בישראל נערכים למבצע החיסונים הגדול נגד מגיפת הקורונה. בקרב האוכלוסייה יש מי שמחכה בקוצר רוח לקבל חיסון, ומנגד - אזרחים רבים החוששים מהליך האישור הזריז שהוא קיבל. "אני לא יודעת אם אני רוצה לקבל את החיסון", אומרת צביה מועלם (76) מגבעתיים. "כל שנה כשהייתי מקבלת חיסון לשפעת התגובה הייתה איומה מבחינתי, והיו מאשפזים אותי בבית החולים למשך עשרה ימים בגלל תופעות הלוואי, כך שאני לא בטוחה שאתחסן לקורונה.

"אני בהחלט מפחדת שזה ישפיע עליי בצורה לא טובה. חמש שנים אני לא מתחסנת נגד שפעת, אז האמת שלא נראה שאסכים לחיסון עכשיו. אני בסך הכל מרגישה בסדר גמור ושומרת על עצמי". הרצל חסון (71) מפתח תקווה גם מתלבט: "אני קודם רוצה להמתין לתגוכבות של החיסון ואחר כך אקבל החלטה בענייני. נראה לי שזה מוקדם מדי עדיין למהר בחיסון, כי אני לא יודע מהן תופעות הלוואי שהוא עלול להוביל, ולכן אני בספק גדול מאוד".

עמרית רבינוביץ' מתנגדת לחיסונים, והודיעה שלא תסכים לחסן את בני משפחתה. "אי אפשר לדעת מה יש בחיסונים האלה, זו טכנולוגיה שלא נוסתה אף פעם, ועם כל הכבוד ל־FDA, אלו תהליכים שלוקחים שנים - ולא פחות משנה, כמו במקרה של החיסון הזה. היא מאמינה כי "זו רק עוד דרך של הממשלה ושל הפוליטיקאים בעולם לשלוט באנשים הפשוטים. אומרים לנו: ׳אם לא תתחסנו לא תוכלו להיכנס למסעדות, לחנויות או לטוס'".

ישראל נחום (63) מרמת גן אומר כי אין בכוונתו לקחת את החיסון: "בשלב הזה אני לא מתכוון לקבל את החיסון. אמתין חצי שנה ואפילו שמונה חודשים. אני חושש מההשפעות ארוכות הטווח של החיסון. עדיף לי להמתין".

מנגד, שחר בן חיים טוען כי החשש מהחיסון הוא מיותר: "אני סומך על אנשי המקצוע. כמו שאני מפקיד את המזגן שלי לטיפולו של איש המזגנים או את הטלפון שלי לידיו של הטכנאי, גם כאן המצב לא אמור להיות שונה - אנשי המקצוע הם הרופאים והחוקרים, אלו שיצרו את החיסון, ועליהם אני סומך. זה אומנם לא בלב שלם, כי בכל זאת החיסון פותח בצורה מהירה יחסית לחיסונים רגילים, אבל אין ברירה, זו הדרך היחידה שלנו לנצח את המגיפה".

שרון פרשר, תושב רחובות וסוכן ביטוח במקצועו, אף הוא מוכן להתחסן: "למרות שאני מפחד מתופעות הלוואי של החיסונים, בעיקר אחרי ששני נסיינים מתו, אני חושב שאני יותר מפחד מלחלות בקורונה. לכן אתחסן בהזדמנות הראשונה".

אמיר גנין (59) מבת ים מצפה כבר לקבל את החיסון: "יש לי מחלת רקע, והסיכון מקורונה גדול יותר מתופעות הלוואי של החיסון. עבורי החיסון הוא בשורה גדולה, שמחזירה לי את החיים. סוף־סוף אלך גם למרכול ללא חשש, וכבר מתגעגע לחזור לאצטדיון בלומפילד ולראות את הפועל תל אביב".

שלום שי (57) מתל אביב מתלבט אם לקחת את החיסון: "לא נראה לי שאקח את החיסון בטווח הקרוב. המערכת החיסונית שלי מאוד חלשה, ואני חושש שהחיסון רק יפגע בה. אבל יש גם את החשש מקורונה. אחליט אחרי שאתייעץ עם הפרופסור שמטפל בי". סימה שרר, תושבת כפר ביל"ו, גם מתלבטת: "אני אחכה קצת לראות לאן דברים מתפתחים. לא כל כך פשוט לקחת ישר את החיסון, אבל אחכה ואראה מה קורה בסביבה ואז נקבל החלטה מושכלת".

"חיסון בטוח ויעיל"

ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי, הסביר כי מבחינתו השאלה איננה אם להתחסן אלא מתי: "מאז שפרצה המגיפה היה ברור שכרטיס היציאה שלנו יבוא בצורה של חיסון. זו הדרך היחידה להקטין משמעותית את התחלואה מבלי לשלם מחיר של מגבלות קשות כמו שחווינו. בתשעת החודשים האחרונים הקהילה המדעית והרפואית שיתפו פעולה בצורה חסרת תקדים בכל ההיסטוריה הרפואית של האנושות בשביל לפתח את החיסון, ועכשיו יש כבר כמה חיסונים בקנה".

ד"ר גרטי מדגיש כי הפיתוח המהיר לא בא על חשבון הבטיחות. "החיסונים עברו את שלושת שלבי הניסויים הקליניים כנדרש, לאחר שקוצרו כל מיני הליכים בירוקרטיים, תועדפו על פני טיפולים אחרים והושקעו מיליארדי דולרים של ממשלות רבות, ובראשן ארה"ב. לפי הנתונים, נראה שזה חיסון בטוח ויעיל".

עם זאת, ד"ר גרטי מדגיש כי "יש עוד כמה סימני שאלה שנותרו, כמו משך החסינות וקיום של תופעות לוואי ארוכות טווח פוטנציאליות, אך מנגד חשוב מאוד לזכור את המחיר – הסיכונים מהמחלה גרועים בהרבה מכל תופעת לוואי תיאורטית. החיים הם ניהול סיכונים, וכשאני צריך לבחור בין סיכון תיאורטי ונדיר לבין סיכון ממשי וברור, אני יודע במה אני בוחר - בחיסון".