לאחר שביום רביעי האחרון הצביעו חברי הצוות לטיפול במגיפות של משרד הבריאות ברוב מוחץ בעד חיסון ילדים בני 5־11 נגד נגיף הקורונה, כבר החלו קופות החולים להיערך למבצע החיסונים הזה. ההחלטה הסופית על פתיחת המבצע לחיסון ילדים תהיה של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, אך הוא צפוי לאשרה בימים הקרובים.

"אני משער שיתחילו לחסן בפועל בערך בעוד עשרה ימים עד שבועיים", אומר ד"ר ארנון שחר, מנהל מערך הקורונה של מכבי שירותי בריאות וחבר הצוות לטיפול במגיפות והוועדה המייעצת לחיסוני קורונה של משרד הבריאות. "בשנה האחרונה עשינו את חיסוני הקורונה באינטנסיביות גדולה, שבעה ימים בשבוע. אנחנו פרוסים בכל רחבי הארץ, ונערוך את חיסוני הילדים גם במרפאות וגם במתחמי החיסונים".

"ברגע שיהיו הנחיות והחיסון יהיה אצלנו, נצא לדרך", אומרת רות ברוך, ראש אגף הסיעוד בקהילה של שירותי בריאות כללית, שמנהלת את מבצעי החיסונים. "אנחנו ערוכים גם מבחינת כוח אדם. אנחנו נמצאים כבר עם תשתית נרחבת כתוצאה מהחיסונים הקודמים, של מאות מתחמים שבהם אפשר להתחסן.

"נוסף לכך, אנחנו פותחים את רוב מרכזי בריאות הילד לטובת העניין, וגם שם יהיה אפשר לקבל חיסונים, כאשר שעות הפעילות יהיו במהלך כל היום. יהיו גם הרבה הסברים כתובים להורים, גם של משרד הבריאות וגם של הקופה. גם באתר שלנו יהיו הסברים, ונאפשר להורים שיש להם שאלות לדבר עם הצוותים ועם האחיות".

דר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים מחטיבת הרפואה של לאומית שירותי בריאות וחבר עמותת מדעת (צילום: דוברות לאומית שירותי בריאות)
דר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים מחטיבת הרפואה של לאומית שירותי בריאות וחבר עמותת מדעת (צילום: דוברות לאומית שירותי בריאות)

לצורך המבצע צפויים חיסוני פייזר להגיע ארצה בשבועיים הקרובים. "המדינה אמורה להטיס את הבקבוקונים המיועדים לחיסוני הילדים, ואנחנו נקבל הקצאות", אומר ד"ר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים, מחטיבת הרפואה של לאומית שירותי בריאות. "אני מניח שהחיסונים יחלו לקראת סוף נובמבר. אנחנו בונים את המערך של נקודות החיסון של הילדים. זה אמור להיות בפיזור גיאוגרפי הגיוני בכל רחבי הארץ, וגם ניתן משקל לסוגיית הדמוגרפיה, היכן יש יותר ילדים בארץ בגיל הזה".

ישנן היערכויות ייעודיות לגיל הזה?
ברוך: "חיסון הילדים שונה ממבוגרים. אומנם המתחמים יהיו המתחמים הרגילים, אבל יהיו עמדות נפרדות לילדים. כמו כן, איש צוות שמחסן מבוגר לא יחסן ילד. אנחנו מביאים בחשבון שמדובר כאן בילד שיהיה צריך להסביר לו כי ילדים פוחדים מזריקות".

שחר: "גם אנחנו ניצור חיץ בין מטופל מעל גיל 12 ובין מטופל מתחת לגיל הזה כדי שלא יהיו טעויות מבחינת מינונים או סוג החיסון, וגם כדי שילדים ירגישו שהם מגיעים למקום בטוח".

"חיסוני הילדים יתבצעו בפינות מיוחדות, בסניפים שיהיו מיועדים לכך", אומר גם דושניצקי. "כמובן נקפיד על כל כללי הבטיחות, למשל, שבמקרר שממנו ייקחו את החיסונים לא יהיו סוגים שונים של חיסונים שונים וכדומה. כמו כן, כיוון שמדובר בפורמולציה חדשה של החיסון, האחיות שלנו יעברו הכשרה בידי הנהלת הסיעוד, שגם היא תקבל הנחיות ממשרד הבריאות בנושא".

