קבינט הקורונה צפוי להתכנס היום (רביעי) ב-14:30 על מנת לדון בהמשך העלייה בתחלואה. קבינט הקורונה צפוי לעסוק בהרחבה בכוונה להטיל סגר שלישי, וככל הנראה יעסוק הדיון בעיקר בתאריך הטלת הסגר.

לקראת ישיבת הקבינט היום מתכוונים במשרד הבריאות לדרוש החלת סגר מוחלט ומיידי. במשרד מסבירים כי בשל נתוני התחלואה הגבוהים, ריסון מהודק לא יוכל לפתור את המצב ועלול להאריך משמעותית את תקופת הזמן בה יהיה צורך בהגבלות. על פי הערכות - על מנת להוריד משמעותית את מקדם ההדבקה ידרשו לפחות שלושה שבועות של סגר מלא או לחלופין שישה שבועות של ריסון מהודק.

נושא נוסף עליו חלוקים במשרד הבריאות הוא השארת מערכת החינוך פתוחה גם בימי הסגר. חלק מהבכירים מתנגדים לסגירת מוסדות החינוך אך אחרים טוענים שכבר אין מנוס. בדו"ח שפרסמו היום חוקרי האוניברסיטה העברית נטען כי מפתיחת מערכת החינוך לא ניכרת השפעה משמעותית על מקדם ההידבקות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את החיסון לקורונה (צילום: TPS)

3,251 חולים חדשים אובחנו ביממה האחרונה, בעוד אחוז הבדיקות החיוביות עמד על 5.1. מספר החולים הקשה עומד על 503 ומספר המונשמים על 118.

חוקרי האוניברסיטה העברית, המנטרים על בסיס יומי את מצב התחלואה בישראל, הסיקו על בסיס נתוני התחלואה, כי במקרה של סגר מיידי, עד סוף מרץ עלולים להתווסף 1,000-1,600 נפטרים. בכל שבוע של המתנה בהחלטה על הסגר, עלולים להתווסף כ-300 מתים, ו-300 חולים במצב קשה. עם זאת סוברים, כי לפתיחת מערכת החינוך לא תהיה השפעה ניכרת על מקדם ההידבקות

בתוך כך, פרוייקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש אמר: "אם לא נעשה כלום, נגיע ל 3,000 מתים נוספים תוך חודשיים. צריך להבין שאין מנוס מכניסה לסגר. אילו היו פועלים בהתאם להמלצותינו לפני שבועיים, ייתכן שניתן היה להימנע מכך. כפי שחזינו, התחלואה עלתה משמעותית, כולל תחלואה קשה. אם נמשיך בשיטת 'שב ואל תעשה', לצערי התחלואה תמשיך לזנק בחדות מסוכנת הרבה יותר. עד כה התחזיות דייקו, בואו לא נסכן את בריאות הציבור. תעזרו לנו להוריד את התחלואה".

הבוקר שוחחו פרופ' אש ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי בכאן ב' וגל"צ והתייחסו לסגר הצפוי ולמבצע החיסונים. לדבריו של פרופ' אש יש להטיל את הסגר בהקדם האפשרי, אפילו עוד השבוע: "צריכים להבין שככל שניכנס מוקדם יותר לסגר כך הוא יהיה קצר יותר". עוד אמר אש כי הוא מעריך שזהו הסגר האחרון שיוטל.

פרופ' אש: "המצב מדאיג ואנחנו מאוד מוטרדים"

איך תגדיר את מצבנו?
"מדאיג, יש בימים האחרונים עלייה משמעותית בתחלואה ראינו את המספרים של אתמול. יש קפיצה ואנחנו מאוד מוטרדים מזה. אנחנו נמצאים על מעל 500 חולים במצב קשה ומאוד מטריד ומדאיג ומחייב צעדים מיידים".

איך הם יראו?
"סגר מיידי שכולל מתכונת שדומה למה שהיה בראש השנה כלומר הפסקת החינוך, המסחר, הגבלות התנועה. צעד שיהיה חד ונקווה שקצר ככל הניתן".

בטוח שכולם יצייתו?
"מעריך שיש להסביר היטב את הצעד הזה וזה לא פשוט לאזרחים ואין לי ספק שהתקופה של החודשים האחרונים הייתה מאוד מעייפת ואני מקווה מאוד שהציבור יבין שצריך לעשות את הצעד הזה וחשוב לעשות זאת וכולנו מקווים שזה יהיה הסגר האחרון".

