הממשלה התכנסה הבוקר (ראשון) לישיבתה השבועית, בפתחה התייחס ראש הממשלה, נפתלי בנט, לתחלואה בנגיף הקורונה באירופה: "אנחנו עדים לגל תחלואה קשה מאוד שמכה ברחבי אירופה".

"אנחנו רואים גם עלייה מסוימת במקדם ההדבקה כאן, בישראל. החורף מתחיל, ואנחנו בפתחו של מה שמסתמן כגל תחלואה של ילדים. לשמחתנו, נשארנו עם האצבע על הדופק גם כשהמגמה הייתה חיובית, ולכן אנחנו ערוכים", הוסיף. 

בהמשך דבריו, התייחס בנט לחיסוני הילדים שנחתו אתמול בארץ: "אלה חיסונים מיוחדים לילדים, הם מותאמים, יש בהם את שליש הכמות מחיסוני מבוגרים. החיסונים בטוחים ויעילים בשביל לשמור על בריאות ילדינו".

"כפי שאמרתי - בני, דוד, יהיה מהראשונים להתחסן, וכך אני מצפה מכל הורי ישראל לעשות, בוודאי משרי הממשלה שיש להם ילדים או נכדים בגיל הרלוונטי", אמר. לדבריו, נוכח המצב הקיים, "לא צפויות הקלות נוספות בתוך ישראל בשלב זה. ישראל פתוחה ובטוחה, ואנחנו נפעל שכך יימשך".

הגעת חיסוני הילדים לארץ (צילום: טבע סלא)הגעת חיסוני הילדים לארץ (צילום: טבע סלא)

השרה מירב כהן אמרה: "אם יש משהו שלמדנו בשנתיים האחרונות זה שעלינו לסמוך על המדע, הרפואה והמומחים. הנתונים מראים זאת באופן מובהק. יש לי שתי בנות בגילאי 11-5 ואני מתכוונת לחסן אותן בלב שלם. יחד עם זאת אני לא שופטת הורים שמבקשים לקבל מידע נוסף ומתלבטים. חשוב שאנשים ייחסנו את ילדיהם מתוך הבנה ורצון חופשי. מבחינתי, כאמא, הגעתי למסקנה שהסיכון לא לחסן את בנותיי, גבוה מהסיכון לחסן אותן".

השרה מירב כהן  (צילום: דוברות הלשכה)השרה מירב כהן (צילום: דוברות הלשכה)

בהמשך התייחסו השרים ליום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה שחל היום. שר הביטחון בני גנץ אמר: "אני מביא היום את רפורמת "נפש אחת". החל מהשנה זה יהיה יום רשמי במדינה. הסיפור הזה קיבל האצה לאחר המקרה של איציק סעידיאן... היום גם תעלה לוועדת שרים לחקיקה הצעה שתאפשר לנכים להמשיך לעבוד כי נבטל את מבחן ההכנסה. רפורמת "נפש אחת" עולה כסף". 
שר האוצר אביגדור ליברמן העיר: "מיליארד שקלים". 

גנץ: "לא משנה כמה נשקיע בביטחון, זה לא רלוונטי אם לא נשקיע באנשים... איציק סעידיאן עוכב בוועדות רפואיות בגלל דברים שקרו לפני הגיוס שלו לצה"ל, אבל מה זה משנה? הרי קיבלנו אותו לצבא... על הרקע הזה הוא עוכב ועל הרקע הזה הוא הדליק את עצמו... כל אחד ממשרדי הממשלה יכול לגעת בזה קצת כדי לשפר את החיים של האנשים האלו..יש איזה קומץ של אנשים בסיפור הזה שעושים עלינו סיבוב אבל לא נפגע בכל האחרים בגללם". 

שטרן: "לצד האמירה של מסלול ירוק ללוחמים, שזה מאד חשוב, לדעתי זה צריך להיות בכל התחומים, בכל סוגי הפציעות". 
גנץ: "הקמנו בתוך מחלקת הנפגעים של צה"ל מחלקה שמטפלת בפצועים, וזה במסלול ירוק. יהיה פטור כל פעם להוכיח מחדש את המצב". 

