מניפים דגל אדום: בצל הדיונים בקבינט הקורונה, התקיים היום (רביעי) מסיבת עיתונאים עצמאית של איגוד מנהלי המחלקות הפנימיות באמצעות שידור פייסבוק של האיגוד. הבכירים במחלקות הפנימיות שיקפו את המתרחש בחזית המאבק בקורונה, וביקרו את מדיניות הממשלה ביחס למערכת הבריאות.

בין הדוברים נמנו פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית בבלינסון, ד"ר חגית יונת, מנהלת מחלקה פנימית ושותפה בניהול טיפול נמרץ קורונה בביה"ח שיבא בתל השומר, ד"ר איילת רז, מנהלת מחלקה פנימית "שגרתית" ברמב"ם, ובחודשי מרץ- מאי ניהלה מחלקה פנימית כתר קורונה ופרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית מורחבת בשני אתרים שונים בבית החולים הדסה.

חיסון לנגיף הקורונה: מעבדות חברת אסטרהזנקה שנחשבת למובילה בתהליך

פרופ' אליס אמר בפתח הדברים כי הרקע למסיבת העיתונאים הוא החלטתם של בכירים בבתי החולים "לעדכן מהשטח שהוא שדה הקרב האמיתי", מתוך חוויות התמודדות אישיות מחזית ההתמודדות בקורונה. "מתוך 111 מחלקות הפנימיות בבתי החולים הוסבו כבר יותר מ- 40% מהמחלקות הפנימיות למחלקות קורונה, סה"כ כ- 50 מחלקות, והמספר עולה בכל יום. המשמעות היא שמתוך 111 מחלקות פנימיות בבתי החולים, נותרו רק  כ- 60 מחלקות רגילות, בהן מאושפזים החולים המורכבים השגרתיים שלנו", אמר אליס. 

עוד הוסיף כי "לצמצום החריף בהיקף המחלקות הפנימיות השגרתיות יש משמעות טרגית. בפועל מדובר על הפחתת כ- 1,500 מיטות אשפוז מסד"כ המחלקות הפנימיות, העומד בימי שגרה על כ- 3,300".

פרופ' אבישי אליס (צילום: יח''צ)
פרופ' אבישי אליס (צילום: יח''צ)

בהמשך תקף אליס בחריפות את המדיניות ביחס למאבק הקורונה וההתייחסות למדדים כמו מספרי החולים הקשים בלבד, תוך התעלמות ממדדים אחרים וחשובים לא פחות. "ההתעסקות במספרי החולים הקשים ובנפטרים היא נוראה וטרגית, אך משקפת תמונה חלקית בלבד, והיא אינה ההסבר לצורך הדרמטי בצמצום ההדבקות ובהיקף התחלואה", אמר אליס והוסיף כי "מה שמוסתר זה הירידה הדרסטית ביכולת של בתי החולים לטפל בחולים השגרתיים, כי אין לנו מספיק רופאים פנימאים במחלקות, כי אין לנו מספיק כוח אדם". 

"צריך להגדיל את התקנים בבתי החולים לטווח הארוך"

אחריו עלתה ד"ר חגית יונת מביה"ח שיבא, שטענה כי "מספרי העובדים במחלקות הפנימיות כמובן אינו מספיק לעליה במספר החולים כעת". עם זאת, טענה כי קליטת מתמחים חדשים במחלוקת הפנימיות "אינו פתרון מהיום להיום – זו התמחות שאורכת ארבע שנים. הרופאים האלו מטפלים גם בחולים מונשמים ותהליך הלימוד הוא הדרגתי. ולמרות זאת, נשמח אם מספר התקנים יגדל, גם מתוך מחשבה על העתיד". 

בהמשך תקפה את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגייס "כוחות מילואים" של רופאים בצו 8 שיחייב אותם לעבוד גם בניגוד לרצונם. "הוצעו כל מיני פתרונות קסם, שיכולים אולי להקל במעט, אבל לא יוכלו לנהל את המעקב או את הטיפול. איומי משרד האוצר ומשרד הבריאות, שאם לא נקלוט את המתמחים באופן מידי התקנים יילקחו - אינם הגיוניים". 

החדרים המבודדים בבית החולים שיבא תל השומר (צילום: אבשלום ששוני)
החדרים המבודדים בבית החולים שיבא תל השומר (צילום: אבשלום ששוני)

עוד אמרה יונת: "אם הוחלט, ובצדק רב, שיש צורך בעוד תקנים, אז שיתנו את התקנים לקליטה רציפה ואיכותית. שנהיה בטוחים שהתקנים אינם על חשבון תקציב בית החולים, שזה הטריק הקודם שניסו לעשות, שהם באמת למשך התמחות מלאה, ולא רק לתקופת הקורונה, שמדובר בשינוי אמיתי". 

ד"ר איילת רז, מנהלת מחלקה פנימית בבית החולים רמב"ם בחיפה, שניהלה בין חודשי מרץ למאי את מחלקת הקורונה במרכז הרפואי, טענה כי מדובר בבעיה מתמשכת, עליה התריעו הרופאים טרום עידן הקורונה. "כל שנה אנחנו מודיעים על תפוסות של מעל ל-100% במחלקות הפנימיות. כיום נראה שלכאורה התייצבנו, אלא שזו תוצאה של שחרורים מואצים מהמחלקות. הכוונה היא לשלוח הביתה חולים שבעבר השארנו לצרכי אשפוז, זו פגיעה בחולים השגרתיים". 

מסדרון בית חולים (צילום: נאור רהב)
מסדרון בית חולים (צילום: נאור רהב)

פרופ' דרור מבורך, פרופ' מנהל מחלקה פנימית גדולה ומורחבת בבית החולים הדסה, אמר כי בקרב המטופלים בהם נתקל, ישנה מגמה מטרידה מבחינת דפוסי התחלואה. "גיל החולים צעיר יותר מאשר בגל הראשון. יש אצלנו חולים רבים בשנות ה-40, ה-50 וה-60 לחייהם. מחצית מהמאושפזים אצלנו הם מתחת לגיל 60. יש תחלואה משמעותית", סיפר מבורך. 

לסיום ביקר את התנהלות משרד הבריאות, ואמר: "אני מבקש להעלות נקודה נוספת והיא היעדר שקיפות מספקת, שהייתה בשיאה בתקופת בר סימן טוב וסדצקי. גם עכשיו אין כלל ההיערכות ליציאה מהסגר, אין הערכות לעיבוי הרפואה הפנימית והכשרות מזורזות של כוח סיעודי ורפואי. היכן תכנית החירום לשיקום מערכת הבריאות, ובמיוחד הציבורית, ובמיוחד המחלקות הפנימיות ומחלקות טיפול נמרץ?".