התרגשות שררה ביומיים האחרונים במתחמי החיסון ברחבי הארץ עם יציאתו לדרך של מבצע חיסוני הקורונה, ששם את האחיות המחסנות בחזית המערכה. אחת מהן היא רות ברוך, מנהלת שירותי הסיעוד של מחוז חיפה והגליל המערבי של שירותי בריאות כללית, העובדת כאחות מעל 30 שנים. "מבצע חיסוני הקורונה מאוד מרגש אותי, זה מבצע חסר תקדים", סיפרה ברוך. "אני מאמינה בחיסון. אני אחות טיפת חלב בעברי, מומחית לבריאות הציבור, ואני חושבת שהחיסון הוא פריצת דרך באפשרות לחזור לחיים נורמליים. כבר המון שנים אני נמצאת בתפקידי ניהול, אבל עכשיו לבשתי חלוק וגם באתי לחסן".

חיסוני הקורונה של פייזר מגיעים לבית החולים קפלן. צילום: גלעד שעבני שופן, המרכז הרפואי קפלן

אתמול החלה ברוך לחסן במרכז הרפואי לין שבחיפה. "התחלנו לחסן את הצוותים הרפואיים ואת תושבי האזור", היא מספרת. "אנחנו מזמינים את אלה הבאים להתחסן, כל עשר דקות. יש לנו פה עשרה אנשים שמחסנים, כלומר יכולים לחסן עשרה אנשים כל רגע. אנחנו פתוחים 12 שעות ביממה, עד השעה שמונה בערב. נחסן גם בשישי ושבת. הגיעו לפה גם אנשים שלא היה להם תור. אנשים שואלים אם אפשר לקבל את החיסון, אומרים שקשה היה להשיג תור, וזה נכון. יש גם מבוגרים שהגיעו למרכז הרפואי מסיבה אחרת, ואז פנו אלינו, אמרו שקשה להם להגיע שוב וביקשו להתחסן. אנחנו מנסים לא להטריח אותם להגיע שוב וכן מחסנים. אבל צריך לזכור שאנשים צריכים להזמין תור. כמובן שכרגע, לפי ההנחיות, רק בני 60 ומעלה מתחסנים. האנשים שהגיעו אלינו עד כה הם נחושים ומאוד מעוניינים להתחסן. אנחנו עוברים על התיק הרפואי שלהם, שואלים שאלות, מחסנים, והם כבר יוצאים עם תור למנה השנייה של החיסון". 

כיצד התארגנתם לאופרציה הזאת?
"החיסון הזה מורכב מבחינה לוגיסטית. פנינו לכל האחיות שייתנו כתף ויבואו לעבוד גם מעבר לשעות עבודתן. כמו כן, אנחנו מוציאים אנשים מכל מיני מקומות שבהם יהיה אפשר להסתדר גם אם נוציא מהם אחות אחת. פינינו את כל האחיות שהן בתפקידים ניהוליים, ובנוסף אנחנו מגייסים אחיות ממקורות שונים, גם מבתי חולים וגם דרך חברות כוח אדם. זה מבצע לוגיסטי לא פשוט מאחר שתוקפו של החיסון פג לאחר ארבעה עד חמישה ימים. כל פעם שאנחנו מקבלים חיסונים, אנחנו מארגנים כמה שיותר אחיות, כדי שחלילה לא נצטרך להשמיד חיסונים".

רותי ברוך מנהלת הסיעוד מחוז חיפה וגליל מערבי כללית (צילום: פרטי)
רותי ברוך מנהלת הסיעוד מחוז חיפה וגליל מערבי כללית (צילום: פרטי)

"סיפוק גדול"

מיכל אורן, אחות במכבי שירותי בריאות ברמת השרון, המחסנת במתחם בית חיל האוויר בהרצליה, התחסנה שלשום בעצמה לפני שהחלה לחסן. "מגיעים למתחם המון אנשים נרגשים", היא מספרת. "עשינו פה כמה ברכות 'שהחיינו', אנשים אומרים: 'נעשה את החיסון ונחבק כבר את הנכדים'. אני מרגישה שיש היענות יפה מאוד. לא הרגשתי חששות. רוב האנשים שמחו לקבל חיסון ולא ראיתי יותר מדי דאגות. אנשים שואלים לגבי תופעות לוואי, אבל רוב האנשים שהגיעו להתחסן הם אלה שעשו לאחרונה חיסון לשפעת וחיסון נגד דלקת ריאות, אז הם לא מרגישים משהו שונה. התחושה כאן היא שאחרי החיסון נוכל לקבל סוף־סוף את החיים חזרה, שזה חיסון שיעזור לנו לחזור לחיים הקודמים". 

איך את מרגישה לנוכח תפקידך החשוב במבצע הזה?
"אני נורא אוהבת להיות חלק מהפתרון. העובדה שאני מחסנת נגד קורונה היא תחושה מאוד משמעותית עבורי. אני רואה את האנשים המבוגרים שבאו להתחסן, את השמחה שלהם שעוד מעט זה ייגמר. זה סיפוק מאוד גדול. זה להיות חלק מכל התהליך הגדול הזה שמתרחש עכשיו בכל העולם".

