שר הבריאות ניצן הורוביץ ערך היום (שני) הצהרה לתקשורת מכפר-קאסם, במהלכה חשף את מפת המתחסנים של ישראל והשיק את "מבצע לאומי חדש להעלאת אחוז המתחסנים בחיסון ראשון". הורוביץ אף חשף נתונים חדשים אודות המאפיינים והסיבות לאי התחסנות בישראל.

במהלך האירוע, כאשר נשאל על הרחבת מבצע החיסון השלישי, השיב הורוביץ:"אני מניח שבימים הקרובים נרחיב את מבצע החיסון השלישי לבני 30 ומעלה. זה תלוי בהחלטת מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש. זו החלטה מקצועית ואני מניח שזה יקרה בימים הקרובים".

הורוביץ טען כי "ניידות חיסון נמרץ" החדשות של משרד הבריאות ומד"א יגיעו בשבועות הקרובים לשכונות ברחבי הארץ בהם אחוז ההתחסנות בחיסון ראשון ושני נמוך ביותר. התוכנית מתבססת על מחקר עומק של שביצע משרד הבריאות, ומיפה את האזורים הרלוונטים על פי ישובים ושכונות ואיפיין את האוכלוסיות שלא החסנו עד כה.

מפת ההתחסנות נגד קורונה לפי יישובים (צילום: משרד הבריאות)מפת ההתחסנות נגד קורונה לפי יישובים (צילום: משרד הבריאות)

"יש התאמה ברורה בין מעמד סוציו אקונומי לבין הענות לחיסונים. ככל שישוב מוחלש יותר, הציבור מתחסן פחות. זו דוגמה היסטורית לחשיבות המהותית של צמצום פערים וערבות הדדית, ולסכנה התמונה באי-השיוויון. הפערים החברתיים פוגעים במוחלשים, וגם בכל אחד מאיתנו. זה נכון לקורונה, וזה לקח להתנהלות שלנו כחברה וכמדינה בכל תחומי החיים" אמר השר הורוביץ. הישובים בהם אחוז ההתחסנות הגבוה ביותר הם סביון, כפר שמריהו ועומר, כאשר האחוז הנמוך ביותר נמצא בכסייפה, חורה ואל קסום.

השר הורוביץ פתח את דבריו ואמר: "אני רוצה לפתוח בדבר עצמו שלשמו באנו הנה. עידוד חיסונים אצל מבוגרים, ילדים, וכל מי שלא התחסן במנה ראשונה, שנייה או שלישית. עוד לפני הנאומים אני רוצה להזמין שני בני נוער, את אסיל ואת מוניר מכפר קאסם, הם יהיו הראשונים שיתחסנו במסגרת המבצע של חיסון עד הבית לעידוד חיסונים ברחבי המדינה. מי שמחסן את שני הנערים הוא מנכ"ל מגן דוד אדום אלי בין.

לאחר מתן החיסונים לנערים, הורוביץ חזר לנאום: "היום אני רוצה לחשוף בפני הציבור נתונים חדשים על אי ההתחסנות בישראל ועל הדרך החדשה שאחנו מתכננים למקד מאמץ ולהביא שובר שיוויון במאבק מול הדלתא. מאז שנכנסתח לתפקיד, האסטרטגיה שלי מול הנגיף היא דו ראשית. שני מהלכים מקבילים במטרה להציל, תוך הימנעות מקסימלית מהגבלות, פגיעה במשק ובפרנסה של הציבור, כי אני יודע מה הנזק החברתי, הנפשי והבריאותי שנגרם מהגבלות וסגרים. הבריאות והכלכלה הולכות יחד, לכן כדי להציל חיים ולהמנע מסגרים, אנו פועלים בשני מישורים - חיסונים ותקנים - בוסטר של חיסונים ובוסטר של תקנים למערכת הבריאות".

המטרה הראשונה, על פי הורוביץ היא החיסונים. "דאגנו למלאי ואסקפה שוטפת. מגדילים את מערך החלוקה ונקודות ההתחסנות ושואפים להגיע לרמת התחסנות מקסימלית, גם בבוסטר וגם בהגדלה משמעותית של המתחסנים במנה הראשונה, כמו שני הנערים כאן היום. לצד זאת פרסנו תשתית לאומית של בדיקות מהירות ומניעה אפקטיבית יותר של ההדבקה".

"המטרה השניה - הגדלה דרמטית של התקנים במערכת הבריאות. עמדתי על זה והשגנו תוספת היסטורית של תקנים. כדי לתת יכולת טיפול למספר גדול יותר של חולים, טיפול אכיותי טוב ביותר גם במספרי חולים גבוהים יותר וזה הבוסטר למערכת הבריאות", הוסיף השר.

