"היציאה מהסגר - לא שיקול רפואי טהור": מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' גבי ברבש עלה הבוקר (שישי) לשידור בתכניתו של ניסים משעל ב-103FM והתייחס לתוצאות הסגר הכולל. "אני חושב שזה הוריד את התחלואה בקצב שגם אני לא ציפיתי שיהיה כל כך מהיר, אבל לא היו צריכים לשים יעד יציאה של 2,000 נדבקים ביום, אלא יעד הרבה יותר נמוך", אמר ברבש.
שמעתי אתמול את ראש הממשלה אומר כך: "אין ספק שהסגר עד עכשיו היה הצלחה כבירה שמדינות באירופה מתחילות לדבר עליה". גם אתה מתרשם כך?
"אני לא יודע על מדינות באירופה, אבל אני חושב שהסגר הוריד את התחלואה בקצב שגם אני לא צפיתי שיהיה כל כך מהיר. רואים ירידה מ-8,000 נדבקים חדשים ליום, תוך שבועיים ומשהו ל-2,000-2,500 זה קצב שלא צפיתי שיהיה כל כך מהיר".
אם הדבר היה תלוי בך, היית פותח את הסגר או ממשיך אותו לעוד כמה ימים?
"אני חושב שלא היו צריכים לשים יעד לצאת מהסגר של 2,000 נדבקים ביום. היו צריכים לשים יעד הרבה יותר נמוך של עשרות נדבקים או בין 200-100, כי הרבה יותר קל לשלוט בזה. זה מאפשר לפתוח את מערכת החינוך בהרבה יותר ביטחון. הפתיחה של מערכת החינוך, אפילו בגילאים הנמוכים בנוכחות 1,000 ומשהו נדבקים בערים ירוקות, היא מסוכנת מאוד".
אז היו צריכים לחכות לשיטתך.
"אמרתי שמראש לא הייתי שם יעד של 2,000".
אז אם כך, אנחנו היום באזור ה-2,000 אז זה מוקדם מדי לצאת.
"כן. אני חושב שפתיחה של מערכת החינוך בנוכחות תחלואה מפושטת בסביבות ה-2,000 היא מסוכנת מאוד, תוסיף לזה שמחזירים את מערכת החינוך לגיל הרך ללא קפסולות, זאת אומרת כיתות של 30 ילדים, תוסיף לזה שאני לא מכיר תכנית מסודרת לניטור של הגננות והמורים בכיתות האלה כך שיאפשר לנו לזהות מקרים לפני שמתפשטים, תוסיף לזה נהלי התנהגות שלא פורסמו כמו שצריך, כן מסכה של המורה בזמן השיעור או לא מסכה של המורה בזמן השיעור. כל זה ביחד יוביל לעצירה בירידת התחלואה במקרה הטוב".
האם אתה כועס על זה שפתחו?
"זה לא קשור לכעס".
האם טעו שהקדימו את פתיחת הסגר או לא?
"יש פה חבירה של עמדה מקצועית שאני חולק עליה, ביחד עם לחץ פוליטי, ציבורי, ממשלי, להחזיר לאנשים את החיים שלהם ולהוציא אותם מהסגר".
אז השיקול הוא לא רפואי טהור, אלא שיקול גם פוליטי וגם אחר.
"זה אף פעם לא שיקול רפואי טהור, זה תמיד שיקולים ציבוריים ביחד עם שיקולים מקצועיים, אבל אני חושב שמלכתחילה המערכת המקצועית נותנת גיבוי לצאת מהסגר ב-2,000 נדבקים בגלל שזה מה שהיא מאמינה".
בוא נתמקד בגני הילדים, אילו הדבר תלוי בך היית שולח את הנכדים שלך לגנים?
"התשובה היא כן, אני אסביר גם למה. הדאגה שלי היא לא מגן או ילד ספציפי – הדאגה שלי היא ברמת בריאות הציבור. במדינת ישראל, כשיש תחלואה כזו, ושולחים ילדים לכיתות של 30, אני חושב שזה ברמה של כלל מדינת ישראל יגרום לזה שתהיה יותר תחלואה".
אז למה אתה שולח את הנכדים שלך?
"מפני שאני חושב שהסיכון של כל ילד כשהוא הולך לגן הוא לא כזה גדול, אבל כשאתה מדבר בכלל על התחלואה במדינת ישראל – יש פה סיכון ברמה של בריאות הציבור מבחינת הגידול במספר הנדבקים החדשים. אני עושה הבחנה בין ההשפעה של פתיחת מערכת החינוך כולל גני הילדים, על רמת התחלואה במדינת ישראל, לבין הסיכון האישי הפרטני לילד שהולך לגן והאם יש לו סיכוי להידבק ולהדביק. ברור שיש לו סיכון אבל הוא סיכון קטן".
החורף מתדפק על דלתותינו, מה יהיה עם השפעת והקורונה יחד?
"ברור שזה מטריד, גם לפני מאה שנה, הגל הגדול, מה שגרם את עיקר התמותה של עשרות מיליונים, היה בחורף. יחד עם זה אני מזכיר דבר אחד, אני מסתכל על חצי הכדור השני שכבר עבר את החורף, החורף שם היה קל יחסית. משהו בסדר גודל של 20% מהשפעת בשנים שעברו, ייתכן שזה קשור לריחוק החברתי והמסכות שאולי הקטינו את התחלואה של השפעת. עדיין, צריך להיזהר ולחכות לזה ולהתכונן כמו שצריך כדי שלא נפגוש חורף של קורונה ושפעת ביחד".
השילוב עלול להכניס אותנו לעוד סגר?
"למשל. כשמערכת הבריאות פוגשת חולה עם שפעת, היא לא יודעת מיד להגיד אם זה שפעת או קורונה, היא צריכה לעשות בדיקות, זה סיפור. זה מכביד על המערכת בלי שום ספק גם מבחינת התחלואה. אני לא יודע מה יהיה בחורף הזה, אם הוא יהיה עם שפעת או בלי שפעת אבל להיערך לזה צריך".
אז אתה לא יכול להעריך אם נאלץ לחזור לעוד סגר לאור המצב.
"אני לא רוצה לנבא, אני יכול להתריע. אני חושב שאנחנו רצים קדימה מהר מדי, היה לנו אולי כדאי לחכות עוד שבוע בסגר ולהוריד את התחלואה עוד קצת לפני שמתחילים לפתוח את המשק".