ראשון אחר הצהריים ברחבה המובילה לשוק הכרמל התל אביבי בסוף פברואר. ילדה ניגשת לשני שוטרים ומבקשת סיוע: אמה אבדה לה בהמולה. כשהאם מגיעה לאחר כמה שניות בריצה, היא שואלת בחשש את השוטרים אם עצרו את הילדה כי אינה עוטה מסיכה.

התקרית הקטנה הזו, שלה אני עדה במהלך הצטרפותי למשמרת של רס"ר מארק גודמן וסמ"ר נופית שומר־חי ממשטרת מחוז תל אביב, עשויה לשקף אולי את התפקיד הרגיש שכוחות המשטרה ממלאים בשנה האחרונה, בצל משבר הקורונה. יממה לפני כן התקיימה באזור הזה מסיבה המונית, בניגוד להנחיות. בעודנו הולכים ברחוב, בחורה אמריקאית ניגשת אל רס"ר גודמן ומספרת לנו בחיוך שהוא זה שפיזר את המסיבה שלה אתמול.

סמ''ר נופית שומר־חי ממשטרת מחוז תל אביב (צילום: באדיבות המשטרה)סמ''ר נופית שומר־חי ממשטרת מחוז תל אביב (צילום: באדיבות המשטרה)


ב־20 במרץ 2020, על רקע התפשטות נגיף קורונה בישראל, אושרו בממשלה תקנות החירום להגבלת התנועה, שבמסגרתן חויבו האזרחים להישאר בבתיהם. יציאה הותרה רק לצורך עבודה חיונית, טיפול רפואי והצטיידות במזון ובתרופות. מאז הטלת המגבלות ההן, שהשתנו לאורך הזמן לפי שיעור התחלואה, ובמסגרת השנה האחרונה, ממונה המשטרה על אכיפת הסגרים וההנחיות בכבישים, ברחובות ובמוקדי התקהלות מול האזרח הקטן. בו בזמן היא מתמודדת עם ביקורת על אלימות משטרתית ואכיפה בררנית משיקולים פוליטיים.

רס"ר גודמן מצדו מתעקש דווקא לראות את הנקודות החיוביות, למשל את המפגין המבוגר במחאת הגשרים שניגש לומר לו "תודה", את "תחושת השליחות", את "הסיפוק בפעולה למען האזרחים". שומר־חי, שהצטרפה לכוחות המשטרה בעקבות תקופת הקורונה, מחזקת את דבריו.

בעודנו נוסעים בניידת, מתקבל בה לפתע דיווח על כ־150 נערים מתקהלים במתחם שרונה. ניידת אחרת, קרובה יותר, מקבלת את הקריאה. בהמשך רס"ר גודמן נותן אזהרה לאזרח שלא עוטה מסיכה, ונקלע לוויכוח עם אזרח אחר שכבר קיבל ארבעה דוחות על אי־עטיית מסיכה.
לאורך המשמרת מתארים בעלי התפקידים האחרים שאני פוגשת, בהם רס"ב ערן סבג, רס"מ אבי חדד ורס"ל גאנם סעד, את פעילותם בקו החזית, מדברים על העומס הגדול והכעס שמופנה כלפיהם, על הניסיון להישאר אנושיים ואמפתיים ככל הניתן, וגם על מילות העידוד שהם מקבלים מדי פעם.

רס''ר מארק גודמן ממשטרת מחוז תל אביב (צילום: באדיבות המשטרה)רס''ר מארק גודמן ממשטרת מחוז תל אביב (צילום: באדיבות המשטרה)

ויכוח אדיר

במהלך השנה האחרונה נקבעו בישראל 75 עבירות הקשורות להפרת הנחיות בגין מגיפת הקורונה – מספר כפול ביחס למדינות מערביות אחרות בעולם. בגרמניה ובאוסטריה, למשל, המספר עומד על 30 עבירות בלבד. "משטרת ישראל עשתה את המיטב והמרב, למרות הידיעה הברורה שאכיפת הנחיות הקורונה תיתקל בחוסר לגיטימציה מצד חלק ניכר מהאוכלוסייה, דבר שיכול להשפיע על השיח והאמון במשטרה", אומר ניצב אמנון אלקלעי, ראש אגף המבצעים והשיטור של המשטרה, שמפקד על מבצע האכיפה. "עשינו את זה מתוך הבנה חד־משמעית שהאכיפה הזאת נחוצה על מנת למנוע תחלואה ומוות, על מנת למנוע את הפגיעה באדם החלש".

