1. נגיף ה־SARS-CoV2, או בקצרה קורונה, שינה באופן מהותי את שגרת החיים ברחבי העולם. בישראל, יותר מ־730 אלף איש נדבקו בנגיף וכ־5,800 נפטרו ממנו. בעולם נדבקו בנגיף יותר מ־114 מיליון איש וכ־2.5 מיליון מתו מהמגיפה, שמתאפיינת בתנאי אי־ודאות עולמית ובליווי חששות מפני קריסה של מערכות בריאות.

התחלואה בישראל, כפי שהיא מתבטאת במספר המאושפזים והחולים שבמצב קשה, נמצאת בירידה. בשבוע האחרון מספר הבדיקות עלה בצורה משמעותית, אך מספר המאומתים החדשים לא השתנה, ואף ירד במעט בחלק מימות השבוע בהשוואה לשבוע הקודם. כמו כן, מבצע החיסונים המרשים הביא לירידה במספר החולים שבמצב קשה, בפרט בקרב מעל לגיל 60. קבוצת הגיל הזאת היוותה את הרוב המכריע של הנפטרים מהנגיף, כך שהנתון מלמד על השפעתו הדרמטית של החיסון.

מחלקת קורונה איכילוב  (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)מחלקת קורונה איכילוב (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

 
2. השבוע נחשפנו להפרת המגבלות במהלך חג הפורים. במקומות שונים בארץ, ובמיוחד בתל אביב ובירושלים, נצפו מספר התקהלויות של חוגגים תוך אי־ציות להנחיות משרד הבריאות. את השפעת ההתקהלויות והריקודים ההמוניים על התחלואה נוכל לבחון רק בעוד שבועיים־שלושה. ההתפרקות של הציבור, כפי שבאה לידי ביטוי בפורים, היא גם פועל יוצא של שחיקה ועייפות מההגבלות ומהסגרים למיניהם, ואולי גם מאובדן אמון בהנחיות.

לקראת פסח וליל הסדר יש מקום לחשיבה אחרת בעת הטלת מגבלות. כדי שהציבור יישמע להן, במיוחד לנוכח מספר המתחסנים הגבוה, יש לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי לאפשר לציבור לנהל שגרת חיים תקינה. פתרונות כאלה גם יכולים לסייע במאמץ הלאומי להמשך חיסון האוכלוסייה.

חגיגות פורים בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)חגיגות פורים בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)

3. השבוע אישרה הממשלה את השלב הבא בתהליך פתיחת המשק. במסגרת ההקלות יתחדשו הלימודים הפרונטליים בכיתות ז'־י', תותר פתיחת מסעדות ובתי קפה, פתיחת מלונות, כנסים וגני אירועים תחת תנאי התו הירוק, ופתיחת השמיים במגבלה של 3,000 שבים לישראל מדי יום. צעדים אלה מצטרפים לפתיחת המסחר ופתיחתה החלקית של מערכת החינוך לפני כשבועיים.

פתיחת המשק וחזרה מדורגת לשגרה היא צעד נכון וחשוב, אך ניתן לצפות בעקבותיה לעלייה מחודשת בתחלואה. פתיחת השמיים ונמל התעופה מטרידה במיוחד, ומחייבת תכנון וביצוע קפדניים שימנעו חדירה של חולים הנושאים וריאנטים שונים של הנגיף. יש להקפיד ולעקוב אחר התפשטות המגיפה בישראל, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לאזורים ולערים שבהם תירשם עלייה בתחלואה.

קניון איילון נפתח (צילום: אבשלום ששוני)קניון איילון נפתח (צילום: אבשלום ששוני)

4. במדינות רבות ברחבי העולם, כולל כאלו שבהן עדיין לא חוסנו חלקים נרחבים באוכלוסייה, נרשמת ירידה חדה במספר מקרי ההידבקות החדשים. במקביל, מדינות אירופיות רבות החלו בשבוע האחרון בתהליך הסרת המגבלות ופתיחת המשק בצורה מדורגת.

