יום עמוס בוועדות הכנסת: ועדת הקורונה, ועדת החוקה והוועדה לביקורת המדינה יתכנסו היום (שני) לדיונים בסוגיות שונות במסגרת המאבק במגפת הקורונה, מהשבת חדרי הכושר לפעילות ועד דיון בתקנות להפעלת הקניונים והמוזיאונים. 

ועדת הקורונה

ועדת הקורונה התכנסה לדיון המשך בהשבתם של ענפי הספורט השונים לפעילות סדירה, והגדרת חדרי הכושר והסטודיו כענפים חיוניים. בהמשך תדון הוועדה בעלייה בתחלואה במגזר הערבי. גם השבוע, כמו בשבוע שעבר, משרד הבריאות סירב לשלוח נציג בכיר מטעמו שיספק תשובות למדיניות הננקטת כלפי ענפים אלו, והדבר גרם לדיון מתוח במיוחד. 

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה בפתח הדיון: "אנחנו כבר שבוע שלישי ברציפות כאן, גם היום משרד הבריאות לא שלח נציגים בכירים אך אנו נשאל את השאלות לנציגים שנשלחו. אני רק באמת מעלה שאלה אמיתית, איך קורה שהנציגות הבכירה של משרד הבריאות מפחדת להגיע לוועדה ולתת תשובות לוועדה ולאנשים שנמצאים כאן? אם יש הגיון שעומד מאחורי ההחלטות ממה הם מפחדים? כנראה שאין הגיון ולכן הם נמנעים מלהגיע". בתום הדיון דרשה שאשא ביטון כי משרד הבריאות יספק מענה לשאלות הוועדה בתוך שבוע, אחרת תפנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיתייצבו בוועדה ויענו לשאלות הציבור. 

חברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה בתגובה: "‏יש לי דז'ה וו. עכשיו בוועדת הקורונה פשוט ביזיון של משרד הבריאות. שלחו אותם נציגים בפעם השלישית ברציפות שלא יודעים לתת תשובות לכלום ולכל שאלה שהם נשאלים אנחנו מקבלים את אותה תשובה: אנחנו לא מכירים את הנושא. הזיה".

בהמשך, הטונים החלו לעלות כאשר שוב ושוב נציג משרד הבריאות לא הצליח לספק תשובות מספקות לשאלות שנשאל, בהן השאלה אם ניתן להחריג מההגבלות את הספורט הטיפולי, ובפרט את הרכיבה הטיפולית. ד"ר אריק האס ממשרד הבריאות השיב: "אפשר לשלוח את זה בכתב ונעשה את זה". שאשא ביטון ענתה בזעם: "אם שלחו אתכם, אני מבקשת לקבל מכם תשובות. יש היגיון בזה שנותנים לחלק מהחוות הטיפוליות לפעול ולחלק לא?".

"אפשר לשקול את זה", השיב ד"ר האס. בתגובה אמרה שאשא ביטון: "אני מתאפקת לא לסגור את הדיון. אף אחד לא מסוגל לבוא להתייחס כאן ולתת תשובות. בדיון לפני שבועיים אמרת בצורה מאוד מפורשת שאתה לא רואה סיכון הדבקה בטניס למשל, אז למה הענף לא נפתח?", ובתגובה אמר האס שוב כי "הדבר ייבחן". שאשא ביטון ציינה כי היא שוקלת לסגור שוב את הדיון, ואמרה לחברי הוועדה ולנציגי עולם הספורט: "הדיון הזה לא מתקדם כי משרד הבריאות פשוט לא סופר אתכם".

בתום הדיון סיכמה שאשא ביטון את רשימת הדרישות ממשרד הבריאות: "אנו מבקשים לראות את מתווה חדרי הכושר, מבקשים פתיחה של הבריכות, פתיחה מיידית של כל הבריכות בדיור המוגן, מבקשים מכם להתייחס לדברים האלו ולהתחיל להתחבר לשטח, האנשים האלו זקוקים לנו. אני מבקשת תשובה תוך שבוע אחרת אפנה ליועמ"ש ואבקש חוות דעת משפטית כדי שתגיעו לכאן ותתנו את התשובות לאזרחי ישראל". 

