שפכים מהווים איום נוסף להתפרצות מחודשת של נגיף הקורונה, כך עלה היום (ראשון) ממחקר שנעשה במכון לחקר המים באוניברסיטת בן- גוריון בנגב. החוקרים מצאו כי טיפול קונבנציונלי בשפכים אינו מבטל את הסיכון להתפשטות נגיף הקורונה ואף המליצו לטפל בהם מעבר לטיפול המקובל, על מנת לחסל את הנגיף בתוך מפעלי טיהור שפכים.

דברי נתניהו בפתח קבינט הקורונה, קרדיט: לע"מ


על פי המחקר, רוב השפכים בעולם המערבי מטוהרים על ידי טיפול ביולוגי ולאחר מכן משוחררים לסביבה. בישראל, רוב השפכים עוברים בנוסף גם חיטוי באמצעות כלור ולאחר מכן מושבים לשימוש חקלאי. לפי החוקרים, במהלך הסגר הראשון בחודש אפריל ובמהלך הגל השני בחודש יולי נאספו דגימות שפכים שהצביעו על המצאות נגיף הקורונה בשפכים הגולמיים ולאחר הטיפול הביולוגי. במקרה אחד, אף אותר החומר הגנטי של הנגיף ביציאה ממתקן הטיהור לאחר החיטוי.

במחקר טענו כי ידוע שנגיף הקורונה מגיע לשפכים בעיקר באמצעות צואה של נשאים. אם שפכים אלו לא מטופלים כראוי ומשוחררים לסביבה, או משמשים להשקיה הם עלולים להדביק אנשים הבאים איתם במגע. הסיכון גדול אף יותר לעובדי הביוב ומתקני הטיהור אשר חשיפתם לשפכים מוגברת. בנוסף, החוקרים הזהירו כי הנגיף עלול להדביק ולהשתמר בחיות בר ואולי ליצור מוטציה עמידה יותר, מה שיכול למנוע את מיגור המגפה.

ד''ר עודד ניר, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)ד''ר עודד ניר, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)


"אם איננו רוצים להסתכן בגלים חוזרים ונשנים של התפרצות נגיף הקורונה, יש לנטרל גם את מי השפכים", אומר ד"ר עודד ניר, החוקר המוביל את המחקר ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן גוריון. "אנו רואים צורך מובהק בטיפול ראוי בשפכים בכדי למזער את הסיכון להפצת הנגיף ולזיהום. בכל המקרים אותם בדקנו בהם חוטאו השפכים המטופלים כהלכה על ידי כלור, הנגיף כבר לא היה ניתן לגילוי. מכאן שהפתרון קיים ועלינו לאמץ אותו", סיכם ניר.

ד"ר ניר מוביל את המחקר יחד עם פרופ' אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה ע"ש אברהם וסטלה גולדשטיין-גורן, ולצידם  החוקרים: פרופ' זאב רונן, ד"ר עידו בר-זאב, האלה אבו-עלי, קארין יניב, סנהיטה צ'אודהורי, מרילו שגא וסטיש קקולה.