אתה יכול להגיד לאזרחי ישראל שזה הסגר האחרון? 
"אני חושב שכן, ההערכה שלנו היא שבמרץ נהיה עם מאסת מתחסנים מספיק טובה בעיקר בקרב האוכלוסיה המבוגרת כדי לאפשר פתיחה של המשק בצורה יותר רחבה. היציאה מהסגר תהיה מהירה יותר ונשתמש בכלים שיצדיקו פתיחה יותר מהירה כמו הדרכון הירוק ובאמת נשתמש בשילוב הזה של החיסונים והסגר כדי לצאת מהמשבר הזה בצורה טובה בסביבות מרץ אפריל".

כמה מהאוכלוסיה תהיה כבר מחוסנת?
"אני מעריך שנגיע ללמעלה מ-20% מהאוכלוסיה מחוסנת בשלב הזה ומה שחשוב זה בעיקר האוכלוסיה המבוגרת. אנחנו לא מחסנים למשל ילדים כי זה פחות מדאיג אותנו כי הם עוברים את זה יחסית בקלות. אם לא יהיו לנו הרבה חולים קשים כמו היום נוכל לנהוג אחרת".

למה עוד סגר? מה זה יתן לנו?
"אנחנו רואים את מספרי החולים הקשים שעולים במהירות. היום 500 קשים וההערכה היא שעוד שבועיים נראה לפחות 800 חולים קשים כי הצעדים לוקחים זמן. אני חושב שמערכת הבריאות יכולה גם מספרים יותר גדולים. זה פשוט חיי אדם מצד אחד ואת הסגר נצטרך לעשות כדי להוריד את התחלואה והתמותה ולעשות אותו קצר ככל הניתן. לא נצליח להגיע לחיסונים בלי הורדת התחלואה עם מספרים שלא נוכל לעמוד בהם. אני לא מדבר על קריסה אבל אני רוצה שאנשים יקבלו טיפול טוב. לא צריך לשלם בחיי אדם כשרואים את האור בקצה המנהרה".

למה הגענו לסגר השלישי?
"שאלה טובה, יצאנו מהסגר השני באיטיות ובזהירות ולא הצלחנו לפתוח את המשק בצורה רחבה כי אחרי הצעדים הראשונים כבר החלה התחלואה מחדש. אולי אם היינו יורדים נמוך יותר בסוף הסגר השני אז היה לנו מרווח ביטחון גדול יותר אך זה אולי גדול ואולי זה טיבה של המחלה שהיא עולה ויורדת וזו תקופת החורף שיש יותר חולים והתחלואה מהירה יותר. כבר אחרי הסגר הראשון דיברנו על סכנות החורף והנה הגענו אליו".

מתי יתחיל הסגר?
"לטעמי כמה שיותר, מבין שצריכה להיות התרעה לציבור אבל מבחינתי כבר בסוף השבוע הזה. אני רוצה להזכיר שלפני יותר משבוע החלטת ממשלת שכשמגיעים ל-2500 מאומתים יוצאים לריסון מהודק וזה לא התקיים אך זה כן היה איתות לבעלי העסקים. במערכת החינוך באמת צריכים להתארגן אבל ככל שנעשה את זה מוקדם יותר זה יהיה קצר יותר ויש חשיבות גדולה לכולנו שזה יהיה קצר וצריך לחשוב מעבר לפינה ולא רק עד הפנים".

כמה חשיבות יש למדיניות השמיים הפתוחים?
"אין ספק שיש לזה חלק בעלייה בתחלואה ולא יודע להגיד באחוזים אם היה אחרת אם היינו סוגרים את השמיים לפני חודש. יש מרכיבים שונים כמו ההקפדה על ההנחיות וגם העובדה שפתחנו את המשק בצורה רחבה יחסית ולא הוטלו מגבלות חדשות לאחרונה".

הזכרת את מרץ אפריל כתאריך יעד שבו נהיה אולי עם 20% מחוסנים. מתי נוכל להתנהג אחרת?
"לקולנוע אני רוצה להאמין שנוכל לעשות את זה תחת אותו דרכון ירוק ולהכניס אנשים שעברו עוד בדיקות או שחוסנו או שחלו אולי אפילו באפריל ונוכל לפתוח את התרבות ואולי גם מעבר לזה בתקופה הזאת. עם המסכות נצטרך להסתובב עוד זמן כי עדיין אנחנו לא בטוחים אם החיסון מונע את המחלה ואם מי שחוסן יכול עדיין להדביק. אני מקווה שבאפריל נוכל להתקרב יותר אחד לשני ונוכל לעשות פעילויות נוספות".

