ועדת הקורונה של הכנסת בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון התכנסה הבוקר (שני) לדיון לבחינת השפעות סגירת מערכת החינוך על בני הנוער בארץ. במהלך הדיון קראה שאשא ביטון להחזיר את התלמידים לספסל הלימודים: "חודשים ארוכים שהילדים מחוץ למסגרת - ואף אחד לא סופר אותם. הדיון נגרר משבוע לשבוע, אף אחד לא לחוץ וכולם בסדר עם זה. אנחנו סופרים נתונים של מאומתי קורונה ושל חולים קשים - אבל לא סופרים מאות אלפי ילדים ובני נוער שיושבים בבית כבר הרבה מאוד זמן". 

"אם היו רוצים למצוא דרך להחזיר אותם, אפשר היה לעשות זאת - רק צריכים לרצות", אמרה. "יש הרבה מאוד פתרונות לכך ואפשר לפתוח את המערכת בצורה זהירה ואחראית. למדינה היה מספיק זמן להיערך. כבר הרבה זמן אנחנו קוראים לתת לשלטון המקומי את הסמכויות הנדרשות כדי שהם יוכלו לנהל את מערכת החינוך ביישובים שלהם. אין שום סיבה שהתלמידים לא יחזרו ללמוד בצורה מלאה בערים ירוקות. אפשר לעשות את זה".

יו"ר מועצת התלמידים הארצית, איתי קוריטרו, אמר בוועדה: "אני שמח להגיע לכאן ולבטא מה שקורה בשטח. אני רוצה לפתוח במשהו שהוא אולי קצת מכעיס- מתקיימות המון הפגנות של בני נוער שקריאות לחזור לבית ספר. למה אני אומר את זה? זה מראה כמה אנחנו לא יכולים יותר. יש שני סיכונים: בריאותי פיזי ובריאותי נפשית. נראה שבמשך שמונה חודשים מתעלמים מהסיכון הבריאותי נפשי - רמ״ה פרסמו ש-400 אלף תלמידים התחברו לפחות מחצי מהשיעורים בזום, זו נשירה של אחד מארבעה תלמידים".

"מסרבים להחזיר אותנו למסגרת שבה יש שליטה על האופן שבו אנחנו נפגשים - להיפגש זה צורך חיוני ולא מותרות. אנחנו הצענו לקבינט מתווה שמאפשר להחזיר שלושה וארבעה ימים את התיכונים והחטיבות - אנחנו רואים עלייה באובדנות בקרב בני נוער בשטח. אין לנו שום יכולת להכיל את הדבר הזה. זה עניין של סדר עדיפויות - איך זה יכול להיות שהמסחר יכול וצריך להיפתח בכל מחיר אבל מערכת החינוך לא?".

"אין שום עדות לזה שהילדים הם מקדם התחלואה - אנחנו לא איזה מפלצת וצריך להפסיק לעשות לנו דמוניזציה. אנחנו לא שקופים ואנחנו סובלים. השטח הגיע לסף ספיקה ובשבועות האחרונים יש התפרקות טוטאלית. תלמידים שאומרים לנו אני לא הולך לעשות בגרויות כי אני לא יכול יותר, הסיטואציה כרגע היא שהנוער מרוסק. צריך להבין בסדר עדיפויות של מדינת ישראל שצריך לפתוח את מערכת החינוך ולא לחפש למה אי אפשר לפתוח - נמאס לנו לשמוע את זה". 

ועדת הקורונה (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)ועדת הקורונה (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס אמר: "מזה זמן רב אני מנסה לגרום לממשלה להפסיק להתייחס לילדים כמדביקים העיקריים. התחלואה לא נובעת ממערכת החינוך. יש אפשרות אחרת- אפשר לנהל את המערכת דיפרנציאלית ולפתוח אותה עוד היום, אסור להתנהל מפחד. עמדנו בכל דרישות משרד הבריאות במתווה מסודר ואחראי שגובש".

"גרירת הרגליים מכאיבה במיוחד והמחיר שמשלמים על חוסר יכולת לנהל את הנושא הוא גדול מנשוא. גדל פה דור אבוד.  אי אפשר להחזיק את הילדים בני ערובה של פתיחת המסחר, החינוך צריך לעלות בראש סדר העדיפויות . לא יהיה ניתן לנהל את האירוע בשיטה של הכל או כלום. ככה נאבד את הכל. בני הנוער האלו יהיו מפקדים בצבא, מנהיגי החברה העתידיים , אבל ללא תעודת בגרות כי מישהו שכח אותם בדרך".

יו''ר הוועדה שאשא ביטון אמרה לפרופסור גרוטו כי "ישנם סביב 8,000 מאומתים. מספרים נמוכים יותר ממה שראינו בכל החודשים האחרונים. גם במספר החולים הקשים, מאות בודדות של מאומתים יומיים, ומולם יש פה מאות אלפי משפחות שלא יכולות להתפרנס היום". עוד הוסיפה חברת הכנסת: "אי אפרש לצפות מהציבור להקשיב להנחיות כי הוא פשוט לא מבין מה רוצים ממנו. העסקים שלהם מתו ולא יחזרו יותר".

"מערכת הבריאות לא קורסת ואין שום סיבה שמפעלי חיים שלמים קורסים. אולי הגיע הזמן לנהל סיכונים בצורה אחרת, לקבל החלטות מאוזנות ולאפשר לאנשים להתפרנס", טענה יו''ר הוועדה. בסיום דבריה אמרה ביטון כי חייבים להפסיק עם ברירת המחדל של סגירת העסקים.

במהלך הדיון התעוררה סערה לאחר חילופי דברים בין חברת הכנסת תמר זנדברג ליו''ר הוועדה. חברת הכנסת זנדברג אמרה כי הכתובת של פתיחת הלימודים היא משרד החינוך ולא משרד הבריאות: "איפה משרד החינוך שהוא זה שאמור להיערך לפתיחת שנת הלימודים?". 

יו''ר הוועדה, חברת הכנסת שאשא ביטון הגיבה כי "בוועדה הזו אנו שואלים את השאלות ונשמע את התשובות. התלמידים מתארים את המצוקה שלהם וכבר חודשים לא נספרים". "ככל שמחזירים שכבות תלמידים באותו הזמן, ישנה תוספת סיכון של עוד ילדים", השיבה ד''ר אלרעי פרייס לדבריה של יו''ר הוועדה.