עו"ד רועי כהן, נשיא להב ארגון העצמאים, שוחח הערב (ראשון) עם ענת דוידוב בתכניתה ב-103FM והתייחס לסוגיית סירובם של עובדים להתחסן נגד נגיף הקורונה. בנוסף, סיפר כהן כי ארגונו ספג קריאות נאצה חמורות בשל קריאותיו ללכת לקבל את החיסון, ובנוסף סיפר גם על החזרה לשגרה ועל סירובם של מובטלים לשוב לעבודה מהחל"ת. 

עורך הדין רועי כהן, נשיא להב, אנחנו מדברים על זה שלשכת העצמאים מפרסמת בשבוע שעבר פרסום שקורא לבעלי העסקים ולעובדים להתחסן. מאז ועד היום מה קורה? אתם מקבלים הרבה תגובות.
"אנחנו קראנו לאותם בעלי עסקים ולעובדים שלהם להתחסן ולא בכפייה, אלא מתוך אחריות למצב במשק ולחזרה שלו לשגרה. מאז מה שעברנו, גם אני באופן אישי וגם להב, מותקפים על ידי אנשים קיצוניים שלקחו את זה למחוזות שלא לנו, עם השוואה למה שקרה בשואה, שמים לנו תגים, חסמו לנו את האתר, את הדף פייסבוק. שמים תגים של טלאי צהוב".

עד כדי כך?
"עד כדי כך, שלחתי לעורכים שלכם את הדוגמאות, זה פשוט מזעזע. השפה, האיומים, הקיצוניות ואני באמת מכבד כל אדם שאומר שהוא לא רוצה להתחסן. אני אומר בפוזיציה שלי כנשיא להב, שחרד ליכולת הקיום של העסקים, הדבר היחיד שיבטיח חזרה לשגרה הוא החיסונים ולכן קראנו. אני אומר באמת, את לא מאמינה איזה שיח של נאצה, גידופים ואיומים".

אתה יודע מי האנשים האלה? תחקרו?
"זה נראה לי משהו מתוזמן ומאורגן, קבוצה שלקחה על עצמה בצורה כזו או אחרת להתנגד לחיסונים בצורה מאוד קיצונית".

כלומר ברשת? פוליטי?
"אני לא חושב שזה עניין פוליטי, הגוון לא פוליטי, הגוון הוא נגד רודנות של המשטר כביכול, אבל מה זה קשור? בואו נעשה שיח מכבד".

כנשיא להב, העצמאים, מה אתה חושב? אם עובד לא רוצה להתחסן? הרי אי אפשר לחייב. אני כלקוחה לא יודעת אם מי שמשרת אותי התחסן או אולי חולה. יש בעיה עם זה.
"האינטרס של בעלי העסקים והעובדים שלהם שהעסק יוכל לתפקד ולחזור לשגרה. כרגע יש הוראות של משרד הבריאות שבקניונים ובחנויות הרחוב יש אפשרות להכניס אנשים לא מחוסנים. בחדרי כושר ואולמות אירועים, שם רק אדם עם תו ירוק ואישור התחסנות יוכל להיכנס".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת קבינט הקורונה (קרדיט: ללא)

מה אתה באופן אישי חושב?
"אני באופן אישי הראשון שניגש להתחסן, עובד שרוצה בהצלחתו של העסק ורוצה שיהיה לו מקום עבודה ביום שאחרי אני חושב שזה צריך להיות במערך השיקולים שלו. אם הוא מקבל החלטה לא להתחסן אי אפשר בכפייה לחייב אותו".

תשקול להוציא לחל"ת או לפטר?
"אלה דברים מאוד רגישים שקשורים לחוקי העבודה. אם בסופו של דבר אותו עובד מתעקש לא להתחסן הוא יצטרך לעשות בדיקה באופן יומיומי או יום כן ויום לא כדי להבטיח שהעסק יוכל להתקיים. אם חס וחלילה אותו עובד יידבק בקורונה, העסק ייסגר ל-14 יום - מי יפצה את אותו בעל העסק? אין מי שיפצה. אפילו על הבידוד לא משלמים לעצמאים ולבעלי העסקים. גם בעל העסק, אם אדם מסרב להתחסן שיבקש ממנו לפחות בדיקות, להרגיש בטוח".