יו''ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)
יו''ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)

במהלך הדיון, מנכ"ל עמותת איל"ן בועז הרמן דיבר על הצורך בהסדרת פעילות ספורט שיקומית לנכים ועל האפליה שנוצרה מול ארגון נכי צה"ל. "איל"ן מפעילה 2 מרכזי ספורט לנכים ובנוסף פעילות ספורט שיקומי בכל רחבי הארץ. אנו פועלים במסגרת אישור זמני אך דורשים להיות מוכרים כמפעל חיוני. יותר מ-100,000 כניסות נרשמו בשני מרכזי הספורט השיקומי של איל״ן מחודש יוני ולא נרשמה אף הדבקה במרכזים. אי אפשר להתווכח עם נתונים אלו".

הוא הוסיף כי "משרד הבריאות הבין זאת כבר בספטמבר וכהוכחה לכך נתן לארגון נכי צה״ל הכרה כמפעל חיוני ואנו מברכים על כך, אך אין כל הצדקה לכך שהמדינה קובעת תנאים ותקנות לספורט שיקומי בהתאם לגורם הנכות. מדובר באפליה ברורה והחמור יותר שהאפליה היא בחסות המדינה. יש כאן תקדים מסוכן של המדינה ברמה האתית והערכית".

"ההשלכות להפסקת הספורט השיקומי הם חמורות. נגרם נזק אדיר ברמה הפיזית והנפשית לאנשים עם מוגבלות, פגיעה במשפחות וגם נזק למדינה. בראשית המשבר התקבלו החלטות מוטעות מתוך חוסר ידיעה וזה היה מחדל ורשלנות. כיום הטעויות, כשנעשות על בסיס נתונים ברורים של אי הדבקה במרכזי הספורט השיקומי הן פשע. איל"ן תמשיך להיאבק להפעלת מרכזי ספורט שיקומיים לנכים בכל הארץ ולהכרתם כמפעל חיוני".

הוועדה לביקורת המדינה

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח דנה בכישלון הממשלה במניעת התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה בבתי האבות, כישלון המערך לקטיעת שרשרות ההדבקה וסוגיית הבדיקות ההמוניות והסרולוגיות. במהלך הדיון הוצג דוח ביניים מיוחד שסקר את התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה וכן את סוגיית הטיפול באזרחים הוותיקים השוהים במוסדות חוץ-ביתיים בתקופת הקורונה.

"על מצבות הקשישים יירשמו שהם נפטרו בגלל חוק המכרזים של משרד הבריאות", אמר ח"כ שלח על רקע העדויות שהצטברו מאז נכנסו חברות הדיגום פמי וטרם במקום מד"א לבצע את הבדיקות השבועיות בבתי אבות. בין היתר העידו נציגי בתי האבות על עיכוב של 4 ימים בקבלת תוצאות הבדיקות. נושא נוסף שהעלתה יו"ר א.ב.א, יולי גת, הוא העובדה שאין מי שמנהל את האירוע, נוכח עדויותיהם של רמ"ט חמ"ל מגן אבות ואמהות, פרופ' נמרוד מימון, וגם של הפרויקטור הלאומי, פרופ' נחמן אש, לפיה הם יועצים נטולי סמכויות. 

נושאים נוספים שהעלו נציגי בתי האבות בפני הוועדה, בין יתר הכשלים בטיפול הממשלה במוסדות: מחסור חריף בכוח אדם והעיכוב ביישום החלטת הממשלה לייבא עובדים זרים, כוונת משרד האוצר למסות את בואם של העובדים הזרים ובכך למנוע את בואם, עיכוב תקציבים ייעודיים לטיפול בקורונה ותקציבים שוטפים וחשש ליציבות כלכלית של מוסדות. 

