פרופ' צבי פרידלנדר, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, שוחח הבוקר (ראשון) עם אריה אלדד ורון קופמן ב-103FM על העלייה המתמדת בתחלואה, אך הרגיע ואמר כי בתי החולים אינם קרובים לסף הספיקה.
"אנחנו לא קרובים כרגע לסף הספיקה. בסוף הגל השלישי הייתה לנו תחושה שעוד קצת ואנחנו לא יכולים יותר, זה לא שמישהו לא טופל, אלא תחושה שיכולת לתת טיפול יורתר טוב אם היו יותר אנשים ומקום ואפשרויות. בשיא הגל השלישי היינו עם 1,650 מאושפזים והיום עם 30, זה עומס אבל לא מגיע לממדים של אי ספיקה", אמר פרופ' פרידלנדר.
"שאלתי את עצמי את השאלה האם היינו באי ספיקה והתשובה היא שלא היינו באי ספיקה אבל לא יודע כמה עוד יכולנו להמשיך וטפל בצורה סבירה פלוס בשלב הזה. היו חסרות מיטות טיפול נמרץ, התלבטנו איזה חולה לטיול נמרץ כשבעולם אידיאלי שניהם היו מגיעים לטיפול נמרץ. התפיסה של רפואה פנימית היא התמחות שלוקחת ארבע שנים, אם היו מעלים את התקנים לפני שנה וחצי היינו היום במקום יותר טוב, היינו יכולים להתחיל להכשיר מתמחים שאני לא מדבר על התמחות בטיפול נמרץ שהיא התמחות על. אחיות ההכשרה יותר מהירה", הוסיף.
בהמשך נשאל כמה מיטות יש במחלקת הקורונה והשיב: "זה דבר שמשתנה, כמו אקורדיון. כל פעם שצריך עוד מיטות פותחים עוד טיפול נמרץ, הרבה פעמים על חשבון דברים אחרים. בגלל זה אומרים שאם יגיע מצב שצריך את כל מיטות הטיפול נמרץ יצטרכו להפסיק לנתח. אנחנו מדברים על סדר גודל של 30 מיטות בטיפול נמרץ".
"הפער הגדול הבלתי נתפס בין המחוסנים ללא מחוסנים לא מספיק מבוא החוצה בקרב המונשמים בכלל 52 אחוז לא מחוסנים. אנחנו זוכרים שאחוז הלא מחוסנים בקרב אוכלוסיות הסיכון היא 15 אחוז, זה נתון מדהים כמעט לא רואים מחסונים מתחת לגיל 60 שמגיעים להנשמה. רואים שאצל הלא מחוסנים המחלה מתנהגת כמו שראינו בגל השני והשלישי, קריסות מהירות והגעה יחסית מהירה להנשמה ובמחוסנים בהרבה מקרים המחלה יותר איטית פחות אגרסיבית בלי להגיע להנשמה. ההבדל ממש בחומרה ובמהלך המחלה", המשיך פרופ' פרידלנדר.
כשנשאל על דבריה פרופ' שרון עינב, שבפוסט ברשתות החברתיות כתבה 'אל תצפו לחמלה מהצוותים הרפואיים כשלא התחסנתם, כלו כוחותינו', השיב: "זו אמירה קשה מאוד. שנינו מכירים את שרון עינב שהיא מטובי אנשינו כמו שאומרים, התחושות לא טובות. אמרתי כמה פעמים, אלמלא אותם מיליון לא מחוסנים או אם הם היו מתחסנים הגל הרביעי לא היה נראה כך אם בכלל. לא לצפות לחמלה זו אמירה קשה מאוד ואנחנו לא שם ומקווה שלא נגיע לשם, הרבה מחלות נגרמות על ידי אנשים שהביאו את זה על עצמם בצורה כזאת או אחרת למשל עישון, אמנם בצורה אחרת אבל אפשר להגיד אם כך למה לטפל. אני לא חושב שזה נכון, אבל זה מאוד מרגיז".
"אני חושב שלא נעשה מספיק בשביל להגיע למיליון האנשים האלה. אני מדבר מעל כל במה, אני לא חושב שנעשית מספיק עבודה לעבוד על אותם לא מחוסנים שאפשר לשכנע אותם. אני חושב שצריך היה לעשות הרבה יותר כי זה עקב האכילס שלנו שהביא אותנו למצב של הגל הרביעי כפי שהוא. גם בנושא ההדבקה יש הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים, 80 אחוז מהמחוסנים הדביקו אך ורק את בני ביתם", סיים פרופ' פרידלנדר את דבריו.