למעלה מ-200 חברות ברחבי העולם מתמודדות במרוץ למציאת החיסון לנגיף הקורונה, כשהשאלה מי יהיה הראשון להשיגה מעסיקה מדינות רבות. פרופ' יונתן גרשוני מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה מאוניברסיטת ת"א התראיין היום (שני) בנושא בתכניתה של ענת דוידוב ברדיו 103FM והדגיש: "42 חברות כבר נמצאות עמוק בתוך המבחנים קליניים, כשהמכון הביולוגי מצרף אליהן". 

אנחנו רוצים לדבר על החיסונים שכולנו מצפים שיבואו, אולי לא תכף בנובמבר, כי זה מוקדם מדי, אבל זה יגיע, ולעשות קצת סדר. מה אתה יכול לומר לנו על הדבר הזה?
"לא הרבה כי אני עוד לא שמעתי את הפרטים על זה, אבל המכון הביולוגי פועל במסלול שלו. הם מנסים לפתח חיסון של נגיף הקורונה משתכפל. מבלי להפוך את הדברים למסובכים, זו למעשה תבנית של חיסון שפיתחה חברת מרק נגד אבולה, ומשום מה מרק מעדיפה מערכת אחרת ומקדמת אותה. נאחל להם בהצלחה. יש היום כבר 42 חברות שנמצאות בשלבים הקליניים".

אז אני טעיתי מקודם, המספר אפילו כפול, אני אמרתי שיש יותר מ-20 חברות במירוץ הזה.
"יש 200 חברות במירוץ הזה לעומת ה-20 שדיברת עליהם, אבל 42 חברות נמצאות כבר עמוק בתוך מבחנים קליניים. המכון הביולוגי מצטרף ל-40 החברות שהקדימו אותם".

חיסון לנגיף הקורונה: מעבדות חברת אסטרהזנקה שנחשבת למובילה בתהליך

יש מי שנמצאות בקו הראשון ואפילו עצרו כי היו שם בעיות בתגובות של מתן החיסון לנסיינים. על מי אנחנו מדברים?

"תני לי לעשות טיפת סדר. נחלק את החיסונים ל-2 סוגי חיסון. הסוג הראשון הוא של 'חיסוני חומרה'. אלה חיסונים שמבוססים על הזרקה של הנגיף עצמו, או נגיף מומת, בדומה לחיסון הפוליו שאנחנו מכירים, או לחילופין חלבון של הנגיף, כמו שאנחנו מכירים בחיסון נגד צהבת B שאנחנו נותנים לתינוקות. בשני המקרים האלו אנחנו מדברים על חומר של הנגיף עצמו. גם חיסוני השפעת, ולמען האמת כל החיסונים שאת מכירה, נגד חצבת, חזרת, שפעת ופוליו, הם כולם 'חיסוני חומרה' שעשויים מחומר של הנגיף".

"הסוג השני שמפתחים כיום נעשה באמצעות הטכנולוגיה החדישה שמושתתת על העברת גנים של הנגיף, מה שאני קורא לו 'חיסוני תוכנה'. הגנים האלה הם לא חלבוני הנגיף, הם רק התבנית הגנטית שאם מזריקים אותה לבני אדם, התאים שלנו על פי ההנחיות של הגנים – יוצרים את חלבוני הנגיף. כל החיסונים שמדובר עליהם בעת האחרונה, אם אנחנו מדברים על חברת פייזר או ג'ונסון אנד ג'ונסון או מודרנה, הם כולם חיסוני תוכנה. זה מעניין, כי מדובר בדור חדש של חיסונים, אין אף חיסון כזה בשימוש בני אדם, והם נהנים מתמיכה כי אפשר ליצור אותם בתעשייה בכמויות מאוד גדולות".

