הם אומרים חולה זקן שנמצא במחלקה - לא משנה כמה מסורים וטובים הרופאים והאחיות - יש עליהם עומס, הם מגיעים מעט, לא רוצים להידבק, מדברים עם החולה במצלמות. אנחנו רוצים את החולים שלנו בבית. אנחנו רוצים לטפל בעצמנו בסבא ובסבתא שלא יהיו לבד במחלה הזאת, כי מצב הרוח שלהם משפיע גם על סיכויי ההחלמה שלהם. המשפחה, האוכל, הדיבור, הלימוד, המעטפת האנושית הם קריטיים כדי לנצח את הנגיף הזה, ולכן הם מתעקשים כל כך עם האשפוז הביתי".