בעקבות מגמת העלייה בתחלואה בנגיף הקורונה בתקופה האחרונה, קבינט הקורונה התכנס היום (ראשון) במטרה לדון במעבר לשלב הריסון המהודק, אשר כולל שורה של הגבלות חדשות. המל"ל המליץ בפני שרי הקבינט להוציא לפועל כבר עכשיו סגר כללי בכל הארץ ולפסוח על שלב הריסון. 

הישיבה הסתיימה ללא החלטות מצד השרים, שצפויים להתכנס שוב בימים הקרובים. מחלוקת משמעותית נרשמה במהלך הדיון בשאלה אם להטיל סגר מידי או להתחשב בענף המסחר ובציבור בעלי העסקים והעובדים בישראל. שרי כחול לבן, בראשם יזהר שי ועמיר פרץ ובגיבויו של בני גנץ, דרשו להכריז על סגר מתוכנן שיכנס לתוקף בעוד כשבועיים, ועד אז יתנהל המסחר בהתאם להנחיות התו הסגול. שר הבריאות אדלשטיין, יחד עם הפרוייקטור אש וד"ר שרון אלרעי פרייס ובכירים נוספים ממערכת הבריאות דחו את הטענות וקבעו כי יש להטיל סגר בהקדם האפשרי. פרופ' רן בליצר אמר בהקשר זה: "אני הייתי בוחר בהורדת התמותה על פני פגיעה כלכלית".

במהלך הדיון הוסכם כי יש למנוע את הגעת הזן החדש של הקורונה לישראל, ובמידה והוא הגיע - למנוע את התפשטותו במדינה. כמו כן, הוחלט כי באופן מיידי יוטל איסור לכניסה משלוש מדינות (בריטניה, דנמרק ודרום אפריקה) כאשר יצומצמו חריגים עם הגבלות, כמו צוותי אוויר. ישראלים שיחזרו ממדינות אלה יתבקשו להיבדק וייכנסו לבידוד במלוניות. עוד נקבע כי יאותרו ישראלים שנכנסו מהמדינות הללו בתקופה האחרונה - והם יישלחו לבדיקה. הוחלט גם כי ישנו את תמהיל הבדיקות, במטרה לבדוק את התפשטות המוטציה.

נתניהו לאחר ישיבת הקבינט

נתניהו אמר לאחר הישיבה כי ״אתמול שמענו מגורמים בארגון הבריאות העולמי על המוטציה החדשה של נגיף הקורונה ושמענו גם את הצהרתו של ראש ממשלת בריטניה בוריס גו'נסון על התפשטות הנגיף עם המוטציה בארצו. על פי המידע שיש בידינו, המוטציה הזאת מתפשטת הרבה יותר מהר מהנגיף הרגיל אבל היא לא קטלנית יותר וגם אין לנו שום סימן שהחיסון שיש בידינו לא מתגבר עליה. 

אנחנו עושים הכל כדי למנוע את כניסת המוטציה לישראל. קיבלנו היום החלטה קשה אבל היא מחויבת המציאות. סגרנו את השמיים לכל הטיסות לישראל מבריטניה, מדנמרק ומדרום אפריקה. אלה המדינות שבהן נוכחת המוטציה. במידת הצורך אנחנו נוסיף מדינות נוספות. כל מי שיחזור מהמדינות הללו יכנס לבידוד וחשוב מאוד שייבדק". 

שר החוץ גבי אשכנזי שאל במהלך הישיבה "אם סגר מהודק הוא כל כך יעיל כמו שאתם אומרים אז למה סגר"? הפרויקטור, פרופ' נחמן אש השיב לו כי הערכות חולים קשים ותמותה בשלושת החודשים הקרובים ללא שום מגבלה נוספת נעות בין 1,340-1,900 חולים קשים ובין 3,085- 3,700 מתים. אם יוחלט על סגר מהודק למשך חמישה שבועות המצב יהיה כ-800 חולים קשים ותמותה וכ-1,250 מתים. לעומת זאת, אם יוטל סגר מלא למשך שלושה שבועות, התוצאה תהיה 700 חולים קשים ו1,100 מתים.

מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' חזי לוי, הסביר לחברי הקבינט על חיסוני הקורונה וציין כי צפויים להתבצע 60-80 אלף חיסונים ביום, כולל שישי שבת. הוא הוסיף כי במהלך ינואר צפויה להגיע המנה השנייה, ככל הנראה ב-10 בינואר, וכי ב-19 בינואר נגיע לשיא קיבולת חיסונים. עוד אמר פרופ' לוי כי עד סוף ינואר, צפוי משרד הבריאות להיות ערוך לאחסן עד שבעה מיליון חיסונים בהקפאה של 80- מעלות.

קורונה - אנשים עם מסכה ברחובות לונדון (צילום: JUSTIN TALLIS/AFP via Getty Images)קורונה - אנשים עם מסכה ברחובות לונדון (צילום: JUSTIN TALLIS/AFP via Getty Images)

המשנה לראש המל"ל הציע בדיוק שורת חלופות להתמודדות עם הנגיף, ביניהן חיזוק והגברת צעדי מניעה, ריסון מהודק וסגר מתוכנן. ההבדלים בין ריסון מהודק לסגר יתבטאו לדוגמה בסגירת שווקים מלאה בסגר לעומת סגירת שווקים למעט בעלי עסק העובדים בשיטת "אחד על אחד" כמו ספרים ומכוני טיפוח. בנוסף, בעת סגר תחול מגבלת תנועה של 1,000 מטרים, לעומת מתווה הריסון המהודק שבו לא צפויה לחול הגבלת תנועה. בנוסף נשקלת סגירת השמיים לעומת אפשרות של החמרת הגבלות על החוזרים מחו"ל וכן סגירת כל מערכת החינוך לעומת סגירה של מערכת החינוך בערים אדומות וכתומות למעט גני ילדים.

המשנה לראש המל"ל, איתן בן דוד התייחס לדברים ואמר: "לא מאמין שריסון מהודק יביא לתוצאות אלא לסגר, ומי שישלם את המחיר הוא העובדים והמובטלים". עוד אמר המשנה בן דוד כי יש לבחור תאריך ולהיערך לסגר כללי של שלושה שבועות, החל מעוד שבוע: "גזרה שווה לכולם. שוויון בנטל לכולם. כך נוכל לייצר תנאים אפקטיביים לחיסונים".

שר הכלכלה עמיר פרץ אמר בדיון: "אם יש לנו עכשיו שלושה חודשים להתמודד עם התחלואה, בואו נקבל החלטה להשאיר את המשק פתוח עם תו סגול מחמיר עד ה-15 בינואר ואז נכנס לסגר מלא לשלושה שבועות. אמרתי את זה כבר לפני חודשיים ואני חוזר על זה עכשיו. אני אומר או חלופה א' (הותרת המשק פתוח והגברת צעדי המניעה) או חלופה ג' (סגר מלא). חלופה ב' (ריסון מהודק) זו התעללות באוכלוסיות, פגיעה במשק והכלכלה בישראל ויצירת תרבות של אבטלה ועוני. הגיע הזמן שנקבל החלטה אמיצה ואני מבקש לקבל החלטה כבר היום. עם כל הכבוד להצעות משרד הבריאות , אנו צריכים לנהל סיכונים ולא לסגור הכל. מספיק להפיל את הנטל כל הזמן על אותה אוכלוסייה".

אסף וסרצוג ממשרד האוצר אמר לאחר דבריו של פרץ: "אנחנו בעד אופציה א' וללכת לסגר עוד שבועיים או שלושה, מסכים עם עמדת שר הכלכלה בעניין הזה. מתנגדים לחלופה ב'".

שר החינוך יואב גלנט אמר בנוגע לאפשרות של סגירת מערכת החינוך: "מאז ה-18 באוקטובר 4% מתוך 60,342 נדבקו במוסדות בתקופת הזמן הרלוונטית. לכן, אני מבקש לשמור על מערכת החינוך פתוחה ולסגור בית ספר רק לאחר שיש חמישה נדבקים".

שר הבריאות יולי אדלשטיין השיב לדברים: "ההבדל בין ריסון מהודק לסגר הוא החינוך, וברור שנצטרך להיכנס לריסון מהודק או סגר. תהיה פגיעה במסחר, אבל זה כסף וזה לא שווה ערך לחינוך. לכן אני מעדיף להשאיר עד כמה שניתן את החינוך פתוח". אדלשטיין דחה בתוקף את הצעת השרים שי ופרץ להשאיר את המשק פתוח לשבועיים או שלושה ואז להכריז על סגר.

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה: "לבחור באופציה א' זה לזרות חול בעיני הציבור". פרופ' אש השיב לשרים שקראו להימנע מסגר: "אתם יכולים לחזור על זה שוב ושוב, אבל אלה המספרים".

