"קיוויתי שלא נגיע למצב שנצטרך שוב לפתוח מחלקת קורונה", מודה פרופ' צבי פרידלנדר, מנהל מחלקה פנימית ומחלקת פנימית קורונה בהדסה עין כרם, שאתמול פתח מחדש את המחלקה. "כרגע אנחנו מתארגנים מחדש. בחודשים האחרונים היו אצלנו בין אפס חולים לחולה אחד, והם טופלו במפוזר במחלקות הפנימיות. בסוף השבוע הזה המספר הגיע לחמישה־שישה חולים, וכדי לתת להם את הטיפול הטוב שאפשר ארגנו מחדש את האזור שבו טיפלנו בעבר בחולי הקורונה. דאגנו שיהיה מוניטור בכל מיטה, חדר בקרה מסודר, חדר התמגנות – דברים שלא היו בשימוש בחודשים האחרונים".

הופתעת מהמצב?
"עכשיו זה כבר לא מפתיע. לפני חודש, כשהחלה העלייה, זה הפתיע אותי ואולי גם קצת אכזב כי חשבנו שהחיסון ייתן הגנה יותר משמעותית. אין ספק שהחיסון עוזר בעיקר בהגנה ממחלה קשה. בגל השלישי שיעור המאומתים שהפכו לחולים קשה היה בערך 4%. בגל הנוכחי מדברים על 1.5%. חשוב ביותר להתחסן גם בגלל הסיבה הזאת, וגם כי אנחנו יודעים שהלא מחוסנים מדביקים יותר את הסביבה שלהם מאשר המחוסנים".

מה מאפיין את המאושפזים כעת אצלכם?
"חמישה־שישה חולים הם מדגם מאוד קטן, קשה לעשות סטטיסטיקות ברמה המקומית. כן רואים שכמחצית מהם מחוסנים. אבל כאמור זה מדגם מאוד קטן מכדי לדבר על מאפיינים. בשיא הגל השלישי למשל היו לנו כ־150 חולים ביום".

אתה חושש שנגיע לנתונים הללו?
"אני חושב שלא נגיע לכך. כמובן שחשוב להקפיד על מסיכות, על אכיפה בנתב"ג, חשוב לעודד חיסון באופן כמה שיותר נמרץ, ואני מקווה שהגל הזה ידעך בלי שנגיע לסגרים או להגבלות קשות. אני מנסה לשמור על נימה מסוימת של אופטימיות. בינתיים קצב העלייה של מספר החולים קשה הרבה יותר אטי ממה שידענו בעבר, ואני מקווה שזה יישאר ככה. בכל אופן יש לנו צוות מאורגן שמיומן בטיפול הזה. אנחנו מקווים לטוב ונערכים לרע".

פרופ' צבי פרידלנדר (צילום: דוברות הדסה עין כרם)
פרופ' צבי פרידלנדר (צילום: דוברות הדסה עין כרם)

בצל העלייה בתחלואה, משרד הבריאות דרש בשבוע שעבר מבתי החולים לשוב ולפתוח את מחלקות הקורונה, ואכן בחלק מבתי החולים כבר פתחו מחדש מחלקות או יחידות ייעודיות לטיפול במגיפה. בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית נפתחה מחלקת קורונה ייעודית בתחילת השבוע. "לפני כן סגרנו מסדרון במחלקת האם שלנו, שיכול לקלוט שמונה חולי קורונה. בתחילת השבוע היו לנו 11 חולים וכבר לא יכולנו להכיל את המספר הזה והיינו צריכים לפתוח", מספרת ד"ר נעה אליקים־רז, מנהלת מחלקת פנימית קורונה ה'.

מה השוני במחלקה לעומת הגלים הקודמים?
"הפעם נשארנו במחלקת האם שלנו, פנימית ה', ולא פתחנו מחלקה בחניון התת־קרקעי כפי שהיה קודם. אחרי שלמדנו את המחלה וגם את הפן שקשור לאשפוז בחניונים, הגענו למסקנה שמכל הבחינות טוב יותר לחולים ולצוות לעבוד במחלקה שהיא לא תת־קרקעית: גם תנאי האשפוז יותר טובים, יש אפשרות של מתן פרטיות לחולים, יש אפשרות לביקור משפחה בצורה פרטית. כל עוד מספר החולים הוא נמוך, זה מתאפשר".

