ישראל יכולה "בקלות" להיכנס לסגר שלישי לפני שמבצע החיסונים יצא לדרך, אמר פרויקטור הקורונה, פרופ נחמן אש ביום שלישי ל"ג'רוזלם פוסט "כאשר משרד הבריאות דיווח על יותר מ -2,000 מקרים ביום אחד. אש אמר כי ידחוף להחמרת המגבלות בהקדם האפשרי על מנת להימנע מסגר נוסף. הוא הציג את הרעיון של "החמרת המגבלות" בשבוע שעבר בפני קבינט הקורונה, אך נדחה על ידי השרים, שבמקום זאת בחרו לפתוח קניונים ומוזיאונים.

מאז, ההדבקה מטפסת, ועלתה ל -2,284 מקרים חדשים ביום שני - המספר הגבוה ביותר מזה חודשיים. כ -3.2% מתוך 72,667 האנשים שנבדקו נמצאו חיוביים.המספרים מייצגים עלייה של 28% במקרים חדשים מאז השבוע שקדם, ועלייה של 11% במספר האנשים שאושפזו.
"ביומיים האחרונים גדל מספר החולים המאושפזים במחלקה לווירוס קורונה במחתרת במרכז הרפואי רמב"ם", נמסר היום. "לאחר שבועות שבהם הדברים נרגעו ומספר המאושפזים בירידה, חזרנו כעת ל-50 חולים".

פרופ' נחמן אש בביקור בקלנסווה (צילום: דוברות משרד הבריאות)

ביום חמישי האחרון החליטה הממשלה שלא להגדיל את ההגבלות על חג החנוכה. עם זאת, הקבינט הסכים שאם בשלב כלשהו מספר הנדבקים יעלה על 2,500 ביום או יגיע לשיעור הדבקה (R) של 1.32  (כך שכל שלושה חולים מדביקים ארבעה נוספים), תחול תקופה של "ריסון מהודק". הרעיון היה אז שההידוק יימשך שלושה שבועות. אם קצב ההדבקה ירד ל-1, או נמוך מכך, בסוף אותה תקופה, יוטלו מחדש המגבלות הנוכחיות. אם שיעור ה- R יעלה או יישאר זהה, המדינה תיכנס לסגר מלא. "אם מאמצים אלה נכשלים ונראה עלייה נוספת בתחלואה, נצטרך להיכנס לסגר כולל שוב," אמר אש.

אש אמר כי המשמעות היא שגם כאשר המדינה מתחילה להתחסן, ייתכן שהתחלואה תמשיך לעלות "מכיוון שהתחלואה עולה במהירות ולחיסון יש השפעה איטית." לדבריו, ההגבלות החמורות בשלב זה עשויות להימשך לפחות חמישה שבועות, ואולי עד שהחיסונים יתחילו להיכנס לתוקף, שיכולים להיות מאוחרים עד חודש מרץ או אפריל.

"יש את התחושה שהקורונה תסתיים בכל עת עכשיו. אנשים עשו סוויץ בראש שהם לא צריכים להחזיק הרבה יותר זמן ולכן הם נרגעו", אמר אש. "הסכנה לא פחותה מזו שהייתה לפני שבועיים כשלא ידענו שיהיו לנו חיסונים. ועד שהחיסונים מגיעים ועובדים, הסיכון גבוה באותה מידה.
"ממה שאני רואה וממה שאני שומע בשטח" אנשים לא שומרים על הכללים. "אני קורא לכולם להפסיק להיות שאננים". יחד עם זאת, אש הודה גם כי חלק מהסיבות לשאננות היא זיגזג של הממשלה, שהביא לחוסר אמון ציבורי בתקנות המוצעות.

"מה שקרה סביב חנוכה היה בעייתי מאוד", אמר בהתייחס להחלטת הממשלה לחוקק עוצר לילה נגד חוות דעת מומחי בריאות. ואז, באזהרת היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה חזרה במגבלות חדשות ובסופו של דבר עזבה את העניין.

הוא אמר לפוסט כי השרים מקשיבים לו - אבל באופן חלקי בלבד. "הלכתי לקבינט וביקשתי מהם להחמיר את המגבלות והם פתחו קניונים, אז אני לא יכול לומר שהם הקשיבו לי", אמר. “אנו מביאים את הדעה המקצועית ונלחמים על כך. לפעמים אנחנו מצליחים יותר ולפעמים פחות”.