שר הביטחון בני גנץ אמר בעניין: "אני מקשיב לשיחה שמתנהלת ארבע, חמש שעות ואנחנו צריכים לאזן בין בריאות לכלכלה. בנתונים הקיימים שבתחילת החיסונים,  אני הייתי מציע להמשיך עם חלופה א' עד כמה שניתן וללכת לסגר מתוכנן עוד שבועיים. קורא להשאיר את החינוך בבית ספר יסודי פתוח גם בסגר מלא".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "אנחנו רואים מה קורה באירופה, ולכן להמשיך כרגיל זו החלטה לא נכונה. אנחנו צריכים ללכת לישיבה נוספת לקבל החלטות ולהצביע".פרופ' רן בליצר אמר: "יש מחיר לדחייה בהצעת ההחלטה בשבועיים. אפשר להגיד שכמה מאות מתים זו החלטה לגיטימית ויש כאלה שיגידו שלא".

נתניהו התייחס להגעת החיסונים ואמר: "קיבלנו כמות מכובדת מאוד והלוואי עד סוף פברואר צליח לחסן את רוב האוכלוסייה בסיכון ואז הפגיעה תהיה מינורית".

בתחילת הדיון החליטו שרי הקבינט כי הנוסעים בטיסת איזיג'ט, שנחתה בסביבות השעה שתיים בצהריים (שעון ישראל) מלונדון - ייכנסו לבידוד במלוניות. מדובר בבידוד בן 14 יום, או 10 ימים, זאת בכפוף לשתי בדיקות. ההחלטה חלה גם על טיסת בריטיש אירוויז שנחתה בסביבות השעה שלוש, ולגבי שלוש נוספות - טיסות של אל על, בטיסה של אמריקן איירליינס ובטיסה של חברת וויזאייר, שמתוכננות לנחות בשעות הערב.

מחברת איזיג'ט נמסר: "לאיזי ג'ט נמסר כי מדינת ישראל לא תאפשר לנוסעים שאינם אזרחי ישראל הטסים בטיסות ישירות או טיסות המשך מבריטניה להיכנס לתחומי מדינת ישראל וכי אזרחי ישראל המגיעים מבריטניה עלולים להידרש לבידוד של 14 ימים במלונית מיוחדת. אנו מיידעים את לקוחותינו שהזמינו כרטיסים מבריטניה לישראל בימים הקרובים אודות השינוי הזה וכן מיידעים אותם לגבי האפשרויות הפתוחות בפניהם הכוללות החזר כספי, שובר או העברה ללא תשלום לטיסה חדשה".

נוסע בטיסת איזיג'ט מלונדון לנתב"ג סיפר ל"מעריב" לאחר הנחיתה: "היה מישהו ממשרד החוץ שאמר לכולם שכל מי שמגיע ללונדון צריך להיכנס למלונית. אני מאוכזב, יש המון אנשים שכועסים כי אף אחד לא יודע מה קורה. אין לי בגדים וציוד עליי ואני לא יודע מה עליי לעשות. אי אפשר לקבל החלטה כזאת 45 דקות לפני שהמטוס נוחת, אני מבין את הבעיה, אבל כשבדקנו באינטרנט לפני הטיסה זה לא היה המצב. לקחו את השליטה מהידיים שלנו וזה מתסכל". 

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את החיסון לקורונה (צילום: TPS)

האם השמיים ייסגרו?

בפתח הדיון ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לזן החדש של הנגיף שהתגלה בבריטניה וקרא לסגור באופן מיידי את השמיים. "בעקבות ההודעה הבריטית על מוטציה חדשה של קורונה הנחיתי מיד לכנס צוות מומחים ומנכ"לים בראשות המל"ל, משרד הבריאות וכמובן השרים הרלוונטיים, על מנת למנוע את הגעת הנגיף הזה לישראל והתפשטותו", אמר רה"מ.

"כרגע אין לנו כל אינדיקציה שהחיסון שיש לנו לא מתגבר על המוטציה החדשה. למיטב ידיעתנו הוא כן מתגבר. כמובן אנחנו בודקים את זה ועוקבים אחר ההתפתחות הזאת בשבע עיניים. אנחנו מתכוונים בכל מקרה להגביר את קצב החיסונים, ונדון על מניעת כניסת זרים לישראל מבריטניה וממספר מדינות נוספות בהן דווח על על תופעת הזן החדש עד להבהרת המצב". 

