ממצאים מדאיגים: צוות חוקרי מכון רקח לפיזיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הציגו היום (רביעי) לפרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו וליתר חברי קבינט הקורונה במהלך הדיונים שנערכים בשעה זו, מספר נתונים מדאיגים ביחס להיקף התחלואה.

חברי הצוות החתומים על הדוח הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית. 

המסמך שהוגש עוסק בניטור המגפה וכולל עדכונים בנוגע לתחלואה ולתמותה הצפויה בתרחישי ייחוס שונים לסגר, לפי פרמטרים בריאותיים וציבוריים שנמדדו מאז ראש השנה. בנוסף צוין כי במהלך השבועיים האחרונים ניכר כי ישנה עלייה באחוז הנפטרים מתוך החולים המאושפזים במצב בינוני וקשה. 

עוד עולה מהדוח כי ישנה אפשרות כי התמותה המוגברת שנרשמה נובעת מירידה כללית בביצועי מערכת הבריאות, בעיקר בשל העומס הרב שנוצר בבתי החולים בעת האחרונה, לצד הלחץ על הצוותים הרפואיים בשל המצב הנוכחי. עם זאת צוין כי ייתכן שחלק מהחולים מגיעים מאוחר מדי לבתי החולים כדי לקבל טיפול, או שהמשאבים המצויים במרכזים הרפואיים אינם מספיקים להישרדותם של המטופלים. 

בתוך כך, ציינו המומחים נתון מדאיג במיוחד שמצביע כי במהלך חודש ספטמבר נרשמה תמותה בהיקף נרחב מהצפוי. בגרף שצירפו לדוח הראו כי חלה ירידה משמעותית במספר ימי האשפוז של מי שנפטר מקורונה בחודש האחרון, וכי ממוצע הימים עד לתמותה מהמחלה ירד מ-15 ימים לכ-11 ימים מתחילת חודש ספטמבר. "מדובר באינדיקטור לירידה אפשרית ביכולת ההישרדות של מערכת הבריאות", הבהירו.

חיסון לנגיף הקורונה: מעבדות חברת אסטרהזנקה שנחשבת למובילה בתהליך

מהנתונים עלה כי מבחינת מדדי התחלואה נראה כי הסגר שהחל לפני כעשרה ימים, לא מראה עדיין השפעה מספקת. "ייתכן שחוסר היעילות של הסגר נובע גם מהדבקה של חולים בתוך הבית שלהם. ניתן להגיד כי בוודאות תידרש הארכה של הסגר, כדי לקבל ממנו אפקט מספק", הסבירו. 

בהמשך התייחסו לאפשרות של יציאה מדורגת מהסגר בקרוב, סוגיה אותה העלה אתמול גם שר הבריאות יולי אדלשטיין שציין כי הוא צפוי להציג מתווה מסודר בנושא בפני הקבינט. המסמך המדובר שהוגש לחברי הקבינט מדגיש כי במערך השיקולים של יציאה מהסגר, יש לתת דגש למדדים שונים, לא רק כאלו הקשורים למספר הנדבקים המאומתים היומי, אלא גם למגמות בתחלואה הקשה ולביצועי המערך האפידמיולוגי.

יולי אדלשטיין (צילום: משרד הבריאות)יולי אדלשטיין (צילום: משרד הבריאות)

לטענתם מטרת העל של המאבק בנגיף היא להגיע לרמות תחלואה שיאפשרו לנקוט באמצעים של בידוד, באופן שיוביל ל"כיבוי של התפרצויות", עד לזמן בו יהיה חיסון נגיש שיופץ בשוק. לצד זאת הציעו החוקרים מספר צעדים שיסייעו בחזרה מהירה לשגרה, לרבות פתיחת מערכת החינוך בכיתות נמוכות בלבד ובאזורים שאינם נחשבים ל'אדומים' על פי שיטת הרמזור של פרופ' גמזו. 

עוד הציעו כי במערכת החינוך יחזרו לפעול במודל של קפסולות עם הפרדה של הסגל החינוכי, זאת בשונה למודל הקודם שיושם. מבחינת חזרה לפעילות במשק באופן נרחב הציעו החוקרים לאפשר זאת ללא התקהלויות במקומות סגורים, בדומה למה שהיה נהוג במתווה האזורים האדומים.