עובדים לא ששים לחזור. דיווחתם על עובדים שלא רוצים?
"גם פה ייצא קמפיין שלנו שהחל"ת הוא לא נצחי, אנחנו קוראים לעובדים לחזור עכשיו כדי שיהיה להם מקום עבודה ביום שאחרי".

הבטיחו עד אמצע יוני.
"כל משרה שאדם לא יחזור מהחל"ת, מישהו אחר ימלא את מקומו וביום שהוא ירצה לחזור לא יהיה לו לאן לקחת את זה, צריכים להבין כל מאות האלפים ששומעים אותנו. עסק שהעובד לא ירצה לחזור, מישהו אחר ייקח את מקום העבודה שלו".

תחזרו או שאין עבודה?
"מקום העבודה ייתפס על ידי מישהו אחר כי העסק צריך לתפקד, הוא לא יחכה לעולם לעובד". 

עבודה מהבית (צילום: אילוסטרציה: אינג אימג')עבודה מהבית (צילום: אילוסטרציה: אינג אימג')

"המשק הישראלי מתאים יחסית לעבודה מהבית"

רוני שניצר, מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד העבודה, שוחחה אף היא עם ענת דוידוב והתייחסה לתופעת העבודה מרחוק גם בימים שאחרי הקורונה, וניסתה להסביר האם מדובר במגמה שפוגעת בתעסוקת נשים.

על מה אנחנו מדברות?
"אנחנו בעצם הוצאנו דו"ח שמנתח את מצב שוק העבודה הישראלי בשנת הקורונה. אנחנו רואים מה שקרה הרבה פעמים במשברים, התרחבות של פערי תעסוקה בין קבוצות אוכלוסייה. קבוצות שכבר קודם התעסוקה שלהם הייתה נמוכה, עכשיו סובלים מאבטלה גבוה יותר. רואים פערים ברמות השכלה, רואים איך עובדים עם השכלה נמוכה יותר סובלים מאבטלה יותר גבוה מעובדים עם השכלה יותר גבוהה".

נוגע פחות בהייטק, יותר בלואו־טק.
"נכון בעצם מה שאנחנו יכלים לראות זה שיש לנו ענפים ותחומים או שהצליחו לעשות מעבר מאוד קל יחסית לעולם העבודה מרחוק, כמו הייטק או מערכות חיוניות שגם אם נסגרו חלקית, הם חזרו לעבוד בכל הכוח עם פתיחת המשק. התחומים שנפגעו הכי הרבה – תיירות, תרבות, מסעדות".

ברגע שזה יחזור כולם יחזרו. מה עם נשים?
"נשים, אנחנו רואים פער מאוד גדול בסגרים, מה שקורה זה שבאבטלה שלהם נפתח פער מאוד גדול בינן לבין גברים. בין הסגרים, הפער הזה מצליח להצטמצם יחסית מהר. לאורך הרבה שנים אנחנו רואים פערים בתעסוקה בכלל בין גברים לנשים והקורונה בהקשר הזה לא החמירה או היטיבה עם הפערים האלה, אבל בתוך הסגרים הפגיעה בנשים חמורה יותר".

עבודה מהבית זה סיפור שכנראה הולך להישאר איתנו הרבה זמן. 
"כשבוחנים את הסיפור של עבודה מהבית הדבר שברור לכולם – לא כל התחומים מתאימים לעבודה מהבית ודווקא המשק הישראלי בהיבט הזה הוא אחד המתאימים ביותר מבין הכלכלות המערביות לעבודה מהבית. יש פה ענף הייטק יחסית גדול, מיעוט של עובדי ניקיון, של עובדי חקלאות, באופן יחסי למדינות אחרות ב-OECD שהם תחומים שאי אפשר לעבוד בהם מהבית".

גם מקצועות אקדמיים וגם עריכת דין.
"נכון, נכון. כשאנחנו עושים את הניתוח היבש אנחנו רואים שהפוטנציאל הוא של 45% מהעובדים הישראלים, שאפשר לעשות מהבית".

מה את אומרת על עבודה מרחוק?
"אני חושבת שזה רעיון שאנחנו רואים תהליכים כאלה של גלובליזציה, של אדם שנמצא במקום אחד ועובד במקום אחר שהתחילו עוד לפני הקורונה. הקורונה האיצה את התהליך הזה בצורה מאוד משמעותית, ומרגע זה אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מתמודדים איתו הכי נכון".