בהמשך, אמר נתניהו: "אנחנו צריכים לסגור את כל העולם במיידי. לתת רק לאנשי עסקים בהתאם לנוהל. להגביל את החוזרים לבידוד הדוק. המחיר שלנו לאי התייחסות הוא קטן במקרה שחיסון לא מנטרל את המוטציה. אין מניעה משפטית לסגור את השמיים פרט להחזרת ישראלים. הדבר השני: מה אנחנו עושים לגבי מי שהגיע מהמדינות הללו. צריך מעקב מיוחד, להוסיף בהחלטה כמה זמן לעשות בדיקות מהמדינות הנגועות".

בעלי עסקים הפגינו ביפו נגד סגירת העסקים (צילום: אבשלום ששוני)בעלי עסקים הפגינו ביפו נגד סגירת העסקים (צילום: אבשלום ששוני)

לאחר מכן, שאל "מה מונע מאיתנו לעצור את הטיסות מכל העולם?". המשנה לראש המל"ל השיב כי מדובר בהחלטה של משרד התחבורה: "זה צעד קיצוני, אבל אם תהיה תוצאה היא תהיה קשה". שרת התחבורה מירי רגב ציינה כי במהלך חודש נובמבר נכנסו מאנגליה 4,099 אנשים בשלוש טיסות מדי יום, אך טענה כי "אין שום סיבה לסגור את השמיים". הפרופ' רן בליצר הזהיר כי "עצירה ממוקדת ממדינה אחת לא חוסמת את ההידבקות. כי המוטציה כנראה התפשטה כבר בכל אירופה".

נתניהו הסביר כי הוא "מעוניין לצמצם יציאת ישראלים לחו"ל", ושר הפנים אריה דרעי ציין כי "מהניסיון הראשון, אם הקבינט יקבל החלטה שכל מי שחוזר מחו"ל יכנס לבידוד זה יוריד את התחלואה לרמת אפס". הוא המשיך: "אירופה זה מדינה אחת, מנכ"ל משרד הבריאות חתם שכל העולם הוא אדום. אי אפשר שכל מי שחוזר מדובאי לא יקבל בידוד". נתניהו אמר: "צוות טיסה מאנגליה ודנמרק זה ארבע, חמש שעות ודרום אפריקה זה יותר. אם אפשר להביא צוותים כפולים ואם צריך לסבסד את זה נסבסד את זה".

ישראל כ"ץ מקבל חיסון לקורונה (צילום: אבשלום ששוני)

שרת התחבורה רגב, שטענה קודם לכן כי אין צורך לסגור את השמיים, אמרה: "אני חושבת שצריך שמאותן מדינות נגועות, לבצע בדיקה כשהם מגיעים, ואם לא רוצים להכניס לבידוד. אנחנו סגרנו שבעולם הנסיעות מד"א יעשו בדיקות. לא יודעת אם מותר להכניס אותם לבידוד". השר דרעי אמר כי "זה לא סוכם עם המדינות". שר האנרגיה יובל שטייניץ העיר כי "אם הזן החדש של הווירוס באמת מסוכן אז העמדה הבריאותיות מנצחת, למרות עמדת מירי רגב והעמדה המשפטית". 

נציג משרד התחבורה שרגב ביקשה להעלות אמר: "הסכמי הטיסה שיש לנו להפסיק טיסות זה לקחת לחברות את היתרי הפעלת הטיסות וזה קשה מאוד. דרך המלך היא לבקש מהם את זה ולקבל תשובה חיובית". דרעי אמר בתגובה: "אין מצב שמדינת ישראל מדינת היהודים תגיד שאין עלייה ולא לחזור הביתה". שר החוץ גבי אשכנזי הציע: "להפריד את המדינות הנגועות בהתארגנויות עם מלוניות ולהסביר את זה לאותן מדינות, אם אין עם זה בעיה משפטית". רגב ענתה: "אם לא נקבל החלטה על האמירויות, כולם יחויבו בבידוד".

השר יזהר שי תמך בסגירת השמיים: "מצטרף לעמדת ראש הממשלה. בהינתן חוסר ידיעה צריך עכשיו להגביר בצורה החמורה ביותר עד שנדע מה קורה". גם השר עמיר פרץ היה מהתומכים: "אני תומך בעמדת ראש הממשלה לסגירה מידית של השמיים. במידה ויש בעיה משפטית, אני תומך בעמדת שר החוץ אשכנזי על הגבלת 4 המדינות".

