משרד הבריאות עדכן הבוקר (רביעי) כי 8,511 אנשים אובחנו כחיוביים לקורונה ביממה האחרונה, זאת לאחר ש-9.2% מתוך 95,465 הבדיקות שנערכו היו חיוביות. מהנתונים עלה עוד כי 1,113 חולים במצב קשה, מתוכם 308 מונשמים. ב-24 השעות האחרונות מתו כ-21 אנשים, ובסך הכל 4,142 במצטבר מפרוץ המגפה. עוד עלה מהנתונים כי 780 ישראלים מתו מתחילת השנה. 

המשרד גם פרסם כי למעלה מ-2.3 מיליון ישראלים התחסנו מפני נגיף הקורונה. עד כה ניתנו בישראל למעלה מ-2.8 מיליון מנות חיסון בישראל. אתמול התחסנו 201 אלף בני אדם בסה"כ, כאשר 64% מהם קיבלו את המנה השנייה של החיסון. מאז תחילת מבצע החיסונים, 19% מהמתחסנים קיבלו את המנה השנייה של החיסון.

התור בכניסה למתחם חיסוני הקורונה בכיכר רבין בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני

בצל הארכת הסגר, פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, הסביר את ההיגיון שעמד מאחורי ההחלטה: "השאלה של קביעת היעדים היא טובה ונכונה, בעבר הסתמכנו על יעד של מאומתים ובהחלטה הנוכחית הלכנו על תאריך. עשינו את זה בצורה מושכלת בגלל הכניסה למשחק של החיסונים. בעיניי זה לא נכון להתחייב ליעדים מסוימים. צריך לראות את כל התמונה, גם החולים הקשים גם המאומתים וגם אחוז הבדיקות החיוביות".

פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, השיב בראיון לכאן רשת ב' על הדיווח כי יעילות המנה הראשונה של החיסון של פייזר פחותה, ודחה את הטענות הללו: "התייחסתי לעניין של הירידה במספר החולים. אמרתי שאין ירידה במספר החולים הקשה, אלא שיש עלייה שלא הייתה צפויה נוכח כניסת החיסונים. כלומר, ללא חיסונים היינו צופים ליותר חולים קשים ועכשיו עדיין יש חולים קשים".

עוד קרא לנשים בהריון שיש להן סיכוי לחלות קשה להתחסן: "היו צבר מקרים של חולות קשה בהריון. לנוכח זה עשינו הערכה מחדש של ההמלצה לחסן נשים בהריון והחלטנו לשים אותן בקבוצת תיעדוף. אנו ממליצים לנשים בהריון בעיקר עם גורמי סיכון לתחלואה קשה להתחסן. על אף שהם לא נכללו במחקר, הסתכלנו על ההיגיון הביולוגי, הערכנו שאין סיכון לעובר".

עלייה דרמטית במניין הקורבנות בינואר (צילום: משרד הבריאות)עלייה דרמטית במניין הקורבנות בינואר (צילום: משרד הבריאות)

תומר לוטן, מנהל מטה תכנית 'מגן ישראל', התראיין הבוקר לגל"צ והתייחס להארכת הסגר על ידי הממשלה אתמול. בין השאר דיבר על הפרסומים לפיהם יעילות החיסון של פייזר נמוכה משפורסם ואמר: "עדיין מוקדם מדי לקבוע. אין לנו דרך לומר אם זה נכון או אם זה לא נכון". בנוסף, אמר לוטן כי המשך הסגר קשורה לבחינה המחקרית של יעילות החיסון.

על כך אמר לוטן בהרחבה: "הכותרת על ירידה ביעילות החיסון של פייזר תפסה יותר נפח ממה שהיא באמת. שוחחנו על הנושאים בדיונים פנימיים והם קצת הוצאו מהקשרם. אנחנו לא יודעים להצביע שיעילות החיסון היא כמו שפורסם, אך לא אומרים שזה לא נכון. זה אומר שעוד מוקדם מדי לקבוע את זה ביחס למה שקורה בישראל. כל הזמן אנחנו בודקים את היעילות עם כמה צוותי מחקר עם כמה סוגים של מחוסנים. מאוד מסובך וקשה להצביע על היסט בטווחי זמן קצרים. גם פייזר פרסמה את הנתונים שלה לאחרים חודשים ארוכים של בדיקות ובעולם האמיתי ויש הרבה הטיות ביחס לניסוי. כדי להגיד במדויק על יעילות החיסון נזדקק לעוד כמה ימים, וזו אחת הסיבות שבגללה ביקשנו את הארכת הסגר, לצד התחלואה הגבוהה. אנחנו אמנם טסים עם החיסונים בצורה טובה, אך על מנת להסיק ידע מוצק בנוגע לחיסונים אנחנו בתחילת הדרך במובן המחקרי".

לוטן התייחס גם לנכונות מרבית הציבור לסגר, למרות העייפות הרבה והבהיר כי תכנית הרמזור עדיין רלוונטית לימים שלאחר הסגר: "הפרות הסגר הן דבר בלתי מקובל ומקומם. בסופו של דבר כשבוחנים את היענות הציבור לסגר נזכיר שמרבית הציבור נענה לסגר בצורה טובה, וזה הסגר השלישי או יותר שאנחנו עוברים, והמיינסטרים מגיב טוב, עם כל העייפות. בעקבות זאת אנו רואים את מקדם ההדבקה יורד. גם אחרי שנצא מהסגר יש בידינו כלים דיפרנציאליים לאכוף את ההנחיות. נסגור דברים באופן מקומי ונבצע התאמות לתכנית הרמזור. בנקודת הזמן הזאת אנו פועלים בכלים חזקים יותר בגלל התחלואה הגבוהה".