לאחר שביום רביעי האחרון הצביעו חברי הצוות לטיפול במגיפות של משרד הבריאות ברוב מוחץ בעד חיסון ילדים בני 5־11 נגד נגיף הקורונה, כבר החלו קופות החולים להיערך למבצע החיסונים הזה. ההחלטה הסופית על פתיחת המבצע לחיסון ילדים תהיה של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, אך הוא צפוי לאשרה בימים הקרובים.
"אני משער שיתחילו לחסן בפועל בערך בעוד עשרה ימים עד שבועיים", אומר ד"ר ארנון שחר, מנהל מערך הקורונה של מכבי שירותי בריאות וחבר הצוות לטיפול במגיפות והוועדה המייעצת לחיסוני קורונה של משרד הבריאות. "בשנה האחרונה עשינו את חיסוני הקורונה באינטנסיביות גדולה, שבעה ימים בשבוע. אנחנו פרוסים בכל רחבי הארץ, ונערוך את חיסוני הילדים גם במרפאות וגם במתחמי החיסונים".
"ברגע שיהיו הנחיות והחיסון יהיה אצלנו, נצא לדרך", אומרת רות ברוך, ראש אגף הסיעוד בקהילה של שירותי בריאות כללית, שמנהלת את מבצעי החיסונים. "אנחנו ערוכים גם מבחינת כוח אדם. אנחנו נמצאים כבר עם תשתית נרחבת כתוצאה מהחיסונים הקודמים, של מאות מתחמים שבהם אפשר להתחסן.
"נוסף לכך, אנחנו פותחים את רוב מרכזי בריאות הילד לטובת העניין, וגם שם יהיה אפשר לקבל חיסונים, כאשר שעות הפעילות יהיו במהלך כל היום. יהיו גם הרבה הסברים כתובים להורים, גם של משרד הבריאות וגם של הקופה. גם באתר שלנו יהיו הסברים, ונאפשר להורים שיש להם שאלות לדבר עם הצוותים ועם האחיות".
לצורך המבצע צפויים חיסוני פייזר להגיע ארצה בשבועיים הקרובים. "המדינה אמורה להטיס את הבקבוקונים המיועדים לחיסוני הילדים, ואנחנו נקבל הקצאות", אומר ד"ר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים, מחטיבת הרפואה של לאומית שירותי בריאות. "אני מניח שהחיסונים יחלו לקראת סוף נובמבר. אנחנו בונים את המערך של נקודות החיסון של הילדים. זה אמור להיות בפיזור גיאוגרפי הגיוני בכל רחבי הארץ, וגם ניתן משקל לסוגיית הדמוגרפיה, היכן יש יותר ילדים בארץ בגיל הזה".
שחר: "גם אנחנו ניצור חיץ בין מטופל מעל גיל 12 ובין מטופל מתחת לגיל הזה כדי שלא יהיו טעויות מבחינת מינונים או סוג החיסון, וגם כדי שילדים ירגישו שהם מגיעים למקום בטוח".
"חיסוני הילדים יתבצעו בפינות מיוחדות, בסניפים שיהיו מיועדים לכך", אומר גם דושניצקי. "כמובן נקפיד על כל כללי הבטיחות, למשל, שבמקרר שממנו ייקחו את החיסונים לא יהיו סוגים שונים של חיסונים שונים וכדומה. כמו כן, כיוון שמדובר בפורמולציה חדשה של החיסון, האחיות שלנו יעברו הכשרה בידי הנהלת הסיעוד, שגם היא תקבל הנחיות ממשרד הבריאות בנושא".
מוכנים מראש
במסיבת עיתונאים ברביעי האחרון הציג ראש הצוות לטיפול במגיפות, ד"ר בעז לב, את תוצאות ההצבעה של הצוות, שלא נערכה כידוע בשידור חי: 73 מומחים בצוות תמכו בהמלצה, מול שניים בלבד שהתנגדו. ד"ר לב הדגיש כי כל הורה יהיה רשאי לבחור אם לחסן את ילדיו: "ההחלטה היא אוטונומית, לשיקולה הפרטי של כל משפחה - וללא כפייה", אמר.
בינתיים, גורמים בקופות החולים מעריכים כי היענות ההורים לחסן את ילדיהם תהיה גבוהה. מדובר בקהל יעד של מעל 1.2 מיליון ילדים בגיל הזה."מהגלים הקודמים אנחנו יודעים שבהתחלה מגיעים אנשים שבטוחים בהחלטה ורוצים להתחסן או לחסן את ילדיהם, ולכן תהיה היענות", אומרת ברוך.
