הישיבה הסתיימה ללא החלטות מצד השרים, שצפויים להתכנס שוב בימים הקרובים. מחלוקת משמעותית נרשמה במהלך הדיון בשאלה אם להטיל סגר מידי או להתחשב בענף המסחר ובציבור בעלי העסקים והעובדים בישראל. שרי כחול לבן, בראשם יזהר שי ועמיר פרץ ובגיבויו של בני גנץ, דרשו להכריז על סגר מתוכנן שיכנס לתוקף בעוד כשבועיים, ועד אז יתנהל המסחר בהתאם להנחיות התו הסגול. שר הבריאות אדלשטיין, יחד עם הפרוייקטור אש וד"ר שרון אלרעי פרייס ובכירים נוספים ממערכת הבריאות דחו את הטענות וקבעו כי יש להטיל סגר בהקדם האפשרי. פרופ' רן בליצר אמר בהקשר זה: "אני הייתי בוחר בהורדת התמותה על פני פגיעה כלכלית".
נתניהו אמר לאחר הישיבה כי ״אתמול שמענו מגורמים בארגון הבריאות העולמי על המוטציה החדשה של נגיף הקורונה ושמענו גם את הצהרתו של ראש ממשלת בריטניה בוריס גו'נסון על התפשטות הנגיף עם המוטציה בארצו. על פי המידע שיש בידינו, המוטציה הזאת מתפשטת הרבה יותר מהר מהנגיף הרגיל אבל היא לא קטלנית יותר וגם אין לנו שום סימן שהחיסון שיש בידינו לא מתגבר עליה.
אנחנו עושים הכל כדי למנוע את כניסת המוטציה לישראל. קיבלנו היום החלטה קשה אבל היא מחויבת המציאות. סגרנו את השמיים לכל הטיסות לישראל מבריטניה, מדנמרק ומדרום אפריקה. אלה המדינות שבהן נוכחת המוטציה. במידת הצורך אנחנו נוסיף מדינות נוספות. כל מי שיחזור מהמדינות הללו יכנס לבידוד וחשוב מאוד שייבדק".
מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' חזי לוי, הסביר לחברי הקבינט על חיסוני הקורונה וציין כי צפויים להתבצע 60-80 אלף חיסונים ביום, כולל שישי שבת. הוא הוסיף כי במהלך ינואר צפויה להגיע המנה השנייה, ככל הנראה ב-10 בינואר, וכי ב-19 בינואר נגיע לשיא קיבולת חיסונים. עוד אמר פרופ' לוי כי עד סוף ינואר, צפוי משרד הבריאות להיות ערוך לאחסן עד שבעה מיליון חיסונים בהקפאה של 80- מעלות.
המשנה לראש המל"ל הציע בדיוק שורת חלופות להתמודדות עם הנגיף, ביניהן חיזוק והגברת צעדי מניעה, ריסון מהודק וסגר מתוכנן. ההבדלים בין ריסון מהודק לסגר יתבטאו לדוגמה בסגירת שווקים מלאה בסגר לעומת סגירת שווקים למעט בעלי עסק העובדים בשיטת "אחד על אחד" כמו ספרים ומכוני טיפוח. בנוסף, בעת סגר תחול מגבלת תנועה של 1,000 מטרים, לעומת מתווה הריסון המהודק שבו לא צפויה לחול הגבלת תנועה. בנוסף נשקלת סגירת השמיים לעומת אפשרות של החמרת הגבלות על החוזרים מחו"ל וכן סגירת כל מערכת החינוך לעומת סגירה של מערכת החינוך בערים אדומות וכתומות למעט גני ילדים.
נתניהו התייחס להגעת החיסונים ואמר: "קיבלנו כמות מכובדת מאוד והלוואי עד סוף פברואר צליח לחסן את רוב האוכלוסייה בסיכון ואז הפגיעה תהיה מינורית".
בתחילת הדיון החליטו שרי הקבינט כי הנוסעים בטיסת איזיג'ט, שנחתה בסביבות השעה שתיים בצהריים (שעון ישראל) מלונדון - ייכנסו לבידוד במלוניות. מדובר בבידוד בן 14 יום, או 10 ימים, זאת בכפוף לשתי בדיקות. ההחלטה חלה גם על טיסת בריטיש אירוויז שנחתה בסביבות השעה שלוש, ולגבי שלוש נוספות - טיסות של אל על, בטיסה של אמריקן איירליינס ובטיסה של חברת וויזאייר, שמתוכננות לנחות בשעות הערב.
מחברת איזיג'ט נמסר: "לאיזי ג'ט נמסר כי מדינת ישראל לא תאפשר לנוסעים שאינם אזרחי ישראל הטסים בטיסות ישירות או טיסות המשך מבריטניה להיכנס לתחומי מדינת ישראל וכי אזרחי ישראל המגיעים מבריטניה עלולים להידרש לבידוד של 14 ימים במלונית מיוחדת. אנו מיידעים את לקוחותינו שהזמינו כרטיסים מבריטניה לישראל בימים הקרובים אודות השינוי הזה וכן מיידעים אותם לגבי האפשרויות הפתוחות בפניהם הכוללות החזר כספי, שובר או העברה ללא תשלום לטיסה חדשה".
נוסע בטיסת איזיג'ט מלונדון לנתב"ג סיפר ל"מעריב" לאחר הנחיתה: "היה מישהו ממשרד החוץ שאמר לכולם שכל מי שמגיע ללונדון צריך להיכנס למלונית. אני מאוכזב, יש המון אנשים שכועסים כי אף אחד לא יודע מה קורה. אין לי בגדים וציוד עליי ואני לא יודע מה עליי לעשות. אי אפשר לקבל החלטה כזאת 45 דקות לפני שהמטוס נוחת, אני מבין את הבעיה, אבל כשבדקנו באינטרנט לפני הטיסה זה לא היה המצב. לקחו את השליטה מהידיים שלנו וזה מתסכל".
"החלטה על מסחר פתוח או סגור חייבת להתבסס על מסד נתונים מדויק ולא להתקבל באופן שרירותי כמו החלטות אחרות המתקבלות בממשלה הזו. סגירת הקניונים והמרכזים המסחריים למרות הפיילוטים, הסדר והבקרה שהוכחו כמוצלחים, היא ביטוי נוסף לדרך בה בוחרת הממשלה לטפל בקורונה, דרך של החלטות קלות ולא דרך של החלטות נכונות", אמר, "לפני שממשיכים להרוס את המשק והכלכלה, סיעת ישראל ביתנו תדרוש לחשוף נתונים שהממשלה מתאמצת להסתיר כמו התחלואה בקרב השבים מטורקיה ובמקוואות ולקבל את נתוני התחלואה בענף הכושר והמסחר, באמצעות ועדות הכנסת והאמצעים העומדים לרשותה".
התרעות פיקוד העורף