רגע אחרי הסרת המגבלה האחרונה של מגיפת הקורונה – חובת עטיית המסיכות במקומות סגורים – נדמה בימים האחרונים כי המגיפה שבה ומרימה את ראשה בישראל. כך למשל, התבשרנו בסוף השבוע כי 45 תלמידים נדבקו בנגיף בבנימינה, והחשש הוא כי מדובר בווריאנט ההודי שהגיע מהורה של אחד התלמידים ששב מחו"ל. במקביל, חלה התפרצות קורונה בבית ספר במודיעין, שבה לפחות 11 איש נדבקו בנגיף.
כתוצאה מכך, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי חתם על צו המחייב עטיית מסיכות בבתי הספר ביישובים הללו, בשטחים פתוחים וסגורים.
כמו כן, משרד הבריאות הורה אתמול למאות צופים במופע שנערך במועצה האזורית עמק המעיינות בחמישי האחרון להיכנס לבידוד בעקבות איתור ילדה חולת קורונה בקהל, ללא החרגה למחוסנים ולמחלימים. בעקבות המצב, ראש הממשלה נפתלי בנט היה צפוי לדון אמש עם בכירי מערכת הבריאות בצעדי מניעה של התפשטות מחודשת של הנגיף בישראל. לנוכח תמונת המצב הזו, האם יש סיבה לחשש שהנגיף ממתין לנו שוב מעבר לפינה?
"כאשר הסרנו את כל ההגבלות ידענו שקיים סיכון להתפרצויות מקומיות בקרב אוכלוסיות לא מחוסנות, והנחנו שכך יהיה", אומר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית וראש קבינט המומחים המייעץ לקורונה. "ההנחה הייתה שההתפרצויות האלה יהיו מוגבלות בהיקפן בזכות העובדה ש־85% מהבוגרים בישראל מחוסנים. כמובן שאנחנו לא יכולים לדעת בדיוק איך הדינמיקה הזאת נראית עכשיו, מרגע שנכנס משתנה חדש למשוואה, הזן דלתא ההודי, זן שהוא מידבק ב־50% יותר מהזנים שהכרנו בעבר. התקווה כרגע היא שהשיעור הגבוה של מחוסנים בישראל יצליח למנוע התפרצויות מפושטות, אבל אי אפשר לדעת אם זה אכן הולך להיות המצב, וצריך להיערך לעלייה בתחלואה בדיוק מהסיבה הזאת".
לתמונת המצב המטרידה הזו מתווספים הדיווחים בסוף השבוע שלפיהם בעקבות עומס חריג בנמל התעופה בן גוריון, מאות נוסעים שוחררו לביתם מבלי שעברו את בדיקת הקורונה שאותה נדרשים לעבור כל הנכנסים לישראל. ההחלטה התקבלה באישור משרד הבריאות, שטען כי הנוסעים שלא נבדקו הגיעו ממדינות שאינן מוגדרות כבעלות רמת סיכון גבוהה, והם מחזיקים בתעודת מתחסן.
"צריך לעשות כל מאמץ להקטין יבוא של הזן ההודי לישראל על ידי הקפדה על הנהלים והמדיניות של נתב"ג, וגם הקפדה לגבי בידוד השבים מחו"ל הנדרשים לכך, כדי להגדיל את הסיכוי להכיל מספר מצומצם של התפרצויות ולמנוע העברה מתמדת של הזן הזה בקהילה", אומר פרופ' בליצר כעת. "במקביל לכך צריך להמשיך בניטור ולבצע בדיקות מקיפות סביב ההתפרצויות שאנחנו מזהים, ולהפעיל אמצעים מקומיים ברמת בית הספר או היישוב כדי לבלום אותן".
למנוע הפצה
לצד המקרים האחרונים בישראל, בימים האחרונים דווח כי למרות מבצע החיסונים המרשים שנערך בבריטניה (מעל 60% כבר חוסנו), נרשם בה כעת שיא בשיעור התחלואה היומית בקורונה, שלא נראה מאז פברואר האחרון. כתוצאה מכך, הוחלט לדחות בחודש לפחות את הסרתן של הגבלות הקורונה, שתוכננה לשבוע הנוכחי. עם זאת, יש לציין שרוב אזרחי בריטניה חוסנו בחיסון מסוג אחר – אסטרהזניקה, וכן רובם חוסנו עד כה במנת חיסון אחת בלבד.
