סגר חלקי יכול להוביל להתפוצצות במספר מקרי ההידבקות בנגיף הקורונה, כך לפי טענתו של החוקר הגרמני פרופסור אנדריי סומר. לדבריו, הסיבה לכך היא שבגלל שיותר אנשים יהיו בפחות מקומות, בפחות בזמן, יותר סביר שהם יעבירו את הנגיף מאחד לשני. הדברים נאמרו על ידי פרופ' סומר באוניברסיטת איסרה שבירדן, בראיון לג'רוזלם פוסט.
סומר השווה בין השפעתו של הסגר החלקי, לבין השפעתו של פיצוץ גרעיני. לטענתו, ככל שמספר האנשים הנמצאים ליד אדם שנדבק בנגיף הוא גבוה יותר, כך הנגיף יתפשט מהר יותר. "כך, כל מי שנדבק לאחרונה, ידביק גם אנשים אחרים, וזו תגובת השרשרת הדומה לתהליכים של החומר שמתפוצץ בביקוע אטומי", הסביר סומר.
לטענתו של החוקר, הסיבה לעלייה המסיבית בתחלואה בישראל ובגרמניה בשבועות האחרונים היא הסגר החלקי. "בסגירת כל החנויות, למעט סופרמרקטים, תחנות דלק ובתי מרקחת, אתם שמים יותר אנשים במקומות קטנים בכל יום", הסביר סומר על מה שנעשה בימים אלו בעירו שבגרמניה. כזכור, גרמניה הטילה סגר חלקי עד לתאריך 10 בינואר, כאשר גם מערכת החינוך נסגרה, המסעדות ומוסדות התרבות וכל מה שאינו נחשב לחיוני סגור גם כן.
סומן תיאר את מה שרואות עיניו כשהוא נוסע לעבודה בשעות הבוקר המוקדמות, תורים ארוכים של רכבים ממתינים מחוץ לסופרמרקט. לדבריו, מדובר בכמות גבוהה בהרבה מאשר כמות הרכבים שהיו חונים בשעות אלו בטרם הסגר. "בדרך כלל, האנשים מפוזרים על פני כמות גדולה יותר של חנויות, עכשיו מעט מאוד מקומות פתוחים וכולם מתנקזים לסופרמרקט שנשאר פתוח". לפי סומר, אם במקום 25 אנשים, יכנסו 75 אנשים לסופר, הסיכוי לחלות עולה בעשרות אחוזים.
סומר המשיך וטען כי הסיבה השנייה לעלייה בתחלואה היא פקטור הזמן. בגרמניה, הרשויות ביקשו מהאזרחים להישאר בבתיהם משעה 20:00 או 21:00 בערב ועד לשעות הביקור. בישראל לעומת זאת, לא הוטל עוצר לילי, בעקבות התנגדות של היועמ''ש אביחי מנדלבליט שטען שלא בטוח שמדובר בצעד חוקי. "בסגר לילי, כמות הזמן שנותרת לאדם הממוצע לקניות היא נמוכה יותר בכשעה או שעתיים, ואז רואים יותר אנשים בסופר", הסביר סומר.
סומר אינו הראשון לדבר נגד הסגרים שהונהגו בישראל ובהרבה מדינות אחרות בעולם. בשבוע שעבר, בוועדת החוקה של הכנסת, משרד הבריאות הפציר בוועדה להאריך את מצב החירום בחודשיים נוספים. בסופו של דבר הוועדה הסכימה, ומצב החירום הוארך עד לשלושה במרץ, אך לא לפני דיון סוער שכלל מצגת של מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה שהציג פרופ' צבי בנטואיץ', מנהל המרכז למחלות מתפתחות, מחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון.
בנטואיץ' טען כי מדיניות משרד הבריאות מבוססת על "נתונים שגויים". לדבריו, המדינה אינה במצב חירום וכי הכרזת מצב חירום אינה תורמת דבר להמשך המאבק בנגיף".
נייר העמדה של הקבוצה הוסיף כי "מחקרים רבים מצאו כי אמצעים למניעת התפשטות הנגיף גורמים נזק חמור יותר מהנגיף עצמו". מצב החירום מאפשר לממשלה לקבל החלטות הנוגעות לחופש התנועה ולקבוע מדיניות לזמן הסגר, אשר יאפשרו לשלוט בתחלואה.
באון דומה, מודל נוסף שתוכנן על ידי קבוצת מדענים ורופאים ישראלי, קורא לממשלה להימנע ממגבלות בכל הארץ, אלא למקד את ההגנה על האוכלוסייה שבסיכון. את המודל הגו שלושה פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב: אודי קימרון, אריאל מוניץ ומוטי גרליק. כ-150 רופאים ומדענים נוספים מגבים את המחקר שביצעו שלושת הפרופסורים.
יש לציין עם זאת, כי שני הסגרים הראשונים ברחבי ישראל צמצו באופן דרסטי את התחלואה בארץ בתוך מספר שבועות, וככל הנראה הצילו חיים רבים. משרד הבריאות טען כי הסגר השלישי יעיל פחות מכיוון שהוא גמיש מדי ורבים מהציבור אינם מקפידים על הכללים וההנחיות.