ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' נדב דוידוביץ', שוחח הערב (שלישי) עם ענת דוידוב ב-103FM על המתווה המוצע לפתיחת מערכת החינוך בצל נתוני התחלואה הקשים. לדבריו, לא ניתן לספק פתרון אחיד לכלל וציין כי הרעיון של הרחבת הסמכויות של הרשויות המקומיות יכול להוות קצה חוט, אם כי יכול ליצור פערים מול הרשויות המוחלשות. כמו כן קרא לחזק את ההסברה, והבהיר: "לאחר החיסון, וודאי חיסון שני אחרי שבוע, הסיכוי שלך לחלות בצורה קשה יורד כמעט ל-0".

שר החינוך יואב גלנט על פתיחת מערכת החינוך. צילום: ועידת בשבע 2030- מתחם 'דיזיין סיטי' במישור אדומים

באשר למערכת החינוך, יש לך רעיון?
"אנחנו כן התקדמנו בנושא החיסונים, צריך לראות את חצי הכוס המלאה, כמובן שצריך להעמיק את ההתחסנות במיוחד בקבוצה של גילאי 50 פלוס, יש כ־300 אלף לא מחוסנים שצריך לראות איך מגיעים אליהם".

מה שמוצע כרגע בחינוך בלתי אפשרי המתווה שהוצע לחינוך, ערים כתומות, צהובות, ירוקות, או שכונות בתוך ערים. זה לא אפשרי. לא עובדים ככה ולא לומדים ככה מה אתה מציע?
"אני מציע, וכבר מזמן אמרנו את זה לתת הרבה יותר אוטונומיה לרשויות המקומיות, ראיתי שזו הצעה שהעלתה מרב מיכאלי. אי אפשר לספק פתרון שישים בכל מקום באותה צורה. צריך להיות זהירים כי יש רשויות חלשות יותר וצריך לראות שזה לא מייצר פערים יותר גדולים".

לדבריו, "צריך לראות שהמורים מסיימים את ההתחסנות צריך לראות שגם ילדי 16-18 עושים זאת ולהשלים את תוכנית מגן חינוך. צריך להיות יותר יצירתיים, יותר ללמד בחוץ, לפצל כיתות להשקיע במערכת ביותר מורים. זה מזכיר את סיפור בתי החולים, אנחנו אוכלים את הפירות הבואשים של הזנחה של שנים".

ישראל לא במקום הזה. מה עושים עכשיו?
"השאלה לא האם לפתוח, אלא איך לפתוח. אני חושב שצריך ללכת על פי הרמזור ועל פי רשויות מקומיות, ולהכניס את הבדיקות בצורה יותר מעמיקה, וחיסוני המורים, כל זה ביחד וזה מורכב, ודורש שיתופי פעולה בין משרדים שלא קורה מספיק, רבים בממשלה 90% מהזמן על דברים שהם ברורים".

חוסר ההתחסנות של המורים, זה עומד על כ-50 אחוזים. מעט מאוד, למה?
"אני חושב שיש כמה היבטים יש נושא של הססנות חיסונים ופה נדרשת מנהיגות. אני עצמי יחד עם חברים שלי עושים וובינר על וובינר לענות על שאלות, נמצאים במדיה החברתית, הפרכת פייק ניוז. נדרשת מנהיגות גם של מנהלי בתי הספר, אך לא בצורה של כפייה אלא לכנס את האנשים, להזמין אנשים, כמוני ואחרים, שיש להם ידע בחיסונים, יש גם הורים בבתי הספר שיש להם את הידע ויותר מאמינים להם, זה פשוט פרויקט שכל מנהל בית ספר צריך לקחת על עצמו".

יש מנהלי בתי ספר שלא רוצים לחסן, קוראים למורים אצלם לא להתחסן. המורים חוששים ופוחדים.
"אני רוצה להבדיל בין מורה מן השורה לבין מנהל בית ספר. מנהל בית ספר שלא קורא להתחסן בעיניי, זה משהו שצריך לראות איך מפעילים סנקציה נגדו. מנגד, להעניק תמריצים חיוביים למנהלים שכן מעלים את שיעור החיסונים, בלי לפגוע במקומות החלשים יותר. אנחנו אלופים בלעשות מבצעים לטווח קצר, פה נדרשת הגעה לגרעין היותר קשה וזה בנפשנו. חייבים לעשות את זה".

אותו חיסון ואותה טכנולוגיה של פייזר היא לא חדשה ונוסתה בעבר. לסיום, משפט שאומר רה"מ, שנמצא בקופ"ח בזרזיר – 'אנחנו במצב חירום לאומי, בחודש האחרון מתו במדינת ישראל 1536 אנשים מהקורונה, למעלה מ-97 אחוזים מהם לא היו מחסונים'. מכיר נתון כזה?
"אני מכיר נתון מאוד ברור, שאם אתה מחוסן, וודאי חיסון שני אחרי שבוע, הסיכוי שלך לחלות בצורה קשה וכמובן למות יורד כמעט ל-0. זה הנתון וכל אחד צריך להבין את זה. מי שלא מתחסן פשוט זה כמו לרוץ ברמזור אדום עם עיניים סגורו ולצפות שלא יפגעו בך מכוניות".

יש את זה, טוב שאנחנו שם. לכו להתחסן.
"אם היו שמים לי חיסון של ה-RNA או מהדור הישן הייתי בוחר ב-RNA".