מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אגף המודיעין (אמ"ן) של צה"ל פרסם הערב דו"ח המתייחס למוטציות של נגיף הקורונה והשפעתן על התחלואה בארץ, בצל החיסונים והכניסה לשבוע השלישי לסגר השלישי על ישראל. בדו"ח מזהיר אמ"ן כי התנאים בישראל עלולים להוביל להתפתחות מוטציה עמידה לחיסון.
קיים חשש מהגעת וריאנטים אשר התגובה החיסונית של מערכת החיסון של מחלימים ואף של מחוסנים לא תהיה מיטבית למולם (כלומר אחוז מסוים מהם עלול לחלות שוב). חשש זה נובע מעדויות מוגבלות שקיימות על אודות הווריאנטים של הווירוס בדרום אפריקה ובברזיל והחלו להתפשט משם הלאה. חשש זה יגבר ככל שיתקיימו אינטרקציות בין תחלואה מרובה למחוסנים ומחלימים, ולחיסונים "שלא על פי הפרוטוקול". קצב חיסון איטי מחוץ לישראל, במקביל לגלי תחלואה שם, עלול לגרום לכך, שחלון ההזדמנויות ליצירת וריאנט שכזה ימשיך להיות קיים במהלך השנה הקרובה לפחות.
נוסף על אלו, קיים חשש עקרוני להופעת וריאנט אלים יותר, ובדגש למול אוכלוסיות שנחשבו עד כה "בטוחות" יחסית – צעירים וילדים. לדוגמה, לאחרונה הציגה ממשלת בריטניה ראיות ראשוניות לכך שזן הקורונה המוטנטי הבריטי עלול להגביר את התמותה, אך אלו עדיין אינן חד משמעיות.
במקביל, ישנה חשיבות עליונה להתקדם במהירות במבצע החיסונים ולהגיע לאחוזי חיסון גבוהים ככל הניתן בישראל, על מנת להימנע מתמותה מיותרת. בעיית היבוא של וריאנטים עמידים לחיסון מחו"ל וההתמודדות עמה כיום, גם כאשר הריצוף הגנומי לזיהוי שינוי בנגיף בקרב חולים קיים ומאפשר תמונה טובה של הווריאנטים הדומיננטיים. הבנת משמעות שינוי ברצף הנגיף, דורשת עדיין זמן מחקר של מספר שבועות עד לתשובה וודאית. מרבית מדינות העולם, כלל אינן מצליחות לקיים מעקב אחר סוגי הזנים הנמצאים ומתפתחים בשטחן .
יתרה מכך, גם מדינות שמצליחות לזהות זנים חדשים אינן יודעות להעריך את הסכנה מהם בפרקי זמן קצרים. עדות לכך היא שהפרסומים על וריאנטים מסוכנים שנוצרו בתחומן של שתיים מהמדינות המבצעות את ההיקף הגדול ביותר של ריצוף גנומי לדגימות, דנמרק ובריטניה, התרחשו כשלושה חודשים לאחר היווצרותם של הווריאנטים.
יוזכר, טרם התברר האם החיסון מגן גם מפני הידבקות בנגיף והעברתו לאחרים, ועל כן ישראלים מחוסנים שישובו לארץ עלולים לשאת אף הם נגיף המכיל מוטציות המאתגרות את החיסון בהיקף כלשהו ולהדביק אחרים, זאת בעת שאינם סובלים מתסמינים כלל. לאור זאת: בנסיעה לחו"ל, גם על מחלימים ומחוסנים להתנהל בזהירות – להקפיד על ריחוק חברתי, מסכות והימנעות מהתקהלויות. מומלץ להימנע מנסיעות מיותרות, ובדגש על מקומות שבהם הווריאנטים המטרידים נפוצים – יש לעקוב אחר עדכונים.
על מנת לשמר את ההישג שיתקבל באמצעות מבצע החיסון נדרש: להמשיך להקפיד על הנחיות הריחוק, בידוד, והיגיינה עד לחיסון אחוזים ניכרים באוכלוסייה, ולהימנע מיציאה בלתי מבוקרת מהסגר ובנוסף למנוע או ל כל הפחות לעכב בחודשים רבים כניסת וריאנטים חדשים של הנגיף שעלולים בתרחיש מחמיר לאתגר את החיסונים הקיימים. הדבר דורש התייחסות מהודקת יותר למדיניות היציאה והכניסה לישראל ממדינות בעלות תחלואה כולל למול מחוסנים.
למנוע ולגלות התפתחות של וריאנטים בתחומי ישראל באמצעות מאמץ להורדת התחלואה לממדים נמוכים ככל הניתן ככל שירבו המחוסנים. הדבר עשוי להיות קל ו"ריאלי" יותר למימוש ולעקוב אחר התפתחות גרסאות מקומיות של הנגיף באמצעות ביצוע ריצוף גנטי נרחב.
להשלים את מבצע החיסונים במהירות וביעילות, תוך הסברה רחבה שתאפשר התגייסות לאומית רחבה למאמץ זה.
חשוב לציין שהחיסון וצעדי המנע להורדת התחלואה בישראל מאפשרים גם הזדמנויות לפתיחת המשק, ולפתיחת הגבולות למול מדינות ללא תחלואה – אולם אלו צריכים להיעשות בקפידה ובזהירות יתרה.
משרד הבריאות פרסם מוקדם יותר הערב את נתוני הקורונה העדכניים, ודיווח כי 7,316 אנשים אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה אתמול. אותם חולים מהווים כ-8.8 אחוזים מסך 85,739 הבדיקות שנערכו. בנוסף, 1,171 חולים במצב קשה, ו-4,326 נפטרו כתוצאה מסיבוכי המחלה, 40 מהם החל מחצות.
עוד הודיע המשרד כי לאחר ריצוף גנטי שביצע אצל שבע נשים הרות שאושפזו לאחר שחלו בקורונה, גילה כי שש מתוכן נדבקו במוטציה הבריטית.
בנוסף, מבצע החיסונים הלאומי ממשיך במרץ. כמעט שניים וחצי מיליון אנשים קיבלו את מנת החיסון הראשונה, 9,104 החל מחצות, ו-939,827 אנשים קיבלו את מנת החיסון השנייה, 17,611 החל מחצות.
ההחלטה לחסן את תלמידי התיכון מגיעה בשל הרצון להבטיח את קיומן התקין, ככל הניתן, של בחינות הבגרות. בנוסף מבקשים במשרד הבריאות להבטיח כי תהליך הגיוס לצה"ל יוכל להתנהל בצורה טובה ובטוחה בחודשים הקרובים.
התרעות פיקוד העורף