לאחר מכן אישרו השרים את מינוי יעל גרמן לשגרירת ישראל בצרפת. שר החוץ יאיר לפיד אמר: "אני שומע את הקולות של אנשים שמצפים שנשאיר את בעלי התפקידים שלהם במקום. אגב, שמעתי את מה שאומרים ותדעו שיעל דוברת גם אנגלית וגם צרפתית. היא למדה צרפתית במנזר בילדותה". שרי ממשלה שונים בירכו על המינוי המוצלח.

בהמשך עברו השרים לדון בביזור סמכויות לשלטון המקומי שעבר פה אחד. "יש 257 רשויות וחלקן יציבות ועושות עבודה טובה שיכולות לנהל את העניינים שלהן בעצמן. נבחן אלו סמכויות ניתן להעביר גם ממשרד הפנים, אבל לא רק.. גם רווחה, חינוך ועוד... בשנים האחרונות יש דבר כזה שנקרא אשכולות שזה רשויות מקומיות שעובדות יחד ונותנות שירותים יחד. גם לאשכולות ניתן לתת יותר סמכויות. זה יקל על העבודה. המטרה היא להגיש מסקנות במהרה ופשוט לגרוע מעצמנו סמכויות". 
ניזרי: " חלק מההורדה כרוכה בחקיקה". 

סער: "זה מהלך נכון ומתבקש... אני יכול לתת דוגמא מהתקופה שלי כשר פנים: בא אליי ראש העיר של חיפה וביקש ממני אישור למנות מנכ"ל שהיה בגיל מבוגר. זה אבסורד. פקודת העירייה היא מנדטורית ומיושנת.. לדעתי חשוב ללכת לכיוון של שלטון מקומי, גם בתחום החינוך המדינה צריכה להיות רגולטור של החינוך ולא מנהלת בעצמה... נכון שיש עיריות יותר חלשות ...אולי נכון ללכת לפיילוט. הניסיון למכרז לא נכון..היו נסיונות בעבר לתקן את פקודת העיריות שלא צלחו. אם נלך פרק פרק של פקודת העיריות לחקיקה מודרנית, אז זה מהלך נכון". 
בנט: " זה לא טריוויאלי ששרים רוצים להיפרד מסמכויות". 

מירב כהן: "זו הצעה מבורכת. אני זוכרת את הימים שהייתי חברת מועצת עיר, והיינו צריכים להתמודד, כאשר מנגד לא הייתה לנו שום סמכות. יהיה טוב בעיני שתהיה גמישות ותהיה מדיניות שמותאמת לכל עיר. ראינו דוגמא חיה לעניין הזה בזמן הקורונה. משרד החינוך מאד התקשה לנהל את המצב הזה לבדו, אבל ברגע שהוריד סמכויות לרשויות ולמנהלי בתי ספר, העסק התחיל לעבוד". 
מירב מיכאלי: "מהלך מאד חשוב. בחוק ההסדרים כבר שחררנו את קביעת סכום החנייה לרשויות המקומיות. זה היה במשרד הפנים לקבוע תקרה של התשלום".
גנץ: "זה דווקא הגיוני שלא השתוללו עם המחירים".
פורר: "למה? את יודע מה התעריפים באופקים?"  

עיסאווי: "ההיגיון אומר בעד. המהלך תקין ונכון, אבל אצלנו בחברה הערבית זה יגביר את השחיתות. אנחנו בחברה הערבית חיים בחברה חמולתית. אתם תיתנו כאן פרס לחמולות... בלי עזרה של הממסד המגזר הערבי לא יכול ללכת בתלם...אז אנא הוזהרתם". 
בנט: "השר עיסאווי אומר כאן דברים אמיצים".
שקד: "נעשה את זה דיפרנציאלית". 
סער: "כשחוקקנו את חוק רשויות איתנות, קבענו קריטריונים שמלמדים על כושר ניהולי של רשות. לפי היכולות הללו נפזר סמכויות". 
פורר: "דוגמא טובה לאבסורד זה חוק המרכולים.  זו הזדמנות טובה לטפל בזה".

בנט: "יועז, הגעת היום באופניים?"
יועז: "אני קצת חלש היום, אז לא". 
פורר: "קצת גשם והוא נשבר" .
בנט: "אנחנו לא מאמינים בכושר".