"צריך להבין שיש מגיפה עולמית, הנגיף מסתובב בעולם וגם בישראל, וקשה מאוד - ואני גם לא חושב שזה נכון - לשאוף לאפס מקרים, אלא צריך כמה חומות הגנה כדי להגן על בריאות הציבור באופן סביר ונכון", אומר פרופ' חגי לוין, רופא אפידמיולוג מהאוניברסיטה העברית והדסה, ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור לשעבר. "חומת ההגנה הטובה ביותר, שכבר נמצאת בשלב מתקדם, היא החסינות הגבוהה של האוכלוסייה בעקבות מבצע החיסונים. החיסון מגן בצורה מקיפה על בריאות הציבור במדינת ישראל, ולכן הסבירות שנראה מצב שבו יש למעלה מאלף מאושפזים במצב קשה בבתי החולים בגלל קורונה - היא מאוד נמוכה. אנחנו רחוקים כרגע ממצב כזה. אבל יכולות להיות התפרצויות מקומיות בבתי ספר או במקומות עם אוכלוסיות שאחוז המתחסנים בהן נמוך, בוודאי אם ייכנס וריאנט חדש שהוא יותר מידבק או יותר אלים, או שהחיסון פחות יעיל נגדו. לצערנו, אנחנו רואים סימנים לכך שהווריאנט ההודי מידבק יותר, ושמנה אחת של החיסון פחות יעילה נגדו".
מה ניתן לעשות כדי לנסות למזער את הסיכונים להתפשטות?
"אנחנו צריכים לחזק את ההגנה איפה שאפשר: בנתב"ג, בהשלמת חיסון שני למי שלא קיבל, ובקידום החיסונים בקרב בני 12־15. מצד שני, העובדה שיש התפרצויות של הדבקות בבתי הספר היא כאמור לא מפתיעה. היא לא סכנה גדולה כשלעצמה לבריאות הציבור, וחשוב לחקור כל אירוע כזה כדי לראות אם נדבקו מבוגרים מחוסנים, ומה גרם להתפשטות. צריך לנסות להכיל את האירוע כדי למנוע את ההפצה הנרחבת שלו. הגישה צריכה להיות שקולה ומקצועית. אנחנו גם שומעים דיווחים שלפיהם ייתכן שחלק מהמקרים נבעו מאי־שמירה של כללי הבידוד של החוזרים מחו"ל. אלה בהחלט דברים שצריך לבדוק אותם ולשפר אותם".
האם לדעתך נשלם מחיר על כך שבשישי האחרון נכנסו ארצה אנשים מבלי שעברו בדיקת קורונה בנתב"ג?
"בהחלט לא אהבתי את מה שקרה ביום שישי ועדיף לא להגיע למצב כזה, אבל בנסיבות שנוצרו אני גם יכול להבין למה ניתנה כזאת הנחיה. אני כן מודאג מכך שלא הוקמה יחידה אפידמיולוגית בנתב"ג. נתב"ג הוא נקודת תורפה. צריך להקצות את המשאבים ולפעול שם באופן משותף, ולצערי זה עדיין לא קורה מספיק. יש מה לשפר".
אומנם ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו אמר כבר כי “הקורונה מאחורינו”, אבל פרופ’ לוין מתריע: "לא צריך להגיד שהקורונה מאחורינו, צריך לדאוג שיהיו אחיות אפידמיולוגיות, שיהיו בדיקות מולקולריות, שהציבור ימשיך לשמור על כך שאם הוא חולה, אז הוא נשאר בבית ונבדק לקורונה, ואם מישהו מרגיש לא טוב או נמצא בקהילה שיש בה כרגע התפרצות - בהחלט מומלץ לעטות מסיכות. ההמלצות של שמירה על היגיינה הן עדיין נכונות. הדרך הכי טובה לדאוג לבריאות הציבור היא להקטין את הצפיפות. מה עשינו כדי להקטין את הצפיפות בבתי הספר שלנו? בבתי החולים? מה עשינו כדי לשפר את בריאות האוכלוסייה מבחינת השמנה ועישון – שהרי זו אוכלוסייה שתחלה בקורונה בצורה יותר קשה. ככל שנחזק את החוסן של מערכת הבריאות ונדאג לבריאות הציבור בישראל, כך נהיה מוכנים טוב יותר. אני מאוד חושש שגם לאחר כל השנה הזאת אנחנו עדיין לא נהיה מוכנים טוב יותר למגיפה הבאה".
