תת־אלוף פרופ' אלון גלזברג, קצין הרפואה הראשי של צה"ל (קרפ"ר), נכנס לתפקידו בספטמבר, בין שיאו של הגל השני של הקורונה לשלישי. נכון לעכשיו היקפי התחלואה בצבא גבוהים יותר מאשר בגלים הקודמים, ובראיון ל"מעריב" מזהיר גלזברג משאננות.

"הקורונה לא מאחורינו ויש שאלות רבות שעדיין אין לנו תשובות לגביהן", הוא אומר. "הגל הזה משמעותית יותר קשה והנגיף מידבק יותר". גלזברג מציין בראיון כי עד עתה השפעת הנגיף על האוכלוסייה הצעירה בצבא שולית, אולם מכיוון שיש עוד הרבה סימני שאלה סביב המחלה, צריך להיות מוכנים גם לתרחישים אחרים, במיוחד כאשר אין באופק תרופה לנגיף ושיעילות החיסונים תידרש להיבחן לאורך זמן.

אכיפת הסגר השלישי, מחסומי הקורונה בלילה (צילום: דוברות המשטרה)

בשיחה עם "מעריב" חושף הקרפ"ר כי בתוך הצבא התנהל ויכוח לגבי התעדוף שצריך לקבל צה"ל אל מול אזרחי המדינה. "חשבתי שזה הזוי שנחסן בני 18 בריאים לפני שהמדינה תחסן בני 80", הוא אומר. "לפני שאני קצין רפואה אני אזרח המדינה. היו ויכוחים בנושא, אבל בסופו של דבר סדר העדיפויות הלאומי הותאם כנדרש לצה"ל ואושר באופן מסודר על ידי סגן הרמטכ"ל".

נכון לאתמול חוסנו בצבא כ־40 אלף איש, כאשר העדיפות הראשונה ניתנה לאוכלוסיות סיכון, לסגלים רפואיים (שעד עכשיו חוסנו כ־70% מהם) וליחידות מיוחדות. לאחר שכבר ברור כי כמות החיסונים שנמצאת בארץ גבוהה מהמצופה, גם בצה"ל ירחיבו את מבצע החיסונים, והשבוע צפויים להתבצע עוד כ־50 אלף כאלה. וכאשר הולך ומתברר כי כבר בחודשים הקרובים יהיה בידי ישראל היצע חיסונים גדול מהביקוש, גם במערכת הביטחון גוברים הקולות האומרים שיש להסתכל בראייה מרחיבה גם כלפי הרשות הפלסטינית.

גלזברג: "כשנכנסתי לתפקיד, ביקשתי להרחיב את הערכות המצב ולהביא גם נתונים על רצועת עזה והגדה. אנחנו לא יכולים להתעלם מהתחלואה שם, בעיקר ביהודה ושומרון, משום שהכלכלות שלנו משולבות. הווירוס לא מפריד בין ישראל ושטחי הרשות הפלסטינית, ובסופו של דבר גם מבחינה מקצועית רפואית האתגר הזה יגיע ונצטרך לשאול את השאלות הללו - מה המשמעות שמצד אחד אזרחי מדינת ישראל מחוסנים ובשטחי הרשות לא".

ניתן להניח שבסוגיה זו בוחר הקרפ"ר להיות זהיר במילותיו נוכח הרגישות הפוליטית שלהן. אולם בין השורות ניתן להבין כי לצד גורמים ביטחוניים נוספים, גם הוא סבור כי לישראל יש אינטרס מובהק בחיסון האוכלוסייה הפלסטינית.

בהמשך הראיון דוחה גלזברג את הביקורת שלפיה הצבא יכול היה להיות מעורב יותר במשבר הקורונה גם ברמה הלאומית. לעמדתו, מערך הבריאות של הצבא סייע רבות בהורדת העומסים על מערכת הבריאות הלאומית. מצד אחד משום שצה"ל יכול להתנהל באופן עצמאי ללא תלות במערכת הבריאות, ומצד שני - הוא גם סייע למערכת הלאומית.

"רבים מאנשינו מטפלים באזרחים מכל המגזרים", הוא אומר. "זאת הזדמנות פז לצבור ניסיון. מדהים בעיניי מה שקורה שם. מדובר ביותר מרק סיוע ומחויבות לאומית. זה המפגש שייצרנו בין חיילי צה"ל לאנשים שלא פגשו את הצבא מעולם - למשל בין האחות או הרופא מנצרת לרופא הגדודי. זה משהו שבונה שיתוף פעולה דור קדימה ושישפיע עלינו כחברה".

קצין הרפואה הראשי אלון גלזברג (צילום: דובר צה''ל)קצין הרפואה הראשי אלון גלזברג (צילום: דובר צה''ל)

"העצמאות שלנו כגוף בריאותי בדרך לנהל מערך פנים צבאי מאפשרת לנו גם להתנהל מעט אחרת מהאזרחות", סיפר גלזברג. "העובדה שאנחנו מחזיקים "בכל השרשרת" מאפשרת למידה שכזו ומדיניות שמבוססת על חקר התחלואה. לדוגמא, בדקנו וראינו למשל שלא היו הדבקות במספרות הצבאיות, ולכן הן נשארו פתוחות במהלך כל משבר הקורונה בזמן שבמדינה הן נסגרו, ועד עכשיו לא נמצא אפילו מקרה אחד של הדבקה כתוצאה מכך".

"במקביל, ניצלנו את המשבר לשפר ולהנגיש מאוד את השירותים שלנו בעולם הדיגיטל", הוסיף. "היום חייל יכול להיכנס בטלפון שלו ולהזמין תור לרופא, לצפות בתוצאות של בדיקות מעבדה, להגיש למרפאה בקשות שבעבר הצריכו המון טפסים והגעה פיזית. עשינו כחצי מיליון פגישות טלרפואה. במונחים של צבא, ובמגבלות על מערכות המידע שלנו זה היה עד לאחרונה משהו בלתי-נתפס".