מיכל אורן (צילום: קופת חולים מכבי)
מיכל אורן (צילום: קופת חולים מכבי)

"חשוב ובטוח"

"יש לנו מקום ייעודי בתוך הסניף לחיסוני קורונה, שלושה חדרים שהקצינו לשם כך", מספרת כרמלה אטיאס, אחות אחראית בסניף ברחוב הפטמן בתל אביב של לאומית שירותי בריאות. "התחלנו לחסן ביום ראשון את העובדים וגם מטופלים. אנשים באו בשמחה ולא עם חששות. גם לא שאלו יותר מדי שאלות".

זה לא הפתיע אותך?
"אנשים כנראה כבר קראו מספיק בתקשורת. אנשים בטח חקרו במדיה כל כך טוב שהם הגיעו מוכנים לזה. היו מעט אנשים ששאלו על תופעות לוואי".

אטיאס, העובדת כאחות 14 שנים, מספרת שמבחינתה ההבדל בין לחסן לשפעת לבין לחסן לקורונה הוא בכך ש"לחסן נגד קורונה זה איזשהו חלק מתהליך היסטורי, להבדיל משפעת שאנחנו מחסנים כל שנה".

איך נראית שגרת החיסונים?
"החיסונים מתחילים בשמונה בבוקר ונמשכים עד שבע בערב. תגברנו את צוות האחיות, הבאנו אחיות מסניפים אחרים. אנחנו בדרך כלל שלוש־ארבע אחיות במשמרת. עכשיו יש עוד שלוש אחיות נוספות המחסנות לקורונה. אנשים מתקשרים גם אלינו כדי לקבוע תורים, אבל אנחנו מפנות אותם למוקד זימון התורים. התכוננו למבצע הזה גם מבחינה לוגיסטית וגם מבחינת ידע. הצוותים עברו הדרכה והכשרה לחיסונים נגד קורונה. היינו צריכים להקים את המקום מבחינת שילוט והזמנת ציוד. עשינו זאת בתוך פרק זמן קצר יחסית".

כרמלה אטיאס (צילום: לאומית שירותי בריאות)
כרמלה אטיאס (צילום: לאומית שירותי בריאות)

"הצפי להיום הוא כ־1,200 איש שיגיעו להתחסן", מספרת גם תמר פישמן־מגן, אחות באגף הסיעוד של קופת חולים מאוחדת המחסנת במרפאת הטורים בירושלים. "יש שבע־שמונה אחיות בכל זמן נתון לטובת חיסוני הקורונה".

כיצד נערכתם לטובת תגבור צוות האחיות?
"הייתה התגייסות של צוותי הנהלה כמוני, אחיות שהוצאו מהעבודה המשרדית הפחות דחופה ונכנסו לסייע. בשנים האחרונות אני עובדת בתפקיד ניהולי, אבל לא שוכחת להיות אחות. אנחנו מתגייסים גם במבצעי שפעת, בכל זמן שצריך עוד ידיים עובדות. כבר ביום ראשון, אז התחסנו אנשי הצוות הרפואי, התחסנו אצלנו קבוצות קטנות של אנשים מבוגרים שהגיעו. היו כאלה שהתקשרו וביקשו לזמן תור, ואם היה מקום - הכנסנו אותם. אנחנו עובדים מהשעה שמונה בבוקר ועד עשר בלילה. האחיות עובדות במשמרות, מי שנשארת למשל עד עשר בלילה, מתחילה יותר מאוחר. בימים הקרובים, בגלל ההיענות הגדולה של האוכלוסייה, כל המשאבים מופנים לכך. מגיעים אנשים במספרים גבוהים, מילאו את כל התורים". 

ההיענות הגדולה מפתיעה אותך?
"לא מאוד. נכון שפורסמו כל מיני סקרים ופורסם כי אנשים חוששים, אבל עדיין הבנו שאנשים מאוד ממוקדים בלצאת מהמצב הזה. לכן לא הופתענו שאנשים הגיעו". 

אנשים שואלים שאלות?
"ברור, הם שואלים שאלות, מביעים את החשש שלהם. הצוותים שלנו עברו הכשרות, הרבה אינפורמציה מועברת אלינו, ואנחנו יודעים לענות על השאלות, מנסים להרגיע, להסביר שזה חשוב וגם בטוח". 

מהן השאלות השכיחות?
"ההנחיה הייתה לא לחסן מטופלים שהייתה להם בעבר תגובה אלרגית חריפה. אנחנו מתשאלים אנשים לגבי כך. היה צריך להסביר ללא מעט אנשים מה הכוונה בתגובה אלרגית חריפה. זו הייתה שאלה שחזרה על עצמה. כרגע מדובר על לא לחסן מי שהייתה לו תגובה חריפה לאחד ממרכיבי החיסון. מישהו שאלרגי לאנטיביוטיקה ספציפית שאל, למשל, אם הוא יכול להתחסן. אנחנו מסבירים שהוא יכול להתחסן, כי אין במרכיבי החיסון משהו שקשור לאותה אנטיביוטיקה. אנחנו מקבלים גם טלפונים לגבי חיסונים לנשים בהריון".

באילו תחושות את חוזרת הביתה מדי יום?
"כל התהליך הזה שאני שותפה לו מרגש אותי מאוד. המגיפה היא אירוע חריג בעולם הבריאות. העובדה שיש לנו עכשיו חיסונים שאנחנו יכולים להציע כדי לנסות ולחזור כמה שיותר מהר לשגרה, היא מאוד מרגשת".