פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקות קורונה בהדסה עין כרם בירושלים, שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג ב-103FM בעניין היציאה מהסגר, והזהיר מפני היציאה הלא מדורגת ממנו, לדבריו. "המוטציה הבריטית מדבקת יותר ואגרסיבית יותר, פתיחה של מוסדות חינוך, חנויות ועוד – תביא לפגיעה בנפש, זה הימור בחיי אדם", התריע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת קבינט הקורונה (קרדיט: ללא)

מה המצב האמיתי אם אתה מסתכל על הנתונים?
"המצב האמיתי לא טוב, אם תשווה ליציאה והכניסה לסגר הראשון והשני אתה רואה שאנחנו יוצאים במצב שלפעמים נסגרים לסגר ולא יוצאים מסגר, מצד שני, יש עייפות בציבור מהמצב ומצד שלישי יש לנו את האפקט הטוב והמיטיב של החיסון".

אפקט מובהק?
"נכון, אבל עדיין לא התבטא בצורה מיטבית במספר החולים הקשים למשל בבתי החולים, וייקח לו עוד קצת זמן כי חלק גדול מהאוכלוסייה עדיין לא חוסן ומתחסן בימים אלה, ורק חודש אח"כ נראה את האפקט של האנשים האלה".

האם לאור זאת פתיחת מערכת החינוך בהדרגה היא החלטה נכונה על רקע פתיחת המסחר והתרבות?
"אם אתה שואל אותי כרופא שיושב בבית החולים, הייתי מודאג לפני כחודש כשהיינו עם 140 חולים ליום, והצוות ממש קרס ולא הצלחנו לתת טיפול כמו שצריך לכל חולה. אני בהחלט מעדיף שהכול יהיה הרבה יותר שקט, שמספר ההדבקות יהיה יותר נמוך ושאחוז ההדבקה יהיה יותר נמוך. לעשות את הכול יותר בשקט, בניחותא, בעצלתיים וכך הלאה. מצד שני יש לחץ ציבורי גדול מאוד, ואני חושב שזו לא החלטה פשוטה לכן נניח שמישהו לקח את ההחלטה שאפשר לפתוח, או.קיי. פה צריך מאוד להיזהר, לפתוח לחכות שבועיים וכן הלאה ולא להתחיל מפל פתיחות שלאף אחד אין שליטה עליו כמו שראינו".

האם אתה חושב נוכח הנתונים שמצויים כרגע, שזה חוסר אחריות לפתוח את מערכת החינוך כפי שנפתחה? כשאנחנו שמענו במבזק החדשות האחרון ששר החינוך אומר צריך לפתוח עוד יותר, וזה לא רק פתיחת מערכת החינוך, אלא יחד עם פתיחת הקניונים ודברים נוספים.
"אני חושב שצריך לעשות את הכול בצורה הרבה יותר הדרגתית. אני חושב שכשפותחים מסחר, פותחים בתי ספר באזורים ירוקים, עכשיו אני שומע כל מיני גורמים לוחצים לפתוח גם בתי ספר באזורים אדומים אם יש מתווה ירוק".

כשאתה אומר שאתה חושש זה בעצם ממצב בו התחלואה תזנק שוב?
"בוודאי, הבעיה היא שאנחנו היום גם עם המוטציה הבריטית שמדבקת ככל הנראה 80-90 אחוז מההדבקות קורות מהמוטציה הבריטית וזו מוטציה מהירה שמדבקת מהר, מספיק פחות זמן להיות במגע עם המדביק, ויש רושם כזה למרות שזה לא מוכח, שהתחלואה יותר קשה, יותר אגרסיבית. אני חושב שבמצב הזה, פתיחה של מוסדות חינוך, של חנויות וכל הדברים האלה תביא לפגיעה בנפש. אולי יש אנשים חכמים שיודעים לעשות את הערך של הלחץ הציבורי והקושי הציבורי לעומת הפגיעה בנפש ומבינים מה לעשות".

הפתיחות האלה יעלו בחיי אדם?
"לדעתי כן, אם יתמזל מזלנו והחיסון הזה ייכנס יותר מהר ממה שקרה לי נראה, אז יופי, ניצלנו. אבל אני חושב שזה הימור בחיי אדם, בהחלט".

מה עם המוטציה הדרום-אפריקנית? יש סימני שאלה לגבי יעילות החיסון מול המוטציה הזאת.
"לא ידוע לי שיש סימני שאלה, לפחות לפי מודרנה ופייזר, הם טוענים שהם בדקו את החיסון או שיש להם מידע על החיסון אל מול המוטציה הזאת ושהוא עובד. היה באמת דיווח מדרום אפריקה שהחיסון של אסטרהזניקה פחות יעיל כנגד המוטציה הזאת, אבל אני חושב שזה עוד קצת מוקדם כי זה נשען על מידע יחסית קטן. אני חושב שלא צריכה להיות סיבה שהחיסונים האלו לא יהיו טובים, כי המוטציות זה שינוי של פחות מאחוז אחד בחומר הגנטי של הווירוס, אבל נצטרך לחיות ולראות".

מנהל מחלקת קורונה ב"הדסה" על היציאה מהסגר: "הימור בחיי אדם"

פרופ' דרור מבורך שוחח עם ניסים משעל וגיא פלג והתריע כי שלבי היציאה מהסגר, כמות שהם, יובילו לפגיעה בנפש. זאת, בשל נוכחותה ותפוצתה המהירה של המוטציה הבריטית