חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל, פרסמו היום (ראשון) דו"ח עדכני לקראת ישיבת הממשלה הקרובה. מהדוח עלה כי התחלואה הקשה ממשיכה לעלות בהתאם לצפי ובהתאם לקצב העלייה בנדבקים, אך עם זאת, ניכרים הבדלים בין התחלואה הקשה בגל הזה לגלים הקודמים, שהחוקרים מפרשים כהשפעה של ההתחסנות.
לדבריהם, ניכר עיכוב משמעותי במגמת התחלואה הבינונית, קשה וקריטית בגל זה לעומת השנה שעברה, ומספר המאושפזים כרגע יציב. אם אכן הבדלים אלו ימשיכו, הרי שהשפעת ההתחסנות מתבטאת בשינוי המהלך הקליני של המחלה, ובמיוחד במניעה ועיכוב הדרדרות ממצב בינוני/קשה להנשמה ותמותה.
החוקרים ציינו כי יש לעקוב אחר שינויים אלו, שיכולים לשנות את אופן ההתייחסות לחולה במצבים השונים ואת רמת הסיכון המוגדרת לו. כרגע, התמותה ומספר המונשמים קטנים מאד, ויש לוודא כי מסקנות אלו נשמרות בהמשך.
לפי המחקר מקדם ההדבקה, למרות שישראל כמעט ללא מגבלות, הוא בסביבות 1.4. לדבריהם, המשמעות היא שהתחסנות של חצי מיליון עד מיליון נוספים עשויה להפחית את מקדם ההדבקה אל מתחת ל-1 ובלימת המגפה. עיקר הלא מחוסנים הם הורים צעירים ונערים ונערות בגילאי 12-40. התחסנותם, שתאפשר הורדת מקדם ההדבקה, תסייע בפתיחת שנת הלימודים כסדרה.
החוקרים סיכמו כי להגברה משמעותית של החיסון יש פוטנציאל לאפשר התייצבות של אורח חיים סדיר לצד הקורונה, לקראת פתיחת שנת הלימודים. לכן, יש לעודד התחסנות מהירה של האוכלוסייה שאינה מחוסנת, לצד הגברה של מגבלות רכות, כגון תו ירוק.
החוקרים אף הזהירו כי צמצום מגבלות עלול להוביל לעליה גבוהה במקדם ההדבקה האפקטיבי, כפי שקרה בהולנד ושוויץ. במקרה כזה, לא ניתן יהיה לקיים שגרת חיים לאור תפוצה רחבה מאד, ולו רק לאור הבידודים ההכרחיים שיידרשו במקרה כזה.
מחברי הדו"ח: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.