מאז שהודק הסגר השלישי, נרשמו כ־69 אלף דורשי עבודה חדשים, המהווים כ־54% מכלל הנרשמים מאז תחילת הסגר ב־21 בדצמבר. 23 אלף מהם פוטרו והיתר הוצאו לחל"ת. מנתוני שירות התעסוקה עולה עוד כי מתחילת הסגר החלקי נרשמו בסך הכל 129,747 דורשי עבודה חדשים, 82.2% מהם בחל"ת ו־17.8% מפוטרים.
עובדי ענף ההוראה, החינוך וההדרכה מהווים את הקבוצה העיקרית בקרב דורשי העבודה החדשים מאז תחילת הסגר. ערב הידוק הסגר עמד שיעורם בקרב הנרשמים מאז תחילת הסגר על 5.1% בלבד, אלא שלנוכח סגירת מערכת החינוך עלה שיעורם משמעותית ועומד על 26.2% מכלל הנרשמים מאז תחילת הסגר.
80% מהצעירים בישראל נפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, 66% נתמכים בהוריהם, כך עולה ממחקר מדיניות של קרן ברל כצנלסון, המתאר את השלכות משבר הקורונה על הצעירים בישראל. עוד מצא המחקר כי צעירים מתחת לגיל 28 מאבדים כ־1,000 שקל בממוצע בחודש מגובה דמי האבטלה רק בגלל גילם וכי 15% מהסטודנטים היהודים ו־44% מהסטודנטים הערבים חוששים שלא יצליחו לסיים את התואר בשל המשבר.
השכר הממוצע בקרב המשיבים נפגע בשיעור של יותר מ־25% מתחילת המשבר. 21% ממי שעבדו לפני המשבר לא חזרו לעבוד, נכון לתקופה שלפני הסגר השלישי.
טל אלוביץ', כותב המחקר ומנהל תחום ממשל בקרן ברל כצנלסון: "צעירים בישראל נפגעים פעמיים - בפעם הראשונה בכך שמסלול חייהם מושתת על עבודות מזדמנות ללא ביטחון תעסוקתי, שהיו הראשונות להיסגר עם המשבר, ובפעם השנייה מכך שמדיניות התמיכה של המדינה מבוססת על קריטריון גיל, שהוא עיוור לצרכים. צעירים שטרם מלאו להם 28 נפגעו עד כה בכ־9,000 שקל בממוצע בזכאות לדמי האבטלה לעומת מי שמלאו להם 28. זה עוול שדורש תיקון".