במסמך נעשה שימוש בביטוי "לחץ ברירתי" - מצב בו כתוצאה מהשפעה חיצונית, גורם מחלה עובר תהליך מהיר של "ברירה טבעית", המובילה ליצירת זנים עמידים. מנגנון זה אכן קיים, אך לא בתגובה לחיסונים - אלא בעת שימוש לא נכון באנטיביוטיקה (כמו גם בתרופות נוגדות נגיפים, נוגדות פטריות וכדומה). חיסונים וגם אנטיביוטיקה הם דרכי התמודדות עם מחלות זיהומיות, אך יש ביניהם הבדלים מהותיים.
החיסון, לעומת זאת, ניתן טרם הנגיף נכנס לגוף ומונע את המחלה מראש, וכך גם מונע את האפשרות של רכישת תכונת העמידות.
הופעת מוטציות וזנים חדשים מתגברת תוך כדי שהנגיף מתפשט באוכלוסייה. ככל שיותר יחלו - יותר מוטציות יופיעו. עובדה זו גם נאמרה בצורה ברורה במסמך המדובר של מרכז הידע. עצירת ההדבקה וההתפשטות, באמצעות כל הכלים המוכרים לנו - ריחוק פיזי, מסכות וכמובן חיסונים, תפחית את הסיכוי ליצירת וריאנטים חדשים.
אמנם, במידה ויופיע וריאנט שהחיסון פחות יעיל נגדו, ייתכן ונראה אותו הופך לזן הנפוץ יותר, אך זה לא כתוצאה מהחיסון עצמו. כרגע, ראיות ראשוניות מראות שהחיסון בהחלט יעיל גם נגד הווריאנטים שזוהו כנפוצים (מאנגליה ומדרום אפריקה), אבל יש צורך להמשיך ולאסוף מידע. אחוז ההתחסנות הגבוה בישראל עתיד להראות לנו גם עד כמה החיסונים יעילים נגד הווריאנטים האלו.
בשורה התחתונה' בעוד שמנגנון היווצרות עמידות באנטיביוטיקה הוא משהו שאנחנו מכירים היטב ורואים שנוצר כל הזמן, זו טעות לחשוב במונחים דומים בחיסונים. בפועל' אנחנו כמעט לא רואים היווצרות של ״זנים עמידים״ בהקשר של חיסונים, אלא רק שינוי בזן הנפוץ באוכלוסיה (במקרים מסוימים שהופיע וריאנט חדש ללא כל קשר לאוכלוסיה המחוסנת).
התרעות פיקוד העורף