בעוד שמדינת ישראל חיסנה מיליונים מתושביה, חזרה לשגרה כמעט מלאה ואף ביטלה את חובת עטיית המסיכות במרחב הפתוח, מדינות רבות עדיין מתמודדות עם שיעורי תחלואה גבוהים בקורונה ועם מחסור בחיסוני קורונה. במציאות הזו הפכה ישראל ליעד נחשק עבור לא מעט ישראלים שמתגוררים בחו”ל ונעזרים באזרחותם הישראלית על מנת להתחסן. בחודשים האחרונים רבים מהם הגיעו ארצה ואכן קיבלו את החיסון לנגיף.
תחילה, ביוזמת משרד החוץ, הוטסו ארצה בחודשים האחרונים אלפי דיפלומטים שהם שליחים ישראלים על מנת שהם, בני זוגם וילדיהם מעל גיל 16 – יחוסנו. בנוגע לכל היתר, שאינם שליחים אך היו שמחים להתחסן, הנחיות משרד הבריאות כפי שנמסרו לנו הן: "זכאי חיסון הינם אזרחי מדינת ישראל, שמרכז חייהם בארץ, משלמים ביטוח לאומי וביטוח בקופות חולים, או לחלופין חסרי מעמד שנמצאים מעל לחצי שנה במדינה".
מאיה כרמל, שבארבע השנים האחרונות מתגוררת בהולנד, שם היא עובדת ולומדת, ועדיין חברה בקופת חולים בישראל, היא אחת מאלו שהגיעו ארצה כדי להתחסן. “בגלל הקורונה עבדתי רק מהבית, ובהולנד המצב ממש לא טוב עם הקורונה”, היא מספרת. “ההולנדים לא כל כך אוהבים שמגבילים אותם ומכתיבים להם מה לעשות, אז לא הייתה יותר מדי הקפדה על החוקים, ולכן בשנה האחרונה החלטתי שאני מעדיפה להישאר כמה שיותר בבית ופחות לצאת. עכשיו החלו להשתחרר בהדרגתיות מהגבלות”.
כרמל מתגוררת בעיר אוטרכט בדירה עם שלושה שותפים. “אחד השותפים שלי חלה בקורונה ואחרי זה שותפה שלי חלתה, ורק במזל לא נדבקתי”, היא מספרת. “כל הזמן ראיתי בחדשות כיצד המשפחה שלי והחברים שלי מחוסנים ונהנים בחוץ, ורק אני כל היום בבית סגורה ונעולה. כיוון שנראה שחיסונים לצעירים בהולנד ייקחו עוד הרבה זמן, פחדתי שבפעם הבאה אולי לא יהיה לי יותר מדי מזל אם שותפיי יידבקו, אז החלטתי לחפש טיסות ולהגיע לארץ. קניתי כרטיס טיסה ובאתי כדי להתחסן”.
רינת נדב עברה לגור בפינלנד בספטמבר 2020, כששיעורי התחלואה שם היו נמוכים. “היו בין 100 ל־200 מקרים חדשים של קורונה ביום”, היא מספרת. “ההגבלות היו מאוד קלות ורק במרץ 2021, בגלל המוטציות ועלייה בתחלואה, סגרו מקומות בילוי”.
בעקבות כך, לאחרונה החליטה נדב להגיע ארצה כדי להתחסן. “רציתי להיות עם המשפחה ולנצל את ההזדמנות כדי להתחסן”, היא מספרת. “היה לי חשוב להתחסן במיוחד בישראל כי מערכת הבריאות מעולה, והפרוצדורות פשוטות יותר מאשר בפינלנד. לדוגמה בדיקת קורונה ייעודית לפני טיסה עולה בהלסינקי כ־200 יורו. בנוסף, זמן ההמתנה בפינלנד בין שתי מנות החיסונים הוא מעל חודש. לאחר תקופת בידוד בארץ הלכתי למתחם החיסונים ללא המתנה בכלל”.
כמו אלבוחרי, חלק מהישראלים שמגיעים ארצה כדי להתחסן ואינם חברים בקופת חולים, רוכשים פוליסה זמנית של חברות הביטוח או קופות החולים, שברוב המקרים כוללת בתוך חבילת הביטוח הרפואי את הזכות להתחסן.
כך עשתה יפית, המתגוררת באיטליה זה עשור ונשואה לאיטלקי. לדבריה, שם חיסנו עד כה בעיקר אנשי צוות רפואי ואנשים בני למעלה מ־80. “למרות שיש יותר ויותר התקדמות מבחינת חיסונים, באזור שבו אני גרה עדיין נמצאים בפיגור בהקשר זה, ואני מאוד חוששת לחמי וחמותי בני ה־70 פלוס”, היא מספרת.
לאחרונה הגיעה ארצה כדי להתחסן, אף שהיא לא חברת קופת חולים. “זה היה מאוד מלחיץ כי שמעתי על עניין ביטוח הבריאות של תושב חוזר שצריך להוציא, וחששתי שיעלו על זה", היא מספרת. "לבסוף החלטתי שאני באה בכל אופן. עשיתי ביטוח ושילמתי המון כסף על זה, אבל בסוף הצלחתי להתחסן בלי שישאלו יותר מדי שאלות”.
התרעות פיקוד העורף