למה עצרו את החיסונים? אנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה לנסיינים, אבל עצרו את החיסונים, ועצרו גם תרופה מסוימת שגרמה לאיזשהו אפקט לא רצוי איך החולים הגיבו? למרות שמדובר בבודדים, מתן התרופות והחיסונים נעצר.
"אני אתמקד בחיסונים. אולי יש לשאוב מעט עידוד מעצם ההודעות האלו. זה נכון, כאשר החברות משהות את המבחנים הקליניים זה גורם לעיכוב בחיסון, אבל למרות זאת, כדאי לדעת שב-8 בספטמבר תשעה מנכ"לים של החברות הכי גדולות וביניהן מרק, ג'ונסון אנד ג'ונסון, פייזר ועוד, חתמו על הסכם בינם לבין עצמם. על אף העובדה שהם מתחרים אחד של השני, הם הבטיחו שאף אחד לא ישחרר לשוק חיסון שלא עובר את כל מבחני הבטיחות בצורה הקפדנית ביותר. לכן, אם אנחנו שומעים שג'ונסון אנד ג'ונסון, אחרי שהם נמצאים עמוק בתוך המבחנים הקליניים בשלב ה-3, עצרו את כל התהליך בגלל אדם אחד שפיתח תופעות לוואי מדאיגות, זה דווקא מעודד. זה אומר שהם לוקחים מאוד ברצינות את הנושא של הבטיחות. האחראים על פיתוח החיסונים לוקחים את פן הבטיחות לציבור הרחב מאוד ברצינות, ומזה אנחנו צריכים להיות מרוצים".

יש עוד מקור אחד לחיסון, וזהו החיסון שניתן בסין, אני יודעת שהוא ניתן גם באמירויות, בין היתר באבו דאבי ובבחריין. מהו החיסון הזה?
"סין הולכים על השיטה הוותיקה. הם החליטו לבודד את הנגיף עצמו, לנטרל אותו ולהכין ממנו חיסון של נגיף מותת. זה בדיוק אותו סגנון כמו החיסון נגד פוליו. מדובר בגידול של כמויות גדולות ומסיביות של הנגיף, כך שטיפול בכימיה מבטיח שהחיסון לא יוכל לעורר מחלה, והוא יהיה בטוח לחלוטין. היתרון של השיטה הזו הוא שהיא מנוסה, מבוקרת, מוכרת, יעילה וטובה".

אז למה לא ללכת על זה?
"החיסרון של השיטה הזו הוא שאם אנחנו מנסים לעשות תיעוש ויצירה של כמויות גלובליות של החיסון, חמש החברות בסין שמפתחות את הנגיף המומת מדברות על סדר גודל תפוקה של בערך 100 מיליון מנות לשנה. תעשי את החשבון".

בדיקות קורונה (צילום: רפי קורן,באדיבות בית החולים הלל יפה)בדיקות קורונה (צילום: רפי קורן,באדיבות בית החולים הלל יפה)

זה לא מספיק.
"הם לא רוצים להיות בשלב שבו בעוד 15 שנה הם סיימו לחסן את כולם. מתעוררת השאלה, מהם הצרכים הספציפיים של ישראל? אנחנו מדינה מאוד קטנה, יש פה פחות מ-10 מיליון תושבים, ולכן השיקולים של תעשייה בממדים גלובליים לא צריכים לעניין אותנו. אני באמת שואל, מדוע המדינה לא דואגת לחיסונים פחות ניסויים ויותר בטוחים לצרכים הספציפיים שלנו?"

אנחנו קטנים ויכולים להסתפק בזה.
"לפי דעתי, כן".

טוב, הלוואי. אולי מישהו שומע אותך. כמה אתה אופטימי? איך אנחנו מתקדמים, מתי יהיה החיסון? זה לא יהיה בתחילת נובמבר, כפי שהבטיח נשיא ארה"ב.
"אם זה יהיה בתחילת נובמבר, זה יהיה בתחילת נובמבר 2021. בנוגע ל-3 בנובמבר, התאריך אליו שאף דונלד טראמפ, אני חושש שזה לא יקרה. אנחנו כן צריכים להיות אופטימיים. אנשים שואלים האם זה כמו שפעת, ונצטרך להתחסן פעם בשנה. כל אחד נעשה פתאום וירולוג ומדבר על המוטציות של הנגיף. אנחנו מדברים על נגיף שדווקא מבחינה ביולוגית הוא מאוד יציב, ולכן אני מעודד ומניח שבמהלך השנה הקרובה נתחיל לראות חיסונים אפקטיביים ויעילים".

הלוואי. פרופ' יונתן (ג'וני) גרשוני, תודה רבה לך.