כמה מאושפזים יש במחלקה כרגע?
"כרגע יש אצלנו תשעה חולי קורונה, כמעט כולם מחוסנים, כאשר הרוב המוחלט הוא מבוגרים מעל גיל 70, ורוב החולים הם עם מחלות רקע במצב תפקודי ירוד בבסיס שלהם. יש מדי פעם גם חולים צעירים שמתאשפזים, גם הם בדרך כלל עם תחלואה נלווית, רובם היו באשפוז קצר, ומצבם לא הידרדר".

איך התחושה לפתוח שוב את המחלקה?
"קיווינו שלא נצטרך לפתוח, אבל ידענו תמיד שהחיסון לא מגן ב־100% - בגלל זן דלתא או בגלל ירידה בחיסוניות או בגלל השילוב של שני הדברים. יש מעט יותר חולים ממה שציפינו, אבל בגלים הקודמים, בתחלואה כזאת כמו שקיימת עכשיו כבר היו הרבה יותר מאושפזים. כרגע מספר המאושפזים עדיין נמוך. ראינו לא מעט חולים עכשיו בגל הרביעי, כולם היו מחוסנים, והמחלה היא אחרת. אומנם זו מחלה נשימתית ארוכה ולא קלה, אבל הרבה פחות מידרדרים להנשמה, ולא העברנו עדיין אף חולה לטיפול נמרץ כללי. אני מקווה שהנתונים האלה מעודדים".

איך זה לעבוד שוב במחלקת קורונה?
"זה לא פשוט. הייתה תקופה מאוד קצרה שלא טיפלנו בחולי קורונה, נורא ניסינו לדחות את הקץ, אמרנו 'עוד קצת, לא לפתוח מחלקה מלאה', אנחנו לא שמחים מזה, אבל עושים את זה בהתגייסות מלאה. הצוות התגייס בצורה מלאה, ואלה תמיד הרגעים שאת מבינה עם אילו אנשים מדהימים את עובדת. יש אצלנו מתמחות, רופאות בכירות ואחיות בהריון, וגם חברי צוות שהם מדוכאי חיסון. הצענו להם לעבור מחלקה ולא לעבוד, אבל הם בחרו כן להתגייס למשימה וכן לעבוד במחלקה. אנשים כמובן קיוו שלא נחזור למצב הזה, אבל בפועל הם מגויסים ולא ביקשו להשתחרר".

את אופטימית לגבי הבאות?
"החולים המאושפזים הם פונקציה של התחלואה בארץ. ברור שכשהתחלואה תעלה, נראה יותר חולים קשה. אבל האם זה יהיה מקביל לתחלואה הכללית? מה תהיה הנגזרת? איזה אחוז? הדבר הזה עוד לא לגמרי ברור. בכל אופן, כיום יש תחושה אחרת ממה שהיה בגלים הקודמים".

ד''ר נעה אליקים רז (צילום: דוברות בית חולים בילינסון)
ד''ר נעה אליקים רז (צילום: דוברות בית חולים בילינסון)

יש הפרדה

"פתחנו יחידת קורונה בתוך המחלקה שלי לפני כשבוע", מספר ד"ר רוברט דרגו, מנהל מחלקה פנימית ג' במרכז הרפואי לגליל בנהריה. "מדובר ביחידה שיכולה לקלוט עד שישה חולי קורונה. זוהי יחידה מבודדת לחלוטין מהמחלקה עצמה עם צוות רפואי נפרד. לפני כחודש, כשהגל התחיל, היה אצלנו חולה אחד או שניים".

"בהנחיית מנהל המרכז הרפואי ובהתאם להנחיות של משרד הבריאות נפתחה עכשיו יחידת קורונה. כרגע מאושפזים בה שלושה חולים, מתוכם שניים מחוסנים, כאשר שלושתם מבוגרים בני 70־90, עם מחלות רקע לא מועטות. בשבוע שעבר, בנוסף לשלושת המאושפזים האלה, היו שניים ששוחררו".