"בגלל הוראות מכרזים, עברנו לבדיקות מעבדה עם תוצאות מאוחרות, והאחיות לא מורשות לדגום קשישים. איבדנו זמן יקר", האשים ראש תכנית מגן אבות ואימהות, פרופ' נמרוד מימון. "בגלל הוראת החשב הכללי, החליפו חברות דיגום ומעבדה. וזה מה שקורה שמחליפים חברה תוך כדי מאבק. הכתב מינוי שלי וגם של פרופ' אש הוא כתב מינוי של יועץ - אין לנו שום סמכויות. כשקורה כזה דבר, תולשים שערות. שלחתי מכתב לשר הבריאות ולמנכ"ל המשרד בעניין אבל קיבלנו תשובה פרוצדוראלית שהנושא נבדק ואמנם יש כשלים. בהחלט רואים מגמה של ירידה ברמת השירות והתוצאות".

"בעבר, הקמנו מערך בדיקות והגענו לתוצאות נפלאות של עד 24 שעות תשובות דיגום. היום, הדיגום מתקבל פעם בשבוע – ותוצאות גם 72 שעות אחרי. אחות שעובדת עם אנשים ברמת סיכון גבוהה ובגלל הפרוצדורה הסבוכה, עכשיו היא קיבלה תשובה חיובית אחרי 48 שעות. איבדנו זמן יקר. כל חוקר יודע שלא מחליפים שני משתנים בעת ובעונה אחת. החליפו גם את החברה שדוגמת וגם את המעבדה. נתקלו בנוראיות של המגיפה בצורה הכי קשה שיש". 

יו"ר הוועדה ח"כ שלח הגיב לדברים: "זה שנבחרו גורמים חדשים, זה בדיוק מה שלא בסדר. אם נשתמש באנלוגיה הצבאית, הדבר הראשון שעושים במלחמה, שומרים על הדברים פשוטים ככל האפשר. אם משהו עובד, נשארים איתו. עם כל הכבוד, איך אפשר בכלל להכניס למשוואה את חוק חובת מכרזים? על כל מצבה של קשיש שנפטר מקורונה יהיה כתוב שהוא מת בגלל חוק חובת מכרזים?"

פרופ' מימון הוסיף כי "האחיות בהחלט יכולות לדגום לבד ולחסוך זמן. רק מסיבה רגולטורית זה לא קורה. החשב אומר שזה בלתי אפשרי כי צריך לצאת במכרז מחודש". מזכיר איגוד בתי האבות, אביטוב זלקין, ציין: "לאחיות בבתי האבות אסור לדגום את הדיירים. תלמידי גימנסיה מותר להם לדגום את חבריהם ולאחיות אסור? זה לא יאומן".

ועדת החוקה

ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר מתכנסת לדיון בתקנות המתירות את הפעלת הקניונים, השווקים והמוזיאונים, בהתאם להחלטות קבינט הקורונה שהתקבלו בשבוע שעבר. במהלך הדיון אמרה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, כי "55% מאוכלוסיית מדינת ישראל נמצאת באזורים אדומים או כתומים". יו"ר הוועדה ציין: "חייבים להאיץ את הדרכון הירוק למחלימים; "גרין כארד קורוני" הוא מאסט תפעולי שיאפשר פעילות רחבה בכל הענפים".

עוד אמרה ד"ר אלרעי-פרייס: "אין חובת חיסון ולא יהיו סנקציות. עדיין יתאפשר לכולם להיכנס למקומות לאחר בדיקות. אנשים מחלימים לא יידרשו בבידוד ובמקומות בהם נדרשת בדיקת סקר כדי להיכנס המחלימים לא יידרשו לכך. זה תמריץ רציני. נתוני התחלואה עולים והטעות הכי גדולה היא להגיע ל-9000 מאומתים ואז לעצור. אין סיבה להגיע שוב לאותו מקום במקום ללמוד מהעבר שלנו רק לפני שלושה חודשים ולעצור לפני".

ראש שירותי בריאות הציבור הוסיפה: "אני מבינה את הרצון לפתוח אבל זה מביא לעליה בתחלואה ולכן יש לפתוח בצורה זהירה ואני לא בטוחה שפתיחת המסחר לא הביאה אותנו למקום בו אנחנו נמצאים כרגע יחד עם הבעיות בנתב"ג וחתונות המוניות. ההחלטות מה נפתח או לא מבחינת משרד הבריאות הן לא פוליטיות בשום אופן. הצגתי את אסטרטגית הפתיחה בהרחבה. הייתי מנויה בחדר כושר ואני מבינה את הרצון והצורך אך אי אפשר לומר שלהיות במקום סגור ללא מסכה אין בזה סיכון וכך גם אירועי תרבות נשארו לשלבים מאוחרים יותר בשל המקומות הסגורים. אמרנו להם שברגע שהתחלואה תרד נייצר מתווים של פתיחה זהירה עם כרטיסים ירוקים ועוד".

