בשלהי הגל הרביעי של הקורונה, ועם איתורו בישראל של תת־הזן החדש של זן דלתא, המכונה וריאנט AY4.2, יש כבר מי שמדברים על גל חמישי ונערכים אליו. רק בימים האחרונים הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט: "אנחנו יוצרים רשת ביטחון כלכלית ורפואית של 10 מיליארד שקלים לקראת גלי קורונה עתידיים שיכולים לקרות עוד חודש, עוד חצי שנה או בכלל לא".
האם ניתן למזער את עוצמתם של הגלים הבאים והאם יש דרך למנוע את בואם? "אני לא יודעת מתי יגיע הגל הבא, זה ממש להיות נביאה", אומרת פרופ' גליה רהב, ראש היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "אנחנו לא בטוחים שבאמת רמת החיסוניות יורדת אחרי חצי שנה.
"אחרי החיסון השני זה קרה, אבל אולי אחרי החיסון השלישי רמת החיסוניות תישאר גבוהה לתקופה ארוכה יותר? זה מאוד יכול להיות, אז אני ממש לא יודעת לציין מועד לגל הבא. אני גם לא יודעת אם יהיו וריאנטים חדשים או לא, כמה עוד אנשים יתחסנו, אם אכן יחסנו ילדים וכו'. במשוואה הזאת יש המון נעלמים, ולכן אני לא יכולה להגיד שבפברואר הקרוב, למשל, יהיה גל חמישי. אני לא יודעת".
מה בכל זאת ניתן לעשות כדי אולי לעכב את בואו של הגל?
"ראשית, צריך להעלות את שיעור ההתחסנות. יש לנו עדיין אנשים שלא מחוסנים לחלוטין, וזה קריטי. ככל שהאוכלוסייה תהיה יותר מחוסנת, זה ימנע התפרצויות בעתיד. דבר נוסף וקריטי הוא לעשות ניטור מאוד קפדני בנמל התעופה של כל מי שמגיע מחו"ל. אם יש תחלואה גבוהה יותר באזור שהתייר מגיע ממנו, אז כדאי לעשות לו בדיקת PCR לא רק בנחיתה, אלא גם אחרי חמישה ימים. ב־1 בנובמבר כידוע ייפתחו השמיים, וצריך לשים עכשיו יותר דגש על כך".
מה עוד היית ממליצה לעשות?
"עכשיו, כשהתחלואה מאוד ירדה, אפשר גם לעשות חקירות אפידמיולוגיות כמו שצריך. כשיש עשרת אלפים נדבקים ביום, אי אפשר לעשות חקירות אפידמיולוגיות, אבל כשיש מעט מקרים - זה בדיוק הזמן לשים הרבה תקציבים ואנשים שבאמת יעשו חקירות אפידמיולוגיות על מנת לעצור את המשך ההתפשטות. זה קריטי. החקירות האלה גם יוכלו להנחות אותנו אם צריך להטיל מגבלות כאלה ואחרות".
פרופ' רהב מציינת שגם המשך הנוהל של עטיית מסיכות במקומות סגורים הינו הכרחי. זה חשוב לדבריה גם בהתקהלויות מאוד צפופות ובוודאי לאנשים מדוכאי חיסון. "אנחנו לא יודעים מה יהיה עם השפעת בחורף הקרוב, ועם עוד כל מיני נגיפי נשימה שהתנהגו מאוד משונה השנה", היא אומרת. "שפעת לא הייתה בכלל, RSV - שזה גם נגיף בעייתי – היה, אבל לא בתקופה הרגילה שלו. המסיכות חשובות לקורונה, אבל חשובות גם כדי למנוע מנגיפים נוספים לעשות לנו בעיות".
גם ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק בעפולה מקבוצת הכללית, תומכת בהמשך עטיית מסיכות לצורכי מניעה: "היום לרגעים יש תחושה של מסיבת סוף מסלול, אבל עדיין חשוב מאוד להיות עם מסיכות במקום סגור - אם זה בעבודה, בבית הספר, בבתי קולנוע, באירועים. כמו כן, עוד מעט חורף, אנשים יהיו אולי עם שפעת, ירגישו לא טוב, יהיו עם נזלת וחום. אז שלא יבואו לעבודה או לבית הספר, אלא יעשו בדיקת קורונה. וכמובן מי שלא התחסן עדיין, כדאי להתחסן ולקבל גם את המנה השלישית".
לגבי קיום הופעות ענק ואירועים מרובי משתתפים, אומרת פרופ' רהב: "אני צריכה להיות פרקטית. זה נורא נחמד לבוא ולהגיד לא לעשות, אבל אני חושבת שלא לעשות - אין סיבה. חשוב להיבדק לפני כל מיני אירועים כאלה על מנת לא להדביק ולא להידבק".
מה לגבי מוסדות החינוך?
"צריך מעורבות ואכפתיות ובעיקר אחריות של אוכלוסיית ההורים. אם באמת אפשר יהיה לסמוך על כולם, מה שלצערי אנחנו לא כל כך רואים, ואם באמת תהיה אחריות של כולם לא לשלוח ילדים חולים לבית ספר או לגן וגם לעשות את הבדיקות המהירות ולדווח עליהן - אני חושבת שכן אפשר יהיה להמשיך את הכיתות הירוקות".
