מאז תחילת שנת הלימודים, לפני 13 ימים בלבד, הספיקו כבר שתי בנותיה של אפרת ראובן, אם לשלוש ומורה לתיאטרון מיקנעם עילית, להיכנס לבידוד. "ב־1 בספטמבר היה ילד מאומת בכיתה של הבת הגדולה שלי, בת חמש ותשעה חודשים", היא מספרת.

"היא הייתה בבידוד עד יום רביעי שעבר ועכשיו בתי בת השלוש וחצי נמצאת בבידוד כי היא נחשפה לילדה מאומתת בגן. גם כל הבידודים הקודמים של הבנות היו כתוצאה מחשיפה במערכת החינוך".

ראובן לא לבד: כ־150 אלף תלמידים שוהים בימים אלה בבידוד, מתוכם כ־40 אלף מאומתים לנגיף, והיתר שהו בקרבת מאומת. רבים מהם תלמידי בתי הספר היסודיים והגנים שאינם רשאים להתחסן. בנוס, נמצאים בבידוד בימים אלה גם כ־4,000 אנשי צוות הוראה.

אפרת ראובן (צילום: צילום פרטי)אפרת ראובן (צילום: צילום פרטי)


מי שמשלמים את המחיר הם ההורים שנאלצים להישאר עם הילדים בבית ולהפסיד ימי עבודה. "עכשיו גם את הילדה שבכיתה א' לא שלחתי לבית הספר. היא תישאר בבית עד אחרי החגים", אומרת ראובן. "זה מאוד עצוב, כי היא מפסידה גם את הקטע הפדגוגי וגם את החברתי, אבל אני פשוט לא מסוגלת לעבור איתן עוד בידוד. פשוט אין קץ לבידודים האלה, ונשב כנראה לנצח בבית כי הילדות עדיין קטנות ואי אפשר להשאירן לבד. כמו כן, אנחנו משפחה דתית, אי אפשר לעשות בדיקות בחגים עצמם, וזה לפעמים מאריך את הבידודים. או שאת מזמינה אנשים לארוחה ומבטלת. יש לזה המון השלכות שאף אחד לא רואה".

איך באמת מסתדרים עם זה?
"עכשיו אני נמצאת בחופשת לידה עם תינוקת בת שלושה חודשים. אבל גם אם אני בחופשת לידה, עדיין יש לי תינוקת שאני צריכה לטפל בה. במקום לטפל בה אני צריכה עכשיו לפצל את תשומת לב לשלושתן. כמו כן, יש לכל הבידודים האלה השלכות נפשיות. הבת הגדולה שלי עברה שישה בידודים כתוצאה מחשיפה במערכת החינוך. לבוא ולהגיד לילדה כזאת בבוקר 'את נכנסת לבידוד'  - זה כל פעם לשבור אותה מחדש מנטלית. לכן כאמור עכשיו כבר החלטתי לא לשלוח אותה".

ראובן מודה שמצד אחד היא מבינה את חשיבות הבידוד, "אבל חייבים למצוא לזה פתרון", היא אומרת. "זה פשוט לא הגיוני, כי אי אפשר גם להשבית את ההורים. אני מורה ואני אומרת לך שצריך היה לפתוח את השנה מאוחר יותר, ומורים היו יכולים להחזיר את הימים האלה במהלך השנה. ואם כבר פתחו, אז היו צריכים במקרה של חשיפה לחולה מאומת לבדוק כל יום את הילדים בבדיקות מהירות ולתת להם לחזור לכיתה ולא להשבית אותם בבית. ההשפעה המנטלית של הבידודים, ואני רואה זאת אצל הבנות שלי, היא לא פחותה מההשפעה הבריאותית. הנזק המנטלי בבידודים הוא עצום עבור הילדים".  

עניין של זמן

כזכור, מתווה פתיחת שנת הלימודים קבע כי התלמידים יחזרו לשגרת לימודים רגילה, ללא קפסולות וללא ימי למידה מרחוק. המגבלות שחלות עליהן כיום כוללות עטיית מסכה, שמירת מרחק והעדפה ללמידה במרחבים פתוחים. יחד עם זאת, כצפוי, עם פתיחת השנה, התחלואה בקרב תלמידים עלתה משמעותית, וכתוצאה מכך נסק מספרם של מי שבכיתתם נמצא חולה קורונה מאומת, ולכן נאלצו להיכנס לבידוד.