רות ברוך, ראש אגף סיעוד בקהילה של שירותי בריאות כללית (צילום: דוברות כללית)
רות ברוך, ראש אגף סיעוד בקהילה של שירותי בריאות כללית (צילום: דוברות כללית)

מוכנים מראש

במסיבת עיתונאים ברביעי האחרון הציג ראש הצוות לטיפול במגיפות, ד"ר בעז לב, את תוצאות ההצבעה של הצוות, שלא נערכה כידוע בשידור חי: 73 מומחים בצוות תמכו בהמלצה, מול שניים בלבד שהתנגדו. ד"ר לב הדגיש כי כל הורה יהיה רשאי לבחור אם לחסן את ילדיו: "ההחלטה היא אוטונומית, לשיקולה הפרטי של כל משפחה - וללא כפייה", אמר.

בינתיים, גורמים בקופות החולים מעריכים כי היענות ההורים לחסן את ילדיהם תהיה גבוהה. מדובר בקהל יעד של מעל 1.2 מיליון ילדים בגיל הזה."מהגלים הקודמים אנחנו יודעים שבהתחלה מגיעים אנשים שבטוחים בהחלטה ורוצים להתחסן או לחסן את ילדיהם, ולכן תהיה היענות", אומרת ברוך.

"ראינו את זה גם בחיסוני המבוגרים ובני הנוער. בהמשך אנחנו בדרך כלל רואים ירידה, ואז נדרשים לפנות לאנשים באופן יזום, לשלוח מסרונים, לפרסם ולעשות כל מאמץ כדי להגיע אליהם. אני מקווה שבעזרת רופאים, ראשי עיריות ומועצות, וכל האנשים המשפיעים, נצליח להגיע לכמה שיותר. במקביל, ממש בימים אלה אנחנו מתחילים מנה שלישית לבני 12־15, ולכן להורים לילדים בגילים אלה, שיש להם גם ילדים קטנים יותר, יש ניסיון והם רואים את ההשפעה של החיסון".

שחר: "גם בחיסונים לבני 12־15 התחבטנו באותה שאלה, חשבנו שיגיעו 30%־35%, ואז ראינו שהמספר היה גבוה יותר. ההיענות תלויה בהרבה גורמים: ביכולת שלנו להנגיש מידע, להסביר להורים את החשיבות. העובדה כי האמריקאים מחסנים גם מרגיעה. אני חושב שנגיע לאזור ה־50%. זה גם יהיה אירוע תלוי תחלואה. אם בהמשך יהיה עוד גל תחלואה, אז נראה קפיצה במתחסנים. אבל אנחנו חושבים שלא צריך לחכות לגל תחלואה, אלא המטרה היא למנוע אותו".

גם ד"ר דושניצקי מעריך ששיעור המתחסנים בגילים הרלוונטיים יגיע בסופו של דבר לכ־50%. "יש הורים שכבר ממתינים בקוצר רוח ושואלים אותנו מתי יתחילו לחסן, כאלה רוצים מאוד לחסן את ילדיהם ולשפר את שגרת חייהם במערכות החינוך ובחיים בכלל", הוא אומר. "לדעתי, בימים הראשונים צפויה התנפלות של אוכלוסייה תומכת חיסונים. לאחר מכן, די מהר להערכתי, תחול האטה במספר המתחסנים, ואז באמת נחוצים התהליכים של הסברה".

באיזה אופן?
"חומרים שכבר יועברו מראש לרופאים, והם יעשו הסברה להורים. כמו כן, יש יוזמות מקומיות, יש כאלה שעורכים מפגשי זום או שולחים חומרי הסברה בדואר. יש שמנצלים מפגשים פרטניים של הורים שמגיעים למרפאה ומסבירים. אחוז המתחסנים גם תלוי מאוד בגורמים חיצוניים. אם מקדם ההדבקה ימשיך לרדת ומספר המאומתים היומי יהפוך להיות נמוך מאוד, אז יבואו פחות להתחסן. לכן צריך להדגיש שמפני שאנחנו נמצאים לפני גל חמישי, שסביר להניח שיגיע, כדאי להיות מוכנים מראש".