לדברי ד"ר ח'וזימה ח'מאיסי, זיהומולוגית מחוזית ומנהלת חמ"ל קורונה במחוז הצפון של שירותי בריאות כללית, מוסדות החינוך הם החוליה החלשה. "לילדים בגילים הצעירים יש קושי להקפיד על הכללים, וזה מובן. מצד שני, בקרוב צפויים לאשר את חיסוני הילדים", היא אומרת.
"בינתיים הייתי ממליצה שכל אנשי הצוות המבוגרים במערכת החינוך יקפידו על הנהלים, וצריך גם להטמיע אצל הילדים את העניין בצורה ידידותית. להסביר להם את דרך העברת הווירוס כדי שיבינו טוב יותר למה מתכוונים בעניין של היגיינה ומסיכות. חשוב גם לצמצם את צפיפות הילדים בכיתות, וגם לדאוג לאוורורן, ולהשארת חלון פתוח, גם אם זה בחורף".
הדברים הפחות קשים
בעקבות המלצת ה־FDA לחסן ילדים בני 5־11, הסוגיה נבחנת כעת גם בישראל, ועשויה גם היא להשפיע על הגל הבא. "למניעת הגל הבא יש שני נדבכים: האחד מניעה בעזרת חיסון, והשני - כל מיני כלים שהם פעולות לא תרופתיות", אומר ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא אשדוד, המרכז את הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות, ומכהן כאחד מראשי הוועדה המייעצת לחיסוני קורונה.
"חיסון הוא הדבר העיקרי שמונע תחלואה. האם החיסון ימנע את הגלים הבאים? אני מאמין שלא יהיה ניתן למנוע לעולמים או להכחיד את הנגיף מעל פני האדמה באמצעות חיסון. אבל אם מחסנים את האוכלוסייה, אז כשאנשים ייחשפו לגל הבא, המחלה תהיה פחות מסובכת ועם פחות הדבקות, וזה יקטין את הגל וגם ידחה אותו ויעשה אותו יותר קל מבחינה קלינית.
"הנדבך השני הוא דברים שאנחנו עושים כדי למנוע הדבקות, ומאוד קשה להחזיק אותם לאורך זמן. הרי זה מנוגד לטבע האנושי להגיד לאנשים לא להתקרב אחד לשני, לא ליהנות ולא לעשות. מאוד קשה לעשות זאת לאורך זמן, ובמיוחד בין הגלים מאוד קשה להגיד לאנשים 'אל תתקהלו'".
מה כן ניתן לעשות מהבחינה הזאת?
"צריך לנסות להישאר עם הדברים שהכי פחות קשים ומזיקים לאנשים. לסגור בתי ספר ולעבור ללימוד מרחוק בעיניי זה דבר מאוד הרסני לחברה ולילדים, וצריך להימנע ממנו, אלא אם ממש אין ברירה. מצד שני, צריך יותר לחבוש מסיכה בחללים סגורים וגם בהתקהלויות בחוץ. זה אולי לא נעים ומעצבן ומזהם את הסביבה, אבל זה אחד הדברים האחרונים שצריך לוותר עליהם. כמובן שהאלמנט הכי מהותי פה הוא חיסון, כולל חיסון הילדים".
לזהות מוקדם
"הגל הבא יגיע אם תהיה מוטציה חדשה שתהיה או יותר מידבקת, קשה ואלימה מהקודמת או שתהיה 'מוצלחת' בכך שהיא עוקפת את החיסון", אומרת ד"ר חזן. "אבל השאלה היא אם תהיה מוטציה שתיווצר פה בארץ או שתיכנס מחו"ל. יותר סביר שהמוטציה הבאה הקשה תגיע מחו"ל. לכן כדי למנוע גל חמישי , צריך כמובן שכל האנשים שיגיעו מחו"ל יעברו בדיקת PCR ויהיו בבידוד עד קבלת התוצאה.
"הייתי ממליצה גם על מה שקורה במקומות אחרים: שמי שנכנס ארצה יעשה בדיקה לא רק בנחיתה, אלא גם בדיקה נוספת ביום השלישי או החמישי לנחיתתו, כי העובדה שאני שלילית ביום הנחיתה לא אומרת שאכן אני שלילית; זו יכולה להיות תקופת הדגירה. כמובן שעל כל בדיקה חיובית כדאי לעשות ריצוף במעבדה על מנת לראות אם יש זנים חדשים. חשוב מאוד לזהות מוקדם את הכניסה של זן חדש".
"אני פחות אוהבת את הביטוי 'גלים', כי מאז שהתגלה הווירוס, אנחנו חיים איתו עם עליות וירידות במספר המאומתים", מסכמת ח'מאיסי. "הביטוי 'גלים' משדר לאנשים שבין לבין אנחנו בלי קורונה, וזה לא נכון. אנחנו כל הזמן צריכים להיות ערוכים, וההיערכות מבחינה מקצועית היא שנבין איך המחלה מועברת כבסיס, ואז גם נבין איך נמנעים ממנה ובעצם נחזק את הרפואה המונעת.
"כלומר אם במקרה של הקורונה ישנה 'העברה טיפתית' – אז מסיכות במרחב סגור, היגיינה וריחוק פיזי הם הבסיס להימנעות מתפוצה ושכיחות של המחלה באופן יותר משמעותי. הדברים האלה ידועים, אבל לא מספיק מופנמים. כבר היום אפשר לראות שאנשים פחות מקפידים על ריחוק ועל עטיית מסיכות במקום סגור".