התדרוך התקיים בהשתתפות האלוף מיקי אדלשטיין, יו"ר הצוות לטיפול במגפות ד"ר בעז לב, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס פרופ' דני פפרמן, פרופ׳ דני כהן מאוניברסיטת ת"א וד"ר עמית הופרט ממכון גרטנר.
"הסקר נולד כדי לתת תשובה לנתוני התחלואה האמיתיים בעיר בני ברק. בערב פסח רצינו דעת לאן פנינו מועדות", פתח האלון אדלשטיין. "ביקשנו לבנות מודל מבוסס יותר על סמך נתונים מדויקים יותר, כדי שתהיה תחזית טובה יותר והיכולת לנטר וללמוד תוך כדי. הסקר הוא סטטיסטי, יש בו טעויות מובנות בתוכו, ולכן טובי המומחים נירמלו את הדברים".
"כשניגשנו לבצע מודל שיאפשר לקיים שגרת חיים בנוכחות הקורונה, שיענה על שאלות כמו מתי צריך לפתוח את הלימודים מגיל 3 עד 6, או מתי לאפשר חזרה לתעסוקה, וכן מה התחלואה בפועל - משם יצאנו לתכנון הסקר", הסביר. "ביקשנו לבדוק מה פרופורציות ההידבקות בין סימפטומטיים לאסימפטומטיים, ובין המבוגרים לילדים. לשמחתנו הייתה היענות מלאה מצד הקהילה לבדוק כל הילדים מגיל 7 ומעלה. בנוסף ביקשנו לבדוק מי מדביק מי במשקי הבית - ילדים מבוגרים או הפוך. הפילוחים האלה משמעותיים כדי לענות על השאלה אם לפתוח את מערכת החינוך".
בין מסקנות הסקר העיקריות היו עדויות להדבקה ערה מאוד בנגיף בתוך משקי הבית של חולים מאומתים, שהעלתה את חשיבות הבידוד המהיר של כל מקרה מאומת. עוד עלה כי קיים עודף סיכון להדבקה במשפחות ללא חולה מאומת המתגוררות בבניין של משפחה עם חולה מאומת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית של העיר.
עוד ממסקנות הסקר: שיעור הזיהומים בילדים נמוך יותר לעומת מבוגרים, וגם יחס א-תסמיני/תסמיני גבוה בגילאים הצעירים. קיים עודף סיכון להדבקה בנגיף קורונה בגברים לעומת נשים שממוקד במתבגרים ומבוגרים. כמו כן, חלק מהאנשים שנדבקים בנגיף קורונה - כ-20% לפי ממצאי הסקר - לא מפתחים נוגדנים.
יתרה על כן, רמת נוגדנים גבוהה בדם אינה מעידה בהכרח על קיום חסינות לטווח ארוך. בהתאם לכך, משרד הבריאות חוזר ומדגיש את החשיבות של עטיית מסיכות, שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על הגיינת ידיים, גם בקרב מי שנמצאו נוגדנים בדמו.
התרעות פיקוד העורף