עוד הוא טען כי "אנו ערוכים להתמודד עם המחלה הזאת, אנחנו מחסנים נגדה. אנחנו בודקים תלמידים, מחסנים את מערכת הבריאות ומחזקים אותה. אנחנו עושים הכול כדי לתת שירות טוב יותר לציבור גם בתקופה שאחרי קורונה. אני רוצה לדבר איתכם על שאלת המיליון ו-80 אלף איש לא מחוסנים, שלא התחסנו בכלל. אני רוצה שיהיה שינוי משמעותי במספר הזה. זה יכול להיות שובר השיוויון במערכה הדרמטית מול הנגיף אם נצליח להקטין את המספר של הלא המתחסנים. מאז שהגיעו החיסונים משרד הבריאות מתמודד עם מתנגדי חיסונים וכל מיני קמפיינים ברחוב וברשת. הרבה פייק ניוז".

"יש מקום לאופטימיות, אם כי זהירה מאוד, הודות להחלטה לחסן בחיסון שלישי, ובעיקר תודות גם להיענות המרשימה של הציבור, שהולך בהמוניו להתחסן. על פי מפת החיסונים שבנינו, יש התאמה ברורה בין מעמד סוציו אקונומי לבין היענות למצבע החיסונים. ככל שהיישוב נמצא במעמד סוציאו אקונומי נמוך יותר- כך אחוז המתחסנים נמוך יותר. העשירים מתחסנים יותר, המוחלשים והמודרים מתחסנים פחות", המשיך הורוביץ.

תור לקבלת חיסון שלישי נגד הקורונה בדיזנגוף, תל אביב (צילום: אבשלום ששוני)תור לקבלת חיסון שלישי נגד הקורונה בדיזנגוף, תל אביב (צילום: אבשלום ששוני)


לדבריו, מפת ההתחסנות של ישראל היא לא רק מפה בריאותית, היא גם מפה חברתית: "פערים החברתיים יוצרים גם פערים במוטיבציה להתחסן, דבר שפוגע בבריאות של כלל האוכלוסייה. יש לפנינו דוגמה היסטורית לחשיבות הכל כך מהותית שבצמצום פערים ובערבות הדדית למען החוסן של כולנו, ולסכנה התמונה בהרחבת הפערים בנינו. הפערים לא פוגעים רק במוחלשים, הם משפיעים באופן ישיר על כל אחד ואחת מאיתנו. זה נכון לקורונה, וזה לקח חשוב להתנהלות שלנו כמדינה וכחברה בכל תחומי החיים".

"אני לא הולך לוותר על הקבוצות האלו, לא במשמרת שלי", הצהיר שר הבריאות והוסיף: "אנחנו משיקים היום את מצבע חיסונים עד הבית. בשבועות הקרובים נראה את הניידות החיסון הנמרץ של משרד הבריאות ומד״א חורשות את היישובים ומגיעות לשכונות בהם אחוז ההתחסנות נמוך. מדובר במשימה לאומית חשובה, ואני שמח על ההירתמות של משרד הבריאות ושל מד״א. זאת לא עובדה קלה אבל זה יכול להיות שובר השיוויון, או מדוייק יותר – שובר אי השיוויון".

לאחר מכן, גם פרויקטור הקורונה סלמן זרקא דיבר אף הוא ואמר: "לפני כחודשיים חגגנו את הניצחון. מסתבר שניצחנו רק בקרב ולא ניצחנו במלחמה. אנחנו נמצאים במצב שהנגיף מדביק אותנו ולא מפריד בין ערבי ליהודי, בין גבר לאישה. לצערי הרב, בתי החולים כבר מלאים במאושפזים. גם במצב קשה וכאלו שמחוברים לאקמו. לצערי הרב באוגוסט אנחנו נמצאים בכמות תמותה גבוהה".

"יש לנו ניסיון של שנה וחצי בקורונה. כך שאם נשאר מישהו שאומר שאין קורונה, נראה לי עברנו את הפאזה הזאת. לצערי הרב, יש קורונה היא כאן והיא מחייבת אותנו להתארגן ולשנות את אורח החיים שלנו. כבר לא מתאים חתונות של 5,000 אנשים. כבר לא מתאים הקירבה והאהבת האדם שיש לנו בחברה הערבית. הנגיף כאן וימשיך להיות כאן. גם בשנת הלימודים הקרובה יהיו חולים בבי"ס וסגרים בב"יס, הוסיף זרקא.

עוד הוא טען כי "הנשק הכי טוב למחלה הזאת הוא החיסון. הוא הערובה שנוכל לחזור קצת לחיים הטבעיים שלנו ככל שאנחנו רוצים. כל החברה בישראל ובטח החברה הערבית, לחזור לבית הספר ולנהל אורח חיים תקין. הדבר הנכון זה רק להתחסן. כיתה שאין בה 70% של מחוסנים, כל מקרה של תחלואה תלך הביתה. נראה לי שנמאס לנו מהזום והקפסולות. רוצים לנהל אורח חיים תקין ככל שניתן.  במלחמה הזאת אי אפשר להשאיר אף אחד מאחור".