"יעידו קירות החדר הזה כמה פעמים דיברנו על כך שעל המדינה להתחיל לחיות עם הקורונה", אמר ח"כ אשר. "מערב חג הסוכות ביקשנו ממשרד הבריאות להיערך למנגנון של דרכון ירוק גרין קארד קורוני שיכלול אנשים שהחלימו ויש לאפשר להם להתנהל תוך ניהול סיכונים, מרכיב נוסף הוא בדיקות סרולוגיות לאנשים שהיו בקרבת אנשים מאומתים שייתכן ופיתחו נוגדנים והדבר הנוסף הוא האי הירוק באילת וים המלח שעד כה עובד טוב. גם אנשים שהתחסנו אמורים לצאת מכל מיני הגבלות".

"הדרכון אמור לתת כלי לממשלה לפתוח את המשק בכל מני תחומים. זה ייתן מוטיבציה לבדיקות, אם אדם רוצה ללכת לאירוע תרבות הוא יכול להראות את הדרכון וזה יגרום לכך שאנשים ייבדקו והמדינה תוכל לזהות שרשראות הדבקה ביתר קלות. בנוסף, זה ייתן תמריץ לציבור להתחסן". 

עוד אמר: "זה כלי ניהולי פשוט, לא צריך להיות מעצמת סייבר כדי להפעיל אותו באפליקציות או באמצעות הכרטיס המגנטי של קופ"ח או כרטיס אחר שימנע זיופים. כל מכוני הכושר, הקניונים ומקומות נוספים יקנו מכשיר ברקוד כזה בשמחה". 

הוא פנה לד"ר אלרעי פרייס ואמר: "אני שמח שנפל סוף סוף האסימון וחלק מקופות החולים החלו כבר בבדיקות סרולוגיות המוניות של אלפי בדיקות ביום. הדבר התפעולי הזה הוא מאסט, הוא כלי עבודה בשבילכם, אני מבקש מכם להאיץ את זה כדי שנוכל להוציא את המדינה יותר מהר לפעילות רחבה בכל הענפים".

ד"ר אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "אין חובת חיסון ולא יהיו סנקציות. עדיין יתאפשר לכולם להיכנס למקומות לאחר בדיקות. אנשים מחלימים לא יידרשו בבידוד ובמקומות בהם נדרשת בדיקת סקר כדי להיכנס המחלימים לא יידרשו לכך. זה תמריץ רציני. כרגע 55% מאוכלוסית המדינה נמצאת באזורים אדומים או כתומים. נתוני התחלואה עולים והטעות הכי גדולה היא להגיע ל-9000 מאומתים ואז לעצור. אין סיבה להגיע שוב לאותו מקום במקום ללמוד מהעבר שלנו רק לפני 3 חודשים ולעצור לפני". 

עוד אמרה: "אני מבינה את הרצון לפתוח אבל זה מביא לעליה בתחלואה ולכן יש לפתוח בצורה זהירה ואני לא בטוחה שפתיחת המסחר לא הביאה אותנו למקום בו אנחנו נמצאים כרגע יחד עם הבעיות בנתב"ג וחתונות המוניות. ההחלטות מה נפתח או לא מבחינת משרד הבריאות הן לא פוליטיות בשום אופן. הצגתי את אסטרטגית הפתיחה בהרחבה. הייתי מנויה בחדר כושר ואני מבינה את הרצון והצורך אך אי אפשר לומר שלהיות במקום סגור ללא מסכה אין בזה סיכון וכך גם אירועי תרבות נשארו לשלבים מאוחרים יותר בשל המקומות הסגורים. אמרנו להם שברגע שהתחלואה תרד נייצר מתווים של פתיחה זהירה עם כרטיסים ירוקים ועוד".