לדבריה, "אפשרות אחת להשגת 'חסינות עדר' היא להמתין עד שרוב האוכלוסייה תחלה ולהסתכן בפגיעה ותמותה משמעותיות. במקרה של COVID19 אנשים מבוגרים ומתפקדים היטב וגם צעירים ובריאים נפגעו קשות, וגם אם שרדו את המחלה, חלקם סובלים מנזק תפקודי, יתכן שלצמיתות מדינות בעולם שניסו להגיע ל'חסינות עדר' באמצעות תחלואה נרחבת (אנגליה, שוודיה) התבדו כאשר התברר שהמחיר הוא כבד ושינו את דרכן".
"האפשרות הנכונה יותר היא לחסן את האוכלוסייה בחיסון יעיל ובטוח", ציינה ד"ר חזן. "ברשותנו כעת חיסון פייזר שכבר ניתן בארץ וחיסון מודרנה שבקרוב יגיע לארץ. שני החיסונים פותחו באותה טכנולוגיה, ותוצאות המחקרים דומות מאוד. ההבדל בין החיסונים הוא טכני בלבד (מספר מנות בבקבוקון, טמפרטורת שמירה, זמן מדף), שניהם ניתנים ב-2 מנות: הפרש של 21 יום בחיסון פייזר ו-28 יום בחיסון מודרנה".
ד"ר בביאנה חזן מסבירה כי "חשוב להבין שגם אם 100% מהאוכלוסייה מחוסנת עם שתי מנות חיסון, לפי דיווחים מדעיים, 5% מכלל המתחסנים אינם מפתחים נוגדנים (לכל מחלה, לא רק קורונה), ולכן אינם מוגנים. מצב זה שכיח במיוחד אצל אנשים מבוגרים מאוד או עם דיכוי חיסוני, לכן חיסון הוא לא רק אישי כי אם חברתי – קהילתי. בכך שאני מחוסנת, אני מגנה על אחרים שלא הצליחו לפתח נוגדנים".
לאחר המנה הראשונה של החיסון דיווחו המתחסנים על תחושת כאב במקום ההזרקה ובבית השחי, ואילו אחרי מנת החיסון השנייה, בנוסף לכאב ואודם במקום ההזרקה, דווח על תופעות שכללו חולשה, צמרמורות, כאבי שרירים ולעתים חום, יותר אצל מתחסנים צעירים. תופעות אלה חלפו ללא צורך בטיפול רפואי, מעבר לכדור נגד כאבים או להורדת חום, תוך 48 שעות". בנוסף, היו כמה דיווחים על תחושת נימול בפנים אולם גם אלו חלפו ואין וודאות שהן קשורות לחיסון, משום שאלו דיווחים שקיימים גם ללא התחסנות", ציינה ד"ר חזן.
התרעות פיקוד העורף