פרופ' נחמן אש (צילום: דפנה גזית)פרופ' נחמן אש (צילום: דפנה גזית)

עם קבלתם של האישורים הנדרשים והגעתם של החיסונים לארץ נותרה השאלה: כמה ישראלים ייקחו אותם?
על פי סקר שערכה אוניברסיטת חיפה, כאשר על פי הדיווחים ישראל אמורה להתחיל את פעולת החיסון שלה ב- COVID-19 בשבוע הבא, פחות מחמישית מהציבור הישראלי למעשה מוכנים ליטול חיסון חדש באופן מיידי. הסקר, עליו פיקח פרופ' מנפרד גרין מאוניברסיטת חיפה, מצא גם כי 7.7% מהגברים היהודים, 29.4% מהגברים הערבים, 17.2% מהנשים היהודיות ו- 41.2% מהנשים הערביות יסרבו לחיסון.

אש אמר כי קיים חשש שאנשים לא ילכו להתחסן, אתגר שחוותה המדינה בעבר, כמו בשנים 2013-2014, כאשר היה צורך לחסן ישראלים נגד פוליו. "יש מי שיהיה עצבני ומטרתנו היא לומר להם כי סכנת הנגיף גדולה מזו של החיסון - הרבה יותר גדולה", אמר אש לפוסט.

לדבריו, המפתח יהיה להביא לחיסון הצוותים הרפואיים. "זה האתגר", הדגיש. "אם רק 50% מהם יחוסנו אז גם הציבור לא יתחסן ... אנחנו עושים הרבה כדי לשכנע אותם." במקביל, כמה שרים דוחפים לתעדף את המורים ואת מערכת הביטחון - כל מי שבא במגע עם חלקים גדולים בציבור. אש אמר כי אם יגיעו מספיק חיסונים לישראל, הרי שהחיסון יהיה פתוח כמעט מיד לכל מי שרוצה בכך. לדבריו, זה הגיוני לחסן תחילה קשישים ואלה הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוכים של נגיף הקורונה, מכיוון שאז לא תצטרך המדינה להיכנס שוב לסגר. גם אם חסינות העדר - שלדעתו תתרחש כשישים אחוזים מהאוכלוסייה מחוסן או שחלה בנגיף - עדיין לא הושגה.

עוד אמר כי בתי חולים כבר מוכנים להתחיל. במשרד הבריאות הסבירו כי בתי החולים הגדולים יחסנו תחילה את הצוות. קופות החולים יכולות להתחיל לחסן גם ביום ראשון, כך עולה מהדיווחים. עם זאת, כפי שאמר אמר לפוסט, החיסונים טרם קיבלו את אישור משרד הבריאות. "זה צריך לקרות בימים הקרובים", אמר. "התכנית תהיה מוכנה עד יום ראשון - אבל קשה לומר בוודאות".

מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

מי שכן יתחסן יקבל דרכון ירוק שפרטיו עדיין לא התבררו, אמר אש. אך הדרכונים צפויים לאפשר לאנשים לאכול במסעדות, להשתתף באירועי תרבות ולנסוע בצורה חופשית יותר בישראל ואולי גם בחו"ל. אש אמר כי הדרכונים יעבדו לצד בדיקות PCR לאלו שאינם כשירים להתחסן, כמו ילדים ונשים בהריון. הוא הוסיף כי בהתחלה סביר להניח שאנשים עדיין יצטרכו לעטות מסכות ולנקוט באמצעי זהירות אחרים עד שיספיקו אנשים להתחסן ויעילות החיסונים תתברר באופן סופי. "חיינו לא יהיו זהים מיד - כנראה אפילו לא עד סוף השנה הבאה," אמר אש. "וגם אז", הוא מזהיר, "הנגיף עדיין יהיה כאן ויש לצפות להתפרצויות מדי פעם", אמר.

האם אתה שמח שלקחת על עצמך את התפקיד?
"כשהם הגיעו אליי ידעתי שזה קשה מאוד ויהיה מסובך. אני יכול לומר עכשיו שזה אפילו קשה ממה שחשבתי”, אמר. "אבל הרגשתי שאני לא יכול להגיד לא. אנחנו במלחמה גדולה ומישהו צריך להילחם בזה. זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות. אין לי חרטות".

וכמה זמן הוא צפוי להישאר בתפקיד?
בניגוד לקודמו פרופ' רוני גמזו, הוא אמר שהוא לא קבע מועד אחרון לעזיבה. הוא אמור לחזור ללמד באוניברסיטת אריאל בחודש מרץ. "אבל אם אצטרך, אני יכול להישאר יותר זמן", אמר. "אני מקווה שלא יהיה צורך."