חיסוני הקורונה של פייזר מגיעים לבית החולים קפלן. צילום: גלעד שעבני שופן, המרכז הרפואי קפלן

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר כי "הנושא מדאיג, והדילמה היא בין הזמן שעובר בין פעולה מידית לבין ההרמטיות". נתניהו הוסיף - "מה עושים אם מי שנכנס למדינה מהמדינות לא רוצה להיבדק?" דרעי השיב לשניים, ואמר: "אם הוא לא רוצה להיבדק - שיישאר במלונית".

רגב תהתה "מה יקרה עם אלה שנוחתים היום?", ורה"מ השיב: "להכניס מיד לבידוד. זה לא נעים, אבל אין ברירה". שר הביטחון בני גנץ הסביר: "אני חושב כמו ראש הממשלה, משרד הבריאות וד"ר אלרעי פרייס. יש אפיק של מדינות אדומות שילכו לבידוד ביתי וממדינות עם המוטציה למלוניות. צריך להודיע את זה כמה שיותר מהר".

רגב אמרה: "מה אנחנו עושים עם טיסה שנוחתת עוד שעה? האם יש לנו סמכות להגיד להם שהם מחוייבים בבידוד במלוניות?". המשנה ליועמ"ש רז נזרי הסביר כי "אם נכריז לפני שהם נוחתים בהחלטת קבינט, יש יכולת משפטית לחייב אותם". השר אשכנזי הוסיף: "מה קורה אם הם לא רוצים? תשלח אותם למלוניות עם משטרה?", ורה"מ השיב לו: "חד משמעית כן. או שלא יכנסו לארץ או למלוניות".

הפרויקטור פרופ' נחמן אש עדכן במהלך הדיון כי "החשש שלנו הוא מגידול חולים קשים. נכון להיום יש 70-80 חולים קשים חדשים לעומת 20 בתחילת החודש". הוא אף ציין כי נכון להיום יש 61 אזורים אדומים, 83 כתומים, 123 צהובים ו-1,016 ירוקים.

בהמשך הדיון, שר החינוך יואב גלנט דרש בקבינט הקורונה לחסן את כל סגל מערכת החינוך מיד לאחר צוותי הרפואה. "הגננות, המורות והמורים עושים מלאכת קודש וניצבים בחזית המאבק בקורונה - חובתנו לשמור על בריאותם ושלומם ולחסן אותם מיידית". לאחר מכן דרשה שרת התחבורה מירי רגב לחסן את כל נהגי האוטובוסים ועובדי הרכבת מיד לאחר צוותי הרפואה. בתגובה השיב ראש הממשלה נתניהו: "זה מספרים קטנים ולכן אני מציע שתעלו את זה בוועדה ותנסו לאשר את זה".

פרויקטור הקורונה נחמן אש אחרי שהתחסן לקורונה

בתוך כך, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן קיים היום פגישה בזום עם בעלים ומנכ"לים של הקניונים הסגורים ומרכזי המסחר, ביניהם: יו"ר בריל, שחר תורג’מן, מנכ"ל מליסרון - קניוני עופר, אופיר שריד, מנכ"ל גזית גלוב, אורן הוד, מנכ"ל קבוצת פוקס, הראל ויזל, מנכ"ל המשביר לצרכן, רמי שביט, מנכ"ל ביג, חי גאליס, ויו"ר קסטרו, גבי רוטר. 

"החלטה על מסחר פתוח או סגור חייבת להתבסס על מסד נתונים מדויק ולא להתקבל באופן שרירותי כמו החלטות אחרות המתקבלות בממשלה הזו. סגירת הקניונים והמרכזים המסחריים למרות הפיילוטים, הסדר והבקרה שהוכחו כמוצלחים, היא ביטוי נוסף לדרך בה בוחרת הממשלה לטפל בקורונה, דרך של החלטות קלות ולא דרך של החלטות נכונות", אמר, "לפני שממשיכים להרוס את המשק והכלכלה, סיעת ישראל ביתנו תדרוש לחשוף נתונים שהממשלה מתאמצת להסתיר כמו התחלואה בקרב השבים מטורקיה ובמקוואות ולקבל את נתוני התחלואה בענף הכושר והמסחר, באמצעות ועדות הכנסת והאמצעים העומדים לרשותה".