איך התחושה שלך בימים אלה?
"בחוץ מדברים על התפרצות, אבל בסופו של דבר בבתי החולים עדיין לא רואים את המספרים הגדולים כפי שהיו בגל הקודם. אנחנו נערכים, אבל אנחנו עדיין מדברים על מספרים מאוד קטנים של מאושפזים וגם אי אפשר עדיין להסיק מסקנות לגבי יעילות החיסון וכדומה. שומעים בתקשורת כל מיני דעות ומומחים שמדברים על ירידה ביעילות. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא".

"אני חושב שאם מדברים על 50־60 מאושפזים בבתי החולים, אז המספר הזה עדיין לא מאפשר להסיק מסקנות. בגל הקודם הייתה אצלנו מחלקה של מונשמים קשה, מחלקות פנימיות שהוסבו למחלקות קורונה. היום אנחנו לא במצב הזה, ואם מסתכלים על סטטיסטיקות, אז בכל זאת קיימת הפרדה בין העקומות של החולים המאומתים היומיים לבין אלה שמתאשפזים ומוגדרים כקשים".

ד''ר רוברט דרגו (צילום: דוברות המרכז הרפואי לגליל)
ד''ר רוברט דרגו (צילום: דוברות המרכז הרפואי לגליל)

דריכות והכשרות

"בחודשיים האחרונים לא היו מאושפזי קורונה בבית החולים", מספרת גם פרופ' ארנה טל, סגנית מנהל המרכז הרפואי שמיר אסף הרופא. "בימים האחרונים, במקביל לגלי התחלואה בקהילה, התחילו להתאשפז מטופלים. כרגע מאושפזים חמישה מבוגרים ושני ילדים. במרץ 2020 פתחנו מחלקה פנימית לחולי קורונה, מעין מחלקת 'אקורדיון' שאפשר להרחיב ולצמצם אותה בהתאם לדרישות".

"כרגע המבוגרים נמצאים במחלקה הזאת. 'האקורדיון' נפתח שוב, ואתמול פתחנו מחלקה נוספת כי אנחנו חוששים מפני עלייה בתחלואה וכבר נערכים. הילדים שמאושפזים כרגע במתחם ילדים נמצאים במצב יציב. בנוסף לכך, יש לנו מחלקות של טיפול נמרץ קורונה ילדים ומבוגרים שאפשר לפתוח בהתראה של ארבע שעות".

פרופ' ארנה טל (צילום: עידן גרוס)
פרופ' ארנה טל (צילום: עידן גרוס)

לדברי פרופ' טל, בקרב המבוגרים המאושפזים כעת - רק אחד מתחת לגיל 60, והיתר מבוגרים יותר ומחוסנים. "אבל היו לנו בשבוע שעבר גם חולים לא מחוסנים", היא אומרת. "החולים יותר קשה הם הלא מחוסנים או בעלי מחלות רקע. באופן כללי, החולים פחות קשים מבעבר".

צפית שמחלקות הקורונה יחזרו?
"ידענו שהמחלה לא הסתיימה בעולם, גם אם חשבנו שתהיה הפוגה משמעותית בישראל. לכן הייתה כל הזמן ציפייה שהמחלה תחזור. אנחנו רק בתחילתו של הגל הזה, והמשמעות לא לגמרי ברורה. כל עוד יש ילדים לא מחוסנים בארץ ואנשים שמביאים וריאנטים חדשים מהעולם, אז עדיין לא סיימנו עם המחלה וצריך לשמור על דריכות ועל הכשרות של הצוות המטפל".

"אנחנו ממשיכים הדרכות לגבי התמגנות לצוות, טיפול בהנשמה, הדרכות לגבי מכשירי הנשמה ואקמו (מכשיר המחליף את עבודת הלב והריאות – א"ש). חברי צוות אפילו מתנדבים למחלקה הזאת. הם רואים בכך שליחות, וגם החרדה והחשש שלהם ירדו כי עכשיו הם מחוסנים, וגם רבים מהמשפחה שלהם כבר מחוסנים".