התורים הארוכים והעומסים במתחמי הבדיקות לקורונה, שמלווים את העלייה בתחלואה בגל הרביעי, גובים מחיר לא פשוט מעובדי המעבדות שעובדים מסביב לשעון על מנת לספק לנבדקים תשובה בהקדם האפשרי. "הדבר שהכי קשה לי להסתגל אליו הוא שאין שום צפי לכמה בדיקות יגיעו כל יום", אומרת פרופ' יונת שמר־אבני, מנהלת המעבדה לנגיפים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע מקבוצת הכללית.

למעבדה שבראשותה מגיעות דגימות של מבוטחי הכללית מכל אזור הדרום וגם של בית החולים עצמו. "הצפי יכול להיות למשל 3,500 דגימות ביום, ואז מגיעות פתאום 8,000 דגימות, שזה היה השיא שלנו", היא מספרת. "המדינה שלחה את עם ישראל להיבדק בהמוניו. יום לפני ערב ראש השנה הגיעו 7,000 דגימות. ביום שאחרי ראש השנה הגיעו 8,000, ויומיים לאחר מכן הגיעו 5,000".

יש מועדים שאת יודעת מראש שיגיעו בהם יותר דגימות?  
"בדרך כלל המספר עולה לפני חגים, ובימי ראשון אחרי סוף השבוע. המעבדה שלנו עובדת 24/7 בשלוש משמרות. המזל שלנו הוא שהיא כל כך מתוחכמת והאנשים כל כך אינטליגנטים ומוכשרים, כך שאנחנו מצליחים להתמודד עם הכמויות האלה ועם התנודות במספר הדגימות שמגיעות".

מהי שיטת העבודה?
"אנחנו עובדים בשיטת הפולינג, איגום מבחנות. יש לנו שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן־גוריון. אנחנו כל הזמן נמצאים איתם באינטראקציה, והתוכנית המתמטית שהם עושים לנו משתנה בהתאם לאחוז החיוביים באוכלוסייה. מחלקים את הדגימות למבחנות לפי חישוב מתמטי. הם עובדים בשיטת המטריצה, וככל שאחוז החיוביים גדול יותר - האיגום פחות משתלם. עכשיו הם כתבו לנו תוכנית חדשה שמתאימה ל־10% חיוביים. בשיטת הפולינג, כשאחוז החיוביים נמוך, את יכולה לחסוך עד 75% זמן ועלויות ויכולה למשל להכניס 400 דגימות ל־100 מבחנות".

"ככל שיש פחות חיוביים באוכלוסייה, זה מאפשר חיסכון יותר גדול - גם בזמן של המכשירים וגם בזמן של בדיקת ה־PCR. יש לנו בסך הכל ארבעה רובוטים (מכונות שבודקות את הדגימות – א"ש). עכשיו התחלנו לעבוד עם פיתוח ישראלי, קיט חדש שמפיק את חומצת הגרעין של הנגיף ומאפשר לנו לחסוך 50% מזמן ההפקה. היעילות של המכשירים עלתה פי שניים. אם קודם כל הפקה הייתה לוקחת שעתיים ו־40 דקות, עכשיו היא לוקחת שעה ו־20 דקות".

יונת שמר (צילום: דוברות סורוקה)יונת שמר (צילום: דוברות סורוקה)


איך התארגנתם מבחינת כוח אדם בעקבות העומס הקיים?  
"לפני שהתחילה הקורונה היינו מעבדה של כשמונה אנשים, וכולם הלכו בשעה 16:00 הביתה. היום אנחנו עובדים 24/7, ויש לנו כ־30 עובדים. יש לנו גם את הצוות הקבוע וגם צוות חדש שהצטרף אלינו, כמו למשל סטודנטים שסיימו את הלימודים באוניברסיטה. תוך כדי הקורונה הצוות הולך וגדל, וכולם אנשים נהדרים. כשמגיעות הרבה דגימות אני פשוט שולחת הודעה 'מי יכול להגיע?', ואנשים באים ועוזרים. הם מרגישים מחויבות".

מההיבט המקצועי, מה אתם חשים מול התוצאות?
"בהתחלה על כל חיובי הייתה 'התרגשות', אחר כך על כל מוטציה הייתה 'התרגשות'. עכשיו זה כבר כל כך הרבה חיוביים, וכולם מאותו זן, אז כבר התרגלנו. את כבר לא מתרגשת מכל חיובי כשיש לך 11% חיוביים. מפני שאנחנו גם מעבדה של בית חולים, אנחנו נוקטים זהירות יתר עם המון תשומת לב לכל חיובי. למשל אם זה חיובי חלש, אנחנו מבקשים עוד דגימה, חוזרים על הדגימה בעוד שיטות".

למעבדה מגיעות גם דגימות של וירוסים אחרים, לא רק קורונה. "יש אצלנו את הווירולוגים הקלאסיים הוותיקים שעובדים על כל הווירוסים, כולל הקורונה, ואילו הצוותים החדשים שהגיעו לתגבר מתמקדים בקורונה", מספרת שמר־אבני.