המשטרה בעולם התנהלה אותו דבר?
"היו משטרות שלקחו את זה יותר למקום של הסברה, והיו מקומות שלקחו את זה למקום של אכיפה. אני ישבתי עם המקביל השוודי שלי שתיאר בפניי כיצד אמר לציבור שזאת אחריותו, עד כדי כך שהוא אפילו לא קבע עונש בצד. זה קיצון אחד. האוסטרים למשל אכפו, אבל קצת. אם נמשוך ציר בין המדינות, האוסטרים היו באמצע, ומדינת ישראל מצויה בקיצון השני שמוביל להתנהגות אוכלוסייה רצויה באמצעות אכיפה".
מדוע בחרתם דווקא באפשרות הזו?

ניצב אמנון אלקלעי, ראש אגף המבצעים והשיטור של המשטרה, שפיקד על מבצע האכיפה (צילום: באדיבות המשטרה)ניצב אמנון אלקלעי, ראש אגף המבצעים והשיטור של המשטרה, שפיקד על מבצע האכיפה (צילום: באדיבות המשטרה)

"זאת החלטת מדינה קודם כל"

מדיניות האכיפה התבטאה גם במספר הקנסות: על פי נתוני המשטרה, בשנה האחרונה בישראל ניתנו מעל 640 אלף קנסות מנהליים, מתוכם מעל 340 אלף קנסות על אי־עטיית מסיכה; מעל 240 אלף קנסות על יציאה ממקום מגורים שאינה מותרת; מעל 20 אלף קנסות על שהייה במקום אסור; וכ־15 אלף קנסות על עבירות עסק. לצורך השוואה, באוסטריה ניתנו מעל 42 אלף דוחות; בבריטניה חולקו כ־30 אלף קנסות; ובשוודיה לא בוצעה אכיפה כלל.

אל מול הדוחות שחילקה המשטרה עולה כי הרשויות המקומיות במדינה נתנו בתקופה הזו כ־67 אלף קנסות בלבד. "רוב הרשויות במדינה שיש להן סמכות אכיפה, לא אכפו", אומר ניצב אלקלעי. "למה הן לא עשו את זה? כי לא הייתה לזה לגיטימציה. הן העדיפו שהמשטרה תעמוד בחזית. רשויות רצו להצטייר טוב, ולכן לא נתנו דוחות".

סקר שפורסם באוקטובר האחרון על ידי שתי חוקרות שיטור מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ד"ר גלי פרי וד"ר טל יונתן־זמיר, מצא כי מחצית הציבור בישראל מאמין כי תפקידה של המשטרה באכיפת תקנות הקורונה השפיע לרעה על יחסי המשטרה עם האזרחים. "בכל העולם זה יצר ויכוח בין המשטרה והאזרחים", מציין ניצב אלקלעי, "אבל בחברה שהערכים שלה הם לא הומוגניים, זה יוצר ויכוח אדיר".

אחת מנקודות החיכוך הבולטות ביותר בשנה האחרונה הייתה בין המשטרה לציבור החרדי. תמונות של הלוויות וחתונות המוניות בציבור הזה הציפו את כלי התקשורת והציפו טענות על אכיפה לא שוויונית. לצדן עלו לכותרות עימותים אלימים בין הצדדים. "ההתנהגות והאכיפה היו מותאמות לעולם החרדי", טוען ניצב אלקלעי. "הייתה אכיפה שיש בה שונות רלוונטית. בעולם החרדי האכיפה התמקדה בהפרות שאפיינו את העולם החרדי, קרי התקהלויות, בתי כנסת ומוסדות חינוך. אכיפה כנגד התקהלות לא דומה לאכיפה של מסיכה או שמירת מרחק של קילומטר. לאורך השנה ראינו גם שינוי בהתנהגות בציבור החרדי, כפי שראינו בציבור הכללי ובציבור הערבי".

האם היו מקרים שבהם הייתה החלטה ברורה לא לאכוף כדי לא לעורר עימות אלים?
״כשרוצים למנוע עימות שהתוצאה שלו עלולה להוביל לנזק רב ולא להביא לפיזור ההתקהלות, בוודאי שעושים שיקול כזה. לדוגמה, אם יש התקהלות ענקית, ומפקד משטרה מבין שפיזור שלה עלול לגבות חיי אדם והתכלית של מניעת תחלואה לא תהיה מושגת, אז הוא ישקול אפשרות כזאת ללא קשר אם מדובר בחרדים או בחילונים. במקרה כזה ייתכן שהוא יעדיף לאכוף באמצעות דוחות או לפתוח תיק בהמשך. לכן היו מצבים שהמשטרה נאלצה לבחור בין 'רע' אחד ל'רע' שני. המשטרה בחרה כמובן לשמור על ערך חיי אדם באופן המיידי על פני חיי אדם בעקבות התחלואה, ולהתמודד עם התחלואה בדרך אחרת". לדברי ניצב אלקלעי, גם לטענה שעלתה מתוך הציבור החרדי, שלפיה קיימת נגדו אכיפת יתר - אין בסיס.