"ראינו את זה גם בחיסוני המבוגרים ובני הנוער. בהמשך אנחנו בדרך כלל רואים ירידה, ואז נדרשים לפנות לאנשים באופן יזום, לשלוח מסרונים, לפרסם ולעשות כל מאמץ כדי להגיע אליהם. אני מקווה שבעזרת רופאים, ראשי עיריות ומועצות, וכל האנשים המשפיעים, נצליח להגיע לכמה שיותר. במקביל, ממש בימים אלה אנחנו מתחילים מנה שלישית לבני 12־15, ולכן להורים לילדים בגילים אלה, שיש להם גם ילדים קטנים יותר, יש ניסיון והם רואים את ההשפעה של החיסון".
שחר: "גם בחיסונים לבני 12־15 התחבטנו באותה שאלה, חשבנו שיגיעו 30%־35%, ואז ראינו שהמספר היה גבוה יותר. ההיענות תלויה בהרבה גורמים: ביכולת שלנו להנגיש מידע, להסביר להורים את החשיבות. העובדה כי האמריקאים מחסנים גם מרגיעה. אני חושב שנגיע לאזור ה־50%. זה גם יהיה אירוע תלוי תחלואה. אם בהמשך יהיה עוד גל תחלואה, אז נראה קפיצה במתחסנים. אבל אנחנו חושבים שלא צריך לחכות לגל תחלואה, אלא המטרה היא למנוע אותו".
גם ד"ר דושניצקי מעריך ששיעור המתחסנים בגילים הרלוונטיים יגיע בסופו של דבר לכ־50%. "יש הורים שכבר ממתינים בקוצר רוח ושואלים אותנו מתי יתחילו לחסן, כאלה רוצים מאוד לחסן את ילדיהם ולשפר את שגרת חייהם במערכות החינוך ובחיים בכלל", הוא אומר. "לדעתי, בימים הראשונים צפויה התנפלות של אוכלוסייה תומכת חיסונים. לאחר מכן, די מהר להערכתי, תחול האטה במספר המתחסנים, ואז באמת נחוצים התהליכים של הסברה".
להגיד את האמת
"בקופת חולים מאוחדת החלו את ההיערכות כבר לפני כחודש. "ערכנו סקר דיגיטלי בנוגע לעמדות ההורים", אומרת מלי קושא, אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד בקופת חולים מאוחדת. "הסקר היה מדגם אקראי שערכנו בקרב 6,000 הורים, במטרה שהוא ישמש אותנו למוכנות טובה יותר אם ה־FDA ומשרד הבריאות הישראלי יאשרו את החיסון.
"ראינו ש־48% מתכוונים לחסן, 29% מתלבטים ו־23% אמרו שהם לא יחסנו, אבל כשבדקנו ראינו שמתוכם המתנגדים האידיאולוגיים הם רק 2%. 11% אמרו שקודם יחכו לראות מה קורה עם אחרים, מה שבולט במיוחד בחברה הערבית. אגב, עשינו סקר מקדים גם לפני חיסון בני 12־15, ומה שעלה בסקר גם קרה בפועל".
"ההורים גם ציינו שהם רוצים מידע מבוסס מאנשים שהם סומכים עליהם, כמו רופאי משפחה ורופאי ילדים, ויש כאלה שרוצים בעצמם לקרוא על בטיחות החיסון ויעילותו. לכן הכנו וובינר לכלל הצוותים הרפואיים בנושא הזה, נעשה גם וובינר ללקוחות כדי להנגיש להם מידע וכדי שיוכלו לשאול שאלות ולקבל תשובות. אנחנו נערכים גם מבחינת המרפאות, שיהיו נגישות לילדים מבחינת הנראות, יש לנו עמדות ייעודיות לילדים, והכנו ערכה שמותאמת יותר לחיסון ילדים - עם מדבקות".
"ברור שלא יודעים את הכל, ונכון שאולי הקורונה עוברת בקרב הילדים בצורה קלה יחסית, אבל עדיין חלק קטן מהילדים גם מגיע לאשפוזים, יש גם השלכות עתידיות ורב הנסתר על הגלוי. כדי להעביר את המסר, נעשה וובינרים לאנשי מקצוע כדי שיוכלו להסביר להורים, וננגיש את המידע גם ישירות לציבור במפגשי זום, מפגשים קהילתיים, עלונים, אתר מכבי ועוד".
"ככל שיורדים בגילים, אנחנו עדים לכך שיש הססנות גוברת בקרב ההורים", אומר ד"ר דושניצקי. "ההורים הם היעד עכשיו. אני, כרופא ילדים, פונה גם לילד, אבל, בכל זאת, כיוון שההסכמה היא בידי ההורים, הם קהל היעד העיקרי של תהליכי ההסברה והשכנוע. אני חבר בוועד של חיפ"א (החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה – א"ש) וגם שם מכינים חומרי הסברה עבור רופאי הילדים, שיכולים לתווך להורים ולמשפחות את המידע בנוגע ליעילות ולבטיחות של החיסון".
התרעות פיקוד העורף