ייתכן שהירידה מרמזת על שילוב של השפעת החיסונים, השפעות עונתיות על מידת ההתפשטות של הנגיף, ואולי גם על קרבה לסף הנדרש לצורך השגת חסינות עדר. יש להמשיך לעקוב וללמוד על התפשטות המגיפה תוך המשך נקיטת צעדי מנע כמו ריחוק חברתי ועטיית מסיכה.
ה־FDA העניק אישור חירום לחיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון נגד קורונה לשימוש מגיל 18 ומעלה, והוא ניתן במנה אחת בלבד. הטכנולוגיה שבה הוא מבוצע כוללת שימוש בדנ"א של נגיף הקורונה (באופן שונה מהחיסונים של חברות פייזר ומודרנה, המבוססים על מולקולת
ה־mRNA).

בבריטניה חוסנו עד כה יותר מ־20 מיליון בני אדם, באוסטרליה ובקנדה אושר לשימוש החיסון של חברת אסטרהזניקה, ובמדינות כמו יפן והפיליפינים מבצע החיסונים צפוי לצאת לדרך בקרוב.

5. במחקר שבוצע באיטליה זוהה ריכוז נוגדנים נמוך בקרב מתחסנים הסובלים מעודף משקל (BMI מעל 30), בהשוואה לקבוצות מתחסנים בעלי משקל תקין או נמוך מהממוצע. אולם יש לזכור כי מערכת החיסון מורכבת וכוללת רכיבים רבים (בין היתר, תאי T), וכי ירידה בריכוז הנוגדנים לא בהכרח מצביעה על ירידה ביעילות החיסון.

במאמר אחר שפורסם השבוע דווח כי למחלימים מהנגיף קיימת, ככל הנראה, חסינות מפני הדבקה חוזרת לתקופה של לפחות שלושה חודשים. בישראל, משרד הבריאות אישר לחסן מחלימים במנה אחת בלבד, וזאת בתום שלושה חודשי החלמה מהנגיף.

חיסון לקורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)חיסון לקורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

6. במספר מאמרים מדעיים שפורסמו במהלך השבועות האחרונים הודגשה החשיבות של שמירת מסגרות החינוך פתוחות והצבת החינוך כערך עליון. יש לזכור כי לצד התועלת המוטלת בספק של סגירת בתי הספר ככלי לצמצום התחלואה, למערכת החינוך יש חשיבות רבה בעיצוב "הדור הבא" במגוון רחב של תחומים, כמו חינוך, חברה וכלכלה, צמצום פערים והקטנת אי־שוויון.

לכן יש להימנע ככל הניתן מסגירת מערכת החינוך. פתיחתה צריכה להתבצע תוך הקפדה ככל הניתן על בניית קפסולות מתאימות, ריחוק חברתי, עטיית מסיכות, שהות מרובה ככל האפשר באוויר הפתוח, חיסון צוותי ההוראה והסייעות. ייתכן כי יש מקום לשקול איגום בדיקות לאיתור תחלואה סמויה בבתי הספר.

7. טבעם של וירוסים הוא לעבור שינויים וליצור וריאנטים חדשים, שאת יכולת ההדבקה שלהם ואת מידת אלימותם צריך ללמוד. בימים האחרונים התבשרנו על וריאנט ניו יורקי עם גילוים של שלושה בני משפחה שנדבקו בנגיף – דבר המחייב בדיקה מעמיקה, חקירה אפידמיולוגית נרחבת ומניעת יבוא של מוטציות אלה גם בעתיד.

עם זאת, במאמר שהתפרסם השבוע בכתב העת הרפואי "לאנסט" דווח כי הווריאנט הבריטי, הדומיננטי בהדבקה בישראל כיום, אינו מגדיל את הסיכוי לתחלואה קשה יותר ולסיבוכים מקורונה בקרב ילדים וצעירים. גם דוח של משרד החינוך הבריטי טען כי הווריאנט לא הוביל ליותר מקרי תחלואה קשה בילדים.

פרופ' שוקי שמר הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ד"ר רועי ברנע הוא חוקר בכיר במכון אסותא לחקר שירותי בריאות

tguvot@maariv.co.il