לנוכח הנתונים המדאיגים, אתמול דווח כי ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת החינוך ד"ר יפעת שאשא־ביטון מבקשים להחיל נהלים חדשים, שלפיהם החל מהחודש הבא כיתה לא תיכנס לבידוד אם אובחן בה חולה קורונה, אלא התלמידים בכיתה יעברו בדיקות יומיות וימשיכו להגיע לבית הספר.

בימים אלה גם בנו הבכור בן ה־10 של אורן פרוי, פרופ' לנוירואנדוקרינולוגיה באוניברסיטה העברית, נמצא בבידוד כתוצאה מחשיפה לילד מאומת בכיתה. "הם חזרו לבית הספר ביום חמישי אחרי ראש השנה, זה נודע להם, ואז היו צריכים להישאר עד יום שבת בבידוד", הוא מספר. "אז התברר שביום חמישי הם פגשו בכיתה עוד ילד מאומת, והבידוד התארך לעוד שבוע. גם בשנה שעברה היו מלא פעמים כאלה. זה חוזר על עצמו כל הזמן. זה רק עניין של זמן עד שנכנסים שוב לבידוד".

אתה חושב שזו הייתה טעות לפתוח את שנת הלימודים ב־1 בספטמבר?
"אני לא חושב שזו הייתה טעות לפתוח, אבל אם קיבלתם החלטה לפתוח, אז פותחים ולא משביתים כיתה שלמה. כבר היה עדיף לא לשלוח לבית הספר, כי אז הם לא היו בבידוד. אז מה עשינו בזה שפתחנו? סימנו וי, פתחנו את בתי הספר ושלחנו את הילדים הביתה. אם פותחים, אז אפשר היה למצוא מראש פתרונות אחרים כמו בדיקות מהירות. ילד מאומת הולך הביתה, כל הכיתה שלו נבדקת במשך כמה ימים ברצף, וכך לא מכניסים 30 ילדים לבידוד בגלל ילד מאומת אחד. ככה לא מתנהלים".

אורן פרוי, פרופ' לנוירואנדוקרינולוגיה באוניברסיטה העברית (צילום: צילום פרטי)אורן פרוי, פרופ' לנוירואנדוקרינולוגיה באוניברסיטה העברית (צילום: צילום פרטי)

עבור הורים רבים, מכת הבידודים צורמת במיוחד על רקע העובדה שיתר המדינה מתנהלת תחת מגבלות מועטות, ואילו דווקא במערכת החינוך נדמה כי מחמירים על גבם של ההורים. "לא ייתכן שכמיליון לא מחוסנים מסתובבים חופשי, נכנסים להופעה של 12 אלף איש עם בדיקת קורונה שלילית, וזה בסדר, אבל להביא בדיקת קורונה ולהיכנס לכיתה של 30 תלמידים - זה לא בסדר".

איך אתה מסתדר עם הבידודים האלה?
"אני לא יכול להשאיר ילד בן 10 כל הזמן לבד בבית. בשנה שעברה הייתי בשבתון, אבל השנה אני צריך לנסוע לאוניברסיטה. עכשיו אני לפני התחלת הסמסטר, אז פחות או יותר הזמן שלי גמיש ואני יכול לעשות ישיבות בזום. אבל ברגע שמתחיל הסמסטר אני צריך להיות בכיתה. אז מה אני אעשה? אשאיר אותם לבד יום שלם? הלא מחוסנים יכולים להיכנס לכל מקום עם תוצאה שלילית של בדיקת קורונה, והילדים לא. אני מכיר המון הורים שיושבים בבית ולא יכולים ללכת לעבודה. זה פשוט מטורף, המדיניות פשוט מעוותת".

גם תהילה יואלי, מיקנעם עילית, אמא לשלושה ילדים בגילאי 6, 3, ותשעה חודשים, נאלצת להתמודד עם הבידוד של ילדיה. "היום הראשון של הלימודים היה ביום רביעי, ובמוצאי שבת הודיעו בכיתה א' של הבת הבכורה שלי שביום הראשון ללימודים היה ילד מאומת בכיתה. עכשיו הילדה כבר יצאה מהבידוד, אבל ערב ראש השנה הלך לנו", היא מספרת.