המשטרה אוכפת את הנחיות הסגר בקורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)המשטרה אוכפת את הנחיות הסגר בקורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מעכשיו לעכשיו

חלק מהשלכות המגיפה היה העומס שהורגש בתחנות המשטרה ברחבי הארץ. כמו כן, ניכר שינוי משמעותי נוסף באופי העבירות: בשנה האחרונה נרשמה עלייה במספר העבירות המתרחשות במרחב הביתי, בהן עבירות של אלימות במשפחה, לעומת אלה המתרחשות במרחב הציבורי.

פעולות המשטרה מבוססות פעמים רבות על פנייתם של אזרחים למוקד 100. גם על כך השפיעה הקורונה. לפי נתוני המשטרה, בנושאי אכיפה כלליים, מספר הפניות למוקד 100 נשאר דומה לאורך חודשי השנה האחרונה; אולם בנושאי אכיפת קורונה, בעוד שבתחילת המשבר, פברואר־מרץ 2020, נרשמו פניות רבות למוקד, כבר מאפריל 2020, ועד היום,  נרשמה ירידה חדה במספר הפניות.

על מנת להתמודד עם אתגר האכיפה והצטברות המידע, הקימה משטרת ישראל, מיד עם פרוץ המשבר, מערכת חדשה שמחברת בין השוטר בשטח לפיקוד ולהנחיות המשתנות. "במוצאי אחת השבתות הודיעו לנו שיום קודם לכן הייתה החלטת ממשלה שבתוך ירושלים אסור להפעיל מערכת הסעות, ואנחנו היינו צריכים לתת לזה מענה מעכשיו לעכשיו כדי שהשוטרים בשטח יוכלו לאכוף", מספר סגן ניצב ינון מטלון, ראש מדור טכנולוגיות באגף הטכנולוגיות במשטרה.

את הסיטואציות יוצאות הדופן שעמן התמודדו בשנה האחרונה, השוטרים האמונים על האכיפה לא ישכחו. "הייתי קצינה תורנית, ואז קיבלנו דיווח על שוטרת שנקלעה לסיטואציית הפרה: התקהלות שהייתה מעל המותר בבית כנסת", מספרת לי קצינת החקירות בדרגת מפקח, אליה כהן, ממחוז ש"י. "ברגע שהיא הגיעה וכרזה להם להתפנות, החל המון להתאסף סביבה וסביב שוטר נוסף שהיה איתה בניידת. ואז קיבלנו דיווח שהם מקיפים אותם, ואין להם אפשרות לצאת. החלו לזרוק אבנים לעברם, אז כמובן שנכנסנו כמה ניידות לעיר. ברגע שהגענו, זה היה עניין של שניות, מאפס ל־100, עד שמצאנו את עצמנו בתוך המון של 2,000 איש".

פעילות אכיפה משטרתית בזמן הקורונה (צילום: באדיבות המשטרה)פעילות אכיפה משטרתית בזמן הקורונה (צילום: באדיבות המשטרה)


מה עבר לך בראש באותם רגעים?
"ישר חשבתי על הקורונה. באתי לאכוף הנחיות ונכנסתי למצב שיש מסביבי המון מטורף. חשבתי לעצמי איך אני מפזרת את ההתקהלות וגם איך אני מוציאה מפה את כל השוטרים מבלי שאף אחד ייפגע? בעיניים של המתקהלים ראיתי בעיקר התנגדות: גם אלינו, בתור מי שאוכפים את התקנות האלה, וגם כלפי הקורונה. לא היה שיתוף פעולה. הם בעצם אמרו: מה אתם רוצים? למה אתם פה? ולמה אתם מונעים מאיתנו לנהל את שגרת החיים שלנו?".

במהלך האירוע, כהן הוטלה לרצפה על ידי אחד המתקהלים ונחבלה. "זה היה לא נעים", היא משחזרת. "אמרתי לעצמי: גם אם אתם לא מסכימים עם האכיפה, זה לא אמור להגיע לידיים, לאלימות. אני לא פה לרעתכם. אבל המשכתי הלאה".