הסוגיות הפתוחות
"המקרים האחרונים בהחלט מטרידים, אבל אני לא מוטרדת מכך שאנחנו עלולים לעמוד בפני גל רביעי", אומרת פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר. "זה כן אומר לנו שיש אנשים שמגיעים מחו"ל וכנראה לא שומרים לגמרי על כל מה שצריך. זה כן ממחיש לנו שצריך יותר פיקוח בנתב"ג, זה כן ממחיש לנו שיש בעיה בקרב אוכלוסיות של ילדים. זה אומר לנו שאולי צריך שוב לחשוב אם להתייחס יותר ברצינות לחיסוני ילדים בגיל 12־15, יותר לעודד חיסונים כאלה. צריך להעלות שוב את העניין הזה של חיסון ילדים, וגם את העניין של נסיעות למקומות עם שיעור תחלואה גבוה בקורונה. אני חושבת שמי שלא מוכרח, לא צריך לנסוע לשם".
עד כמה החיסון הנוכחי מגן עלינו מפני הווריאנט ההודי?
"ידוע שהחיסון מגן מפני אשפוזים בעקבות הזן ההודי. כמה הוא מגן מפני הדבקה - זה עדיין לא ידוע".
האם יש אולי צורך לחשוב על מנת חיסון שלישית?
"בקרב אנשים בריאים עדיין אין לנו שום הוכחה שצריך מנת חיסון שלישית כי כרגע אין לנו הדבקות חוזרות, כמעט לא רואים את זה. נכון שיש ירידה של רמת הנוגדנים, אבל הנוגדנים שנותרו כנראה פעילים יותר. לכן אני לא חושבת שיש לנו כרגע עדות לצורך במנה שלישית".
"בכל העולם לא יודעים עד כמה החסינות דועכת אחרי שישה חודשים", אומר גם פרופ' לוין. "אנחנו מכירים מחיסונים אחרים שיש תופעה של חסינות דועכת. בחיסון הקורונה שהוא באופן יוצא מן הכלל מאוד יעיל - אנחנו יודעים ממחקרים שהחסינות נשמרת בצורה טובה לפחות כמה חודשים. צריך לאסוף נתוני אמת, ואז לקבל החלטה מושכלת בנושא. מדינת ישראל צריכה להיות עם יד על הדופק. ככל שנהיה יותר גמישים - גם באמצעי הזהירות - כך נוכל להקל יותר ולדייק את התגובות שלנו. חשוב שהציבור לא יתפתה למחשבה של 'הכל או כלום'. יש הרבה גוונים וצריך לדעת לדייק את הגוונים, בלי להיות שאננים".
לדברי פרופ' בליצר, "העדויות כרגע מדברות על כך שמי שחוסן בשתי מנות של חיסון פייזר, יש לו הגנה טובה מפני הזן דלתא, אבל ההגנה היא מלאה לגבי הסיכוי למחלה קשה, והיא קצת פחות מלאה לגבי הסיכוי להדבקה בכלל. בשלב הזה אין שום אינדיקציה לכך שחלה החלשה או ירידה בחסינות שהקנו לנו שתי מנות החיסון בגלל הזמן שחלף מהחיסון, ולכן אין אינדיקציה כרגע לשקול חיסון שלישי. גם אין עדיין ניסויים מסודרים שמראים את התועלת ואת ההשפעות של בוסטר מהסוג הזה, ולכן מבחינתי זה לא על הפרק".