ישראל "כבשה" בסערה את צמרת השיאניות במספר נשאי נגיף הקורונה המאומתים יחסית לאוכלוסייה, אולם מספר המתים ביחס לחולים המאומתים הוא מהנמוכים במערב. לפי הנתונים ב־27 בספטמבר, בישראל נרשמו 24,732 מקרים של מאומתי קורונה למיליון איש, אבל מספר מקרי המוות עמד על 161 למיליון איש.

אכיפת הסגר (דוברות משטרת ישראל)

בבריטניה נרשמו רק 6,324 מקרים של מאומתי קורונה למיליון איש, אבל מספר המתים גבוה משמעותית לעומת ישראל - 618 למיליון איש. בארה"ב נרשמו 21,027 מקרים של מאומתי קורונה למיליון איש, ו־612 מתים למיליון. בגרמניה, לעומתן, נרשם מספר נמוך עוד יותר של נדבקים - 3,391 למיליון איש, ורק 113 אירועי מוות.

אז מה מקור הפער הגדול כל כך בישראל בין מספר הנדבקים לבין מספר המתים? מומחים טוענים כי הסיבה היא שבישראל הבדיקות מחמירות יותר, ואף מחמירות מדי. בעוד משרד הבריאות בישראל דורש לבצע 37 סבבים (סייקלינג) בבדיקות המעבדה, במדינות אחרות מספר הסבבים עומד על 30 עד 32 בלבד. בגרמניה, לשם השוואה, מבצעים 30 סבבים, בארה"ב 34, ובסינגפור 32.

מומחים טוענים כי ההחמרה בישראל לעומת מדינות מתקדמות אחרות בעולם מעלה באופן מלאכותי את מספר המאומתים לנגיף. "לפי המעבדות בישראל, אדם שנבדק בישראל יכול להיות חיובי לקורונה כאשר בגרמניה הוא צפוי לקבל תוצאה שלילית", מסביר גורם במערכת הבריאות. "רף הבדיקות בישראל נמוך מדי. הבדיקות יותר מדי רגישות, לעומת מדינות מתקדמות בעולם".

לאחרונה טענו מומחים כי הקריטריון בישראל להגדרת חיובי לקורונה בבדיקות המעבדה גבוה מזה שבמדינות כמו גרמניה וארה"ב, וכתוצאה מכך מספר הנדבקים למיליון תושבים גבוה בישראל לעומת מדינות אחרות. רופאים בכירים סבורים כי אם יגובשו קריטריונים חדשים לבדיקות קורונה, מספרם של המוגדרים כנדבקים יהיה נמוך משמעותית.

בדיקת קורונה (צילום: Shutterstock)בדיקת קורונה (צילום: Shutterstock)

מנהל יחידת הזיהומים במרכז הרפואי ברזילי באשקלון, פרופ' שלמה מעיין, העריך כי אם תהיה בישראל התאמה למספר הסבבים הנהוג במדינות אחרות, מספר החולים המאומתים עשוי להיות נמוך במאות מדי יום. "הקריטריון בישראל מביא לכך שמספר הנדבקים גבוה מאוד", אומר מעיין. "אם יפחיתו את מספר הסבבים, ייתכן שמספרי החולים יהיו קטנים יותר, ואז גם הלחץ לסגור את המדינה יקטן". פרופ' יורם לס, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, טען אף הוא לאחרונה: "הבדיקות בישראל משקרות, משום שהן רגישות מדי". הוא ציין כי הבדיקה עלולה שלא להבחין בין נגיף חי לנגיף מת.

עם זאת, ישנם מומחים הסבורים אחרת. פרופ' אריאל מוניץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, המשמש כראש המעבדה לבחינת קורונה בתל אביב, אמר כי ישנם סוגים שונים של בדיקות, וכל מעבדה עובדת עם סוג אחר של מטוש, כך שמספר הסבבים הנדרשים כדי להכריע מי חיובי ומי שלילי נקבע על פי הוראות היצרן.

ד"ר מונה שחאדה, מנהלת אגף המעבדות במרכז הרפואי לגליל, טוענת כי אין כל החמרה בבדיקות. "אם בין הסבבים 36 עד 40 התוצאה חיובית, הנבדק אינו מוגדר כחיובי אלא כחיובי גבולי, ולכן יש לחזור על הבדיקה", היא אומרת. "בדרך כלל, כשחוזרים על הבדיקה, הוא מוגדר כחיובי. בחו"ל מסתפקים בעד 35 סבבים".

רופא בכיר בבית חולים גדול באזור המרכז טוען: "יש בדיקות שנותנות ערך כמותי ויש שמספקות ערך איכותי. זה תלוי בדיגום ובפיזור של הווירוס ואם בכלל דגמתי נכון ובאופן יסודי. מה גם שדוגמים את אזור הנזלת, המהווה חומר מאוד לא הומוגני לעומת שתן למשל. לכן הרגישות של הבדיקות היא משמעותית. אם אדגום אותו אדם מספר פעמים, יש סיכוי שלא אקבל את אותם הערכים".

אותו רופא מסביר כי התוצאה תלויה מאוד גם בשלב המחלה. "אם המחלה היא באחד משלביה הראשוניים או האחרונים, יהיה מעט מאוד וירוס", הוא מסביר. "זה נכון גם אם החולה א־סימפטומטי. אבל דווקא לכן צריך להגביר את הרגישות. יש להחליט מה קורה עם אנשים שקיבלו ערכים גבוהים בסבבים המתקדמים יותר. ההחלטה צריכה להתקבל על ידי משרד הבריאות".

הפרויקטור פרופ' רוני גמזו אמר: "בדקתי את הטענות ביסודיות ב־34 המעבדות ברחבי הארץ, ואני בקשר שוטף עם מנהליהן, כדי לוודא שאין שינוי ברגישויות הבדיקה. העלייה בשיעור החיוביים נובעת מעלייה בתחלואה, ואולי גם יותר מרצון של אנשים להיבדק ואז גם הא־סימפטומטיים נבדקים". 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ההגדרות בישראל מבוססות על המלצות של ארגונים בינלאומיים, כגון ארגון הבריאות העולמי 
וה־ECDC, וכן על הידע העצום שנצבר בארץ".