היו דיבורים על חשש מפני החיסון. זה עוד קיים?
"אני שמח מאוד שבתחילת המבצע יש ביקוש גדול לחיסונים ויש אווירה חיובית. אבל אם אנחנו רוצים להגיע ל60% חיסון של האוכלוסיה כדי ש נשיג ביטחון גדול יותר יש עדיין דרך ארוכה ועלינו לעסוק בהסברה. אנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו שאנשים נוהרים להתחסן ויש מערכה ממושכת שאנשים באים להתחסן".

מנכ''ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי (צילום: משרד הבריאות)מנכ''ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי (צילום: משרד הבריאות)

פרופ' חזי לוי: "צריך להיכנס לסגר בהקדם"

מנכ"ל משרד הבריאות התראיין בגל"צ והבהיר כי אין מנוס מסגירה מחודשת של ענף המסחר וענף התיירות. "עדיין לא הגענו למצב של אי ספיקה בבתי החולים, אך צריך להימנע מכך", אמר.

מתי להבנתך צריך סגר בישראל?
"לנוכח התחלואה שהולכת ועולה אנחנו צריכים לעשות סגר שיתחיל בזמן הקרוב. השאלה אם מחר או ביום א' זה כבר שולי ביחס לעלייה תחלואה".

זה לא שולי עבור בעלי העסקים.
"אמרתי מבחינת תחלואה. ברור הקושי הניכר שלהם. צריך מוקדם ככל האפשר אנחנו הולכים ומאמירים בתחלואה ובמספרי החולים הקשים והנפטרים. מגיעים למספרים של לפני הסגר הקודם, הדרך קצרה לעלייה שלא ניתן להכיל אותה".

אי ספיקה בבתי חולים?
"עדיין לא הגענו לזה. לא היינו באי ספיקה או קריסה כפי שאמרו בגל הקודם. ריבוי של חולים קשים ומונשמים מוריד את יכולת הטיפול כשיש חולים רבים שנדרשים לטיפול נמרץ".

קצב החיסונים בישראל מרשים מאוד, אנחנו השניים בעולם. יכול להיות שאפשר למנוע את הסגר באמצעים אחרים?
"כרגע חושב שאי אפשר לסומך על החיסונים ולא לעשות מגבלות. חיסנו כ-60 אלף ביומיים. בעיקר אנשי רפואה. נמצא עוד מחסנים ופתחנו לבני 60 פלוס. זה לא משפיע כרגע, כשזה ישפיע פרטנית ישפיע עוד חודש חודש וחצי מתחילת החיסון. החיסון של פייזר, גם אם נחסן בקצב מואץ ביותר כפי שרוצים. מקווה שאם יוטל סגר הוא יהיה האחרון".

רוצה לשאול על הפרטים. תדרשו סגירת מערכת החינוך?
"כן, השאלה להיכן האם נשאיר את הגיל הרך או לא ואנחנו דנים בינינו ונדון בקבינט. יש פה חוק כלים שלובים שאם נשאיר חינוך פתוח אז מתקשים בהגבלת תנועה כפי שהיה בסגר הקודם. נטילת סיכונים. מחד, אם מפסיקים את הלימודים בגיל הרך הרי שההורים יצטרכו להישאר בבית ומשפיע על יכולות ההעסקה. אם פותחים אנחנו בסופו של דבר נגביר את התנועה. נוטה להשאיר את הגנים ומשם ואילך לעשות סגר לתקופה קצרה כדי שנוכל להתגבר".

כמה זה קצר?
"שבועיים שלושה. ככל שנמשוך את הטלת המגבלות הללו נידרש ליותר זמן כדי להוריד את רמת התחלואה וייתכן שנצטרך משהו קשה ומרוכז יותר, וקצר יותר כדי להוריד את התחלואה".

יהיה דומה לשני ולא לראשון?
"נביא את האפשרויות לשולחן הקבינט. נמליץ על סגר קרוב באופיו לסגר השני שהיה מיום הכיפורים". 

מה לגבי היציאה מהסגר השלישי, איך תהיה חכמה יותר?
"הצענו דרך חכמה לרדת מהסגר השני בצורה מדורגת בהגבלה כשהיו שבועיים בין השלבים והיה היגיון אפידרמיולוגי. זה לא קרה ובמעלה הדרך נחפזו ושילמנו בכל מיני תחומים. הפעם נצטרך להקפיד על יציאה מדורגת כדי להגיע לעידן בו אחננו מחוסנים עם תחלואה נמוכה".

מה יהיה בסגר הזה עם אזורים שאושרו לפתיחה כמו קניונים ומתווה איים ירוקים?
"באשר לקניונים והמסחר, אם רוצים להוריד את התחלואה צריך סגר בזמן קצר. מניח שגם מלונות יסגרו".