מלי קושא אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד במאוחדת (צילום: דוברות מאוחדת)
מלי קושא אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד במאוחדת (צילום: דוברות מאוחדת)

להגיד את האמת

"בקופת חולים מאוחדת החלו את ההיערכות כבר לפני כחודש. "ערכנו סקר דיגיטלי בנוגע לעמדות ההורים", אומרת מלי קושא, אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד בקופת חולים מאוחדת. "הסקר היה מדגם אקראי שערכנו בקרב 6,000 הורים, במטרה שהוא ישמש אותנו למוכנות טובה יותר אם ה־FDA ומשרד הבריאות הישראלי יאשרו את החיסון.

"ראינו ש־48% מתכוונים לחסן, 29% מתלבטים ו־23% אמרו שהם לא יחסנו, אבל כשבדקנו ראינו שמתוכם המתנגדים האידיאולוגיים הם רק 2%. 11% אמרו שקודם יחכו לראות מה קורה עם אחרים, מה שבולט במיוחד בחברה הערבית. אגב, עשינו סקר מקדים גם לפני חיסון בני 12־15, ומה שעלה בסקר גם קרה בפועל".

איך אתם מתכוונים לנצל את נתוני הסקר לטובת ההסברה?
"בסקר שאלנו את כל המתלבטים מהן הסיבות להתלבטות, או הסיבות שבגינן הם לא מתכוונים לחסן. בין היתר, 37% חוששים מפגיעה עתידית בבריאות הילדים, 20% ציינו שיש להם חוסר אמון במערכת, 18% ציינו שחסר להם מידע על יעילות ובטיחות ו־7% אמרו שעדיף שהילדים שלהם יחלו ויהיו מוגנים מהקורונה.

"ההורים גם ציינו שהם רוצים מידע מבוסס מאנשים שהם סומכים עליהם, כמו רופאי משפחה ורופאי ילדים, ויש כאלה שרוצים בעצמם לקרוא על בטיחות החיסון ויעילותו. לכן הכנו וובינר לכלל הצוותים הרפואיים בנושא הזה, נעשה גם וובינר ללקוחות כדי להנגיש להם מידע וכדי שיוכלו לשאול שאלות ולקבל תשובות. אנחנו נערכים גם מבחינת המרפאות, שיהיו נגישות לילדים מבחינת הנראות, יש לנו עמדות ייעודיות לילדים, והכנו ערכה שמותאמת יותר לחיסון ילדים - עם מדבקות".

איך מתמודדים עם שאלת בטיחות החיסון שמטרידה הורים רבים?
שחר: "השאלה השכיחה ביותר של ההורים היא: 'איך אתם יודעים שהכל יהיה בסדר?' גלום בה חשש, כי מבחינתם זה חיסון חדש. אלה שאלות שנתקלנו בהן גם בחיסון של בני 12־15, וידענו להתמודד איתן. בזכות ההסברים שלנו בנוגע ליתרון החיסון ובטיחותו, הצלחנו להביא הרבה מתחסנים. צריך להגיד להורים את האמת.

"ברור שלא יודעים את הכל, ונכון שאולי הקורונה עוברת בקרב הילדים בצורה קלה יחסית, אבל עדיין חלק קטן מהילדים גם מגיע לאשפוזים, יש גם השלכות עתידיות ורב הנסתר על הגלוי. כדי להעביר את המסר, נעשה וובינרים לאנשי מקצוע כדי שיוכלו להסביר להורים, וננגיש את המידע גם ישירות לציבור במפגשי זום, מפגשים קהילתיים, עלונים, אתר מכבי ועוד".

"ככל שיורדים בגילים, אנחנו עדים לכך שיש הססנות גוברת בקרב ההורים", אומר ד"ר דושניצקי. "ההורים הם היעד עכשיו. אני, כרופא ילדים, פונה גם לילד, אבל, בכל זאת, כיוון שההסכמה היא בידי ההורים, הם קהל היעד העיקרי של תהליכי ההסברה והשכנוע. אני חבר בוועד של חיפ"א (החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה – א"ש) וגם שם מכינים חומרי הסברה עבור רופאי הילדים, שיכולים לתווך להורים ולמשפחות את המידע בנוגע ליעילות ולבטיחות של החיסון".

ד''ר ארנון שחר, מנהל מערך הקורונה של מכבי שרותי בריאות (צילום: דוברות מכבי)
ד''ר ארנון שחר, מנהל מערך הקורונה של מכבי שרותי בריאות (צילום: דוברות מכבי)