זמין ובחינם


גם המעבדה המרכזית של לאומית שירותי בריאות באור יהודה מתמודדת עם עומס בלתי נתפס של בדיקות. "מבחינת תרחיש הקיצון של משרד הבריאות היינו אמורים להיות ערוכים ל־4,000 בדיקות ביום, אף אחד לא ציפה ל־6,000, כמו שקורה אצלנו כיום", אומר ד"ר יותם שנהר, מנהל אגף המעבדות בלאומית שירותי בריאות. "גם ברמה הארצית דיברו על 100 אלף בדיקות ליום, והיו ימים שדגמו כפול".

דגימות הקורונה מגיעות למעבדה מתחנות הבדיקות השונות שהקופה מפעילה ברחבי הארץ. "אנחנו מקבלים במשך היום מכל תחנה כל שעתיים־שלוש משלוחים של בדיקות", מספר שנהר. "לפני כמה חודשים היינו עם 300־400 דגימות ביום, מה שכיום אני מקבל בחצי שעה. בעבר הגענו מקסימום ל־5,000 דגימות ביום, אבל לא הגענו לנתונים של היום".

יותם שנהר (צילום: יח''צ קופת חולים לאומית)יותם שנהר (צילום: יח''צ קופת חולים לאומית)


איך אתה מסביר את המספרים האלה?
"קודם כל, יש עלייה בתחלואה שאין ספק שהיא גורם משמעותי לכך שיש יותר בדיקות. אבל מעבר לזה אני חושב שאנשים נדגמים גם ללא סיבה מוצדקת, כי הבדיקות מאוד זמינות ובחינם. עכשיו סביב החגים למשל הרבה אנשים מגיעים להיבדק ללא סיבה או סימפטום, אלא רק כדי לוודא שהם לא חולים. מגיעים להיבדק גם בשביל התו הירוק".  

איך נערכים מבחינת כוח אדם?
"אין ספק שזה הקושי הכי גדול שיש לנו, התפעול של כוח אדם. בגלל הצמצום בבדיקות שהיה בתום הגל השלישי שחררנו חלק מכוח האדם, ופתאום עכשיו זה קפץ פלאים. אנחנו צריכים להשיג עובדים חדשים, והכשרה של עובד לוקחת זמן. לכן העובדים הוותיקים שלנו נמצאים בעומס מאוד גדול".

המעבדה מתעסקת גם בשלל בדיקות אחרות. "זו מעבדה שעושה את כל הבדיקות של מבוטחי לאומית", אומר שנהר. "תשומת הלב חייבת להתחלק בין כל הבדיקות. יש עובדים שעושים רק את הקורונה, ואילו בתקופת עומס כמו עכשיו אנחנו מבקשים עזרה מכל העובדים, ומי שיכול עושה שעות נוספות. שיעור החיוביים אצלנו הוא בסביבות 10%".

אתה כבר חולם על הקץ?
"אני מודה שהגל האחרון הפתיע אותנו, לא חשבנו שזה יהיה כל כך מהר וכל כך חזק. אנחנו לומדים דברים כל פעם ומניחים שלאט־לאט משתפרים ויודעים להתעמת עם זה טוב יותר. אבל ברור לנו שזה לא משהו שייגמר לגמרי בזמן הקרוב".

מעבדות קורונה של לאומית (צילום: יח''צ קופת חולים לאומית)מעבדות קורונה של לאומית (צילום: יח''צ קופת חולים לאומית)


עד הקצה


"בדצמבר 2019 קיבלנו בפעם הראשונה אישור לעבוד במעבדה עד 20:00 בערב. לפני כן היינו מסיימים בשעה 16:00", מספרת ד"ר שרית פרימן, מנהלת המעבדה המיקרוביולוגית במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. "כשהגיעה הקורונה, היינו צריכים לעשות את המעבר החד: היינו צריכים לגייס תורני ערב, תורני לילה, להכשיר מהר צוותים, עשינו הכל תוך כדי תנועה. ממרץ 2020 עברנו לעבוד 24/7".

למעבדה שהיא מנהלת מגיעות דגימות של מי שמגיעים לחדרי המיון של בית החולים, מי שמגיעים לבדיקות PCR לפני טיסה לחו"ל, וגם מגיעות דגימות של בדיקות קורונה הנערכות במוסדות באזור, בהם מוסדות גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים.

"בגלים הראשון והשני כל בית החולים היה עסוק בלתת מענה לחולי קורונה, ובהתאם לכך רוב הבדיקות שהגיעו למעבדה היו לקורונה, והייתה ירידה לפחות של 30% בכמות הבדיקות של פתוגנים אחרים - חיידקים, וירוסים ועוד", מספרת פרימן. "בגל השלישי היו הרבה בדיקות קורונה, וכבר היינו מוכנים גם מבחינת כוח אדם, גם מבחינת ציוד וטכנולוגיות. כשחלף הגל השלישי שחררנו חלק מהצוות. בגל הרביעי שוב התעסקנו בגיוס עובדים מחדש, בהתמודדות עם נפחים גדולים".  

