דבורה רוזנבלום, מורה לחינוך מיוחד בת 51 מרמת השרון, לא יכלה להאמין שדווקא לה זה יקרה. פגישה תמימה עם חברים וקרובי משפחה טלטלה את חייה והביאה לאסון משפחתי כבד. בראיון לחדשות 12 סיפרה על הטרגדיה.
הכל קרה רגע לפני ערב ראש השנה, כאשר הגיעה לחגיגה מצומצמת של בר מצווה משפחתית. "האירוע התקיים בבית קפה שנסגר רק עבורנו, המשפחה, ללא אורחים נוספים. המבוגרים ישבו מצד אחד של השולחן והצעירים ממול. הבאתי איתי ספר, דפדפתי בו ולפני שעזבתי את המקום השארתי את הספר לדודים שלי שביקשו לקרוא בו", סיפרה.
למחרת גילתה רוזנבלום שנחשפה לחולה מאומת, אך מצד שני הרגישה בטוחה, שכן הקפידה לעטות מסכה ולשמור מרחק. בשעות הערב כבר חשה בעייפות רבה ובאמצע הלילה התעוררה עם כאבי ראש וכאבים נוספים בגוף, ולדבריה נכנסה באופן מיידי לבידוד עצמאי. זמן לא רב לאחר מכן גם ביצעה בדיקת קורונה, שהבהירה לה כי אכן נדבקה בנגיף.
"התחושה שלי הייתה ממש נוראית", אומרת דבורה. "אומנם אף אחד לא האשים אותי בקול רם אבל הרגשתי שבמובן מסוים, לכל אחד שנכנס לבידוד בעקבותיי נדפקו החיים. ואז המצב החל להסתבך: החום של שני הדודים שלי עלה והם פונו לבית החולים. ההידרדרות הייתה ממש מהירה ובתוך יום וחצי דוד שלי יוסף נפטר. לא ציפינו שזה יקרה מהר כל כך, רק כמה ימים לפני כן הוא היה חיוני והכול היה נראה בסדר".
דבורה הייתה לקראת סיום הבידוד כשקיבלה את הבשורה על פטירתו של הדוד יוסף. "דודה שלי גרציה שכבה במחלקת קורונה ואני החלטתי לנסוע אליה ולהיות איתה ביום הקשה הזה, כשהגופה שלו במיטה לידינו במשך שעות ארוכות מאז פטירתו. נכנסתי למחלקת הקורונה לבושה בבגדי המיגון מכף רגל ועד ראש, ובמבט ראשון דודה שלי לא זיהתה אותי וחשבה שאני האחות".
"היא הייתה חלשה, לא יכלה לדבר, לאכול או לשתות ובכתה. בצוהריים התקיימה ההלוויה ושתינו צפינו בה יחד ממחלקת הקורונה דרך שיחת וידאו. שמחתי שהייתי שם איתה ושהיא לא נאלצה לעבור את זה לבד. מצד שני, בזמן השבעה אנשים שאלו איך הוא נדבק, וכשהבינו שזו אני התחושה שלי הייתה נוראית".