האם בקרוב יופסקו איכוני השב"כ אחרי אזרחים במסגרת המלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל? המדינה הגישה אתמול לבג"ץ בקשה לדחות את מועד הגשת תצהיר התשובה שלה בעניין, בטענה שהממשלה שוקלת את המשך השימוש באיכוני השב"כ, או לחלופין לצמצם את השימוש באיכונים הללו, וצפויה לקבל החלטה בסוגיה עד למוצ"ש הקרוב, במסגרת עתירה שהגישה בנושא האגודה לזכויות האזרח. מתחילת התפרצות הקורונה בישראל נשלחו לבידוד מאות אלפי ישראלים בעקבות איכוני השב"כ.

הודעת איכון של משרד הבריאות (צילום: משרד הבריאות)
הודעת איכון של משרד הבריאות (צילום: משרד הבריאות)

מתשובת המדינה ניתן להבין כי התועלת בשימוש באיכוני השב"כ הפכה לשולית, לאור המערך האפידמיולוגי האנושי שהוקם לאחרונה. ב־10 ביולי הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ בשם האגודה לזכויות האזרח ובשם רופאים לזכויות אדם, נגד החוק שמסמיך את השב"כ להשתמש ביכולות האיכון שלו, לצורך מעקב אחר נתיבי תנועה של נשאי קורונה מאומתים ואחר מגעים של אזרחים שבאו עמם במגע. ב־17 בנובמבר הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע איכוני השב"כ לא משמשים רק למקרים שבהם חולים לא משתפים פעולה בחקירה אפידמיולוגית ומדוע לא קודמה האפליקציה הוולונטרית "המגן 2”.

לדברי עו"ד גיל גן־מור, המייצג את העותרים נגד איכוני השב"כ, "אם אכן הממשלה תחדל מהשימוש בשב"כ ולפחות תצמצם אותו משמעותית, זו בשורה חשובה. כבר חודשים אנו טוענים את מה שהממשלה מבינה כעת - התחליף לשב"כ הוא מערך חקירות אנושי, ושום טכנולוגיה לא יכולה להחליפו. השימוש בשב"כ היה כישלון במבחן התוצאה, והתגלה ככלי טכנולוגי לא מדויק שגורם לבידוד יתר ולפגיעה באמון הציבור".