שרית פרידמן (צילום: דוברות המרכז הרפואי הלל יפה)שרית פרידמן (צילום: דוברות המרכז הרפואי הלל יפה)


כמה דגימות אתם בודקים כיום?
"כ־500 דגימות ביום. זה אולי לא נשמע הרבה יחסית למקומות אחרים, אבל לנו יש רובוט אחד בלבד וצריך גם צוות לאייש את המעבדה. לכן מבחינת הציוד והצוות שיש לנו - 20 עובדים האחראים על כלל הבדיקות המתבצעות במעבדה - זו כמות דגימות בהחלט גדולה. בגל הזה כמות הבדיקות רק הולכת וגדלה. בנוסף לבדיקות קורונה, חזרנו לבדוק גם דגימות נוספות. עכשיו למשל יש התפרצות של וירוסים שלא אופייניים לתקופת הקיץ, וזה מוסיף עוד בדיקות למעבדה. מבחינת בדיקות קורונה, אנחנו עומדים על 6% חיוביים מכלל הבדיקות, בהן הרבה דגימות של לא מחוסנים שמגיעים למחלקות הקורונה לאשפוז".

אתם בטח כבר מייחלים לחזרה לשגרה.
"אי אפשר אפילו להסביר עד כמה. זה לא פשוט. יש לי עובדים שהילדים שלהם נמצאים בבידוד והם לא יכולים להגיע לעבודה. יש עובדים שנדבקו מהילדים. יש הרבה אי־ודאות בתקופה הזאת. אני באה בבוקר וצריכה לעשות ספירת מלאי, מי נמצא ומי בבידוד".

"רוב הבדיקות לקורונה שאנו מקבלים הן מבית החולים עצמו - מהצוות ומהחולים המגיעים לבית החולים, ואנחנו נותנים גם שירותים ללקוחות נוספים", מספר פרופ' עמוס אדלר, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה במרכז הרפואי על שם סוראסקי (איכילוב) בתל אביב ופרופ' בחוג לאפידמיולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

"בימים אלה, בהשוואה לתקופה של יוני 2021 לפני תחילת הגל הרביעי, כמות הבדיקות עלתה כמעט פי שלושה. זו עלייה עצומה. כל מערכת שצריכה להתמודד עם עלייה כל כך מהירה - זה מותח את היכולת שלה עד הקצה. גם היכולת לגייס עובדים מוגבלת כשמדובר בכמות כזו של בדיקות, ולכן זה יוצר עומס גדול מאוד על העובדים. הממוצע השבועי שלנו הוא כ־5,000 בדיקות".
עמוס אדלר (צילום: מירי גטניו)עמוס אדלר (צילום: מירי גטניו)


איזה אחוז מהן יוצאות חיוביות?

"באופן יחסי, אחוזי החיוביים בבתי חולים הם נמוכים יותר ממה שרואים באוכלוסייה עצמה ונעים בין 2%־3%. בבית החולים רמת הסיכון הרבה יותר גבוהה מאשר בקהילה, ולכן אם למשל מדובר בצוות העובדים, אז מעגלי הבדיקה מוגדרים בצורה יותר רחבה מאשר מקובל בדרך כלל לקהילה. בגלל שהמעגלים רחבים יותר, אחוז החיוביים נמוך יותר".

"אם היינו בודקים רק את האנשים שמגיעים עם סימפטומים למיון, היינו מגלים אחוזים גבוהים יותר שקרובים למה שקורה בקהילה. אבל אנחנו משקללים בתוצאות גם את הבדיקות של הצוות הרפואי",הוסיף.

מעבדת הלל יפה (צילום: דוברות המרכז הרפואי הלל יפה)מעבדת הלל יפה (צילום: דוברות המרכז הרפואי הלל יפה)


איך התאמתם את עצמכם לעומס לאורך התקופה?
"היו תהליך לא פשוט של הכשרת עובדים, הצטיידות ולמידה של מכשור חדש. הייתה עלייה מאוד גדולה בהיקפי העבודה, ובמקביל לא פשוט לשמר עובדים מוכשרים, ולכן חלק מהסיפור הוא גם תחלופה לא קטנה של עובדים וצורך מתמיד לגייס עובדים חדשים ולהכשיר אותם. מהר מאוד הפסקנו 'להתלהב' מזה שיש חיוביים, ומבחינתנו שיהיו רק שליליים. שלב החידוש וההתלהבות עבר כבר מזמן. אנחנו מחכים לרגיעה של הגל הנוכחי, וכולנו תקווה שהגל הבא יגיע כמה שיותר רחוק ושנהיה כמה שיותר ערוכים לקראתו".