תהילה יואלי (צילום: צילום פרטי)תהילה יואלי (צילום: צילום פרטי)

יואלי חוששת מהעתיד לבוא. "בעלי רופא, אני מרפאה בעיסוק. עכשיו אני מסיימת חופשת לידה ובאוקטובר חוזרת לעבודה", היא מספרת. "אני מאוד חוששת כי ילדה בת 6 לא יכולה להיות לבד בבית אם יהיו בידודים נוספים ואני בטח לא אוכל לשים אותה אצל הסבתא והסבתא ולסכן אותם.

בעלי ואני עובדים במערכת הבריאות ולא יכולים להיעדר כל הזמן. אני חושבת שהיה פה ראש בקיר. פתחו את השנה כדי לומר ש'אנחנו נחזיר את הלימודים'. עדיף היה לחכות אחרי החגים ולפתוח את הלימודים בתחילת אוקטובר ולהחזיר את 11 ימי הלימוד של ספטמבר במהלך השנה, במהלך חופשים אחרים".

גם ללמד, גם לשמור

גם שני ילדיו של שי שחף, יועץ תקשורת מהיישוב נופי פרת, נמצאים עכשיו בבידוד. "בכיתה של הבן שלי (בן 6) היה חולה מאומת, ואם הוא נכנס לבידוד, אז גם הילדה הקטנה, בת 3, צריכה להיכנס כי אי אפשר באמת להפריד ביניהם", הוא אומר. "זו ממש לא הפעם הראשונה, כבר חווינו שלושה בידודים נוספים".

איך מסתדרים מבחינת ההשגחה על הילדים?
"אשתי או אני נמצאים איתם בבית ומתחלקים בנטל. אני עצמאי והיא שכירה. זה לא פשוט בכלל. אני חייב לעבוד, יש לי לקוחות ואני צריך להיות זמין. מצד שני אשתי לא יכולה לקחת ימי חופש בלי הגבלה, במיוחד אחרי חודש אוגוסט שבו היא לקחה חופש לטובת החופש הגדול. אני לא חושב שזה היה מיותר לפתוח את שנת הלימודים כי הבן עלה לכיתה א' והבת עלתה לגן מהמעון, וזה היה מאוד משמעותי, אבל אנחנו לא נשלח אותם חזרה למסגרות עד אחרי סוכות כדי שלא יהיו עוד בידודים. גם ההורים וגם הילדים משלמים את המחיר של הבידודים, אבל השאלה היא האם יש פתרון אחר. אני חושב שאם היו ממשיכים את החופש, זה גם היה מאוד מקשה על ההורים, במיוחד אחרי חודשי יולי־אוגוסט".

שי שחף (צילום: צילום פרטי)שי שחף (צילום: צילום פרטי)

גם חגית בורג, מורה מגבעת שמואל ואמא לארבעה ילדים בגילי 16, 13 (מחוסנים), 10 ו־5, נמצאת עכשיו בבית עם בתה הקטנה שבבידוד כתוצאה מכך שילדה בגן שלה נמצאה מאומתת. "בשנה שעברה עבדתי בזום, אז זה היה ניתן יותר לתמרון", היא מתארת. "כיום אני מלמדת באלעד, שלומדים בה בזום כרגע. אני מלמדת גם בפנימייה שבה החליטו בשבוע הזה של ראש השנה וכיפור גם ללמד בזום, אז אני מתמרנת. בעתות בידוד אני נעזרת גם בבייביסיטר ובבעלי". 

חגית בורג (צילום: צילום פרטי)חגית בורג (צילום: צילום פרטי)

בורג מספרת שכרגע את בנה בן ה־10 היא לא שולחת לבית הספר מהחשש שגם הוא ייכנס לבידוד. "בידודים דורשים ממך כהורה תמרון, משאבים. מבחינת עבודה זה מאוד קשה גם ללמד מהבית וגם לשמור על הילדים. בדיעבד כולנו חכמים, אבל אולי היה חכם יותר לפתוח את שנת הלימודים אחרי החגים. אני שומעת מחברות שלי שכולם בבידוד". 

מהו הפתרון למצב הזה?
"אני לא יודעת להגיד. אני מאוד מקווה שבקרוב יוכלו לחסן ילדים מתחת לגיל 12, ואז תהיה רגיעה".