אלקין: "אני מברך על התהליך אבל אני שואל על הכל. אני לא בטוח שבשביל להקים צוות צריך החלטת ממשלה, אם משרד ממשלתי מקים צוות, פשוט מקימים צוות... דבר שני, אם הולכים על NEW DEAL צריך לחשוב על זה רחב. למשל: NIMBY. לפעמים לא רוצים תעשיות כי זה מזהם. תושבים לא רוצים. בסוף זה משאיר אותנו בלי תעשייה. דובר בזמנו על חקיקה שלא העזו לקדם. אותו הדבר בתחום הבנייה. בגלל נוסחאת ארנונה שהיא מאד בעייתית, ראשי ערים לא רוצים לבנות כי לא משתלם להם ואז נתקדם עם פתרון משבר הדיור. אז כשחושבים על פיזור סמכויות, צריך לחשוב גם על תחומים שבהם הממשלה מפקיעה סמכויות. עבר פה אחד".

לאחר מכן דנו בהשתתפות בהוצאות הביטחון של חברות התעופה שגם עבר פה אחד. ליברמן: "תעשיית התעופה ספגה הפסדים גדולים...בסוף גיבשנו הסכם שהמדינה תסייע ב-44 מיליון $ לתעופה בתנאי שבעלי השליטה ישימו כסף. דולר מול דולר. זה הוגדר כהלוואה ללא ריבית ל-3 שנים . זה לכל חברות התעופה הישראליות". 
מיכאלי: "חברות התעופה הישראליות חטפו מכה קשה בקורונה, וחשוב שנשמור על העצמאות של התעופה. מצד שני יש כאן כיסים עמוקים של הבעלים, אנחנו מפרגנים, אבל היה ראוי שגם הם יכניסו את היד לכיס" 

עיסאווי: "בסיוע הקודם סייענו 2:1, עכשיו זה 1:1 וזה שינוי מהותי. עניין שני, לגבי התייעלות. מהם צעדי ההתייעלות שאנו מצפים מחברות התעופה כדי שהמהלך יהיה יעיל?" 
נחמן: "יש 2 קווים רווחיים שהחברות הישראליות לא יכולות לטוס אליהם: תורכיה והאמירויות". 
מיכאלי: "התורכים לא מסכימים שאנשי ביטחון שלנו יהיו על הקרקע שלהם". 
נחמן: "אלה קווים רווחיים, חבל". 
פורר: "אלו 2 מדינות שמשמשות כמו האב". 

ליברמן: "זה 1:1. אין סיבה שהבעלים לא ישימו יד בכיס. לגבי ההתייעלות, זה חל על אל על. ישראייר וארקיע כבר פרטיים לגמרי והם לא פזרנים. אלו 2 חברות חסכוניות. לגבי אל על יש שם ועד חזק ואלפי עובדים, וגם שם יש צעדים משמעותיים. ברור שלא ניתן להמשיך עם אותה מצבת כ"א שהגיע ל7,000 אנשים. בהחלט יש התייעלות בתוך אל על. לגבי טיסות לתורכיה – בגלל סידורי הביטחון התורכים לא הסכימו ולכן אלעל לא טסה לתורכיה...גם מתורכיה קונים כרטיסים לטיסות המשך".

לאחר מכן עבר הדיון לעסוק בעדכון על הקורונה. ראש הממשלה בנט עדכן: "אנחנו נקבע בקרוב קבינט קורונה. התמונה ברורה: בעולם יש גל קורונה שנובע בעיקר מזה שלא עשו חיסוני בוסטר בזמן. יש אנשים שעשו חיסון שני, אבל הם כבר לא מוגנים. 2/3 מהמאומתים בארץ הם עד גיל 20. זה בלי ילדים. המחוסנים מוגנים היטב. לכן הפעולה הנגזרת היא לחסן ילדים ולחסן בוסטרים.

"יש 950 אלף מחוסני בוסטר, וביום שלישי יתחילו חיסוני הילדים. המסר יהיה בהיר ורך יחסית. נקרא לחסן ילדים. הדלקת בשריר הלב מכה הרבה יותר, פי 10, ממי שאינו מחוסן. אנחנו עם האצבע על הדופק. אם נתחסן ולא יהיה וריאנט חדש עוקף חיסונים , אנחנו לא אמורים להיכנס לגל חדש.

"בשלב הראשון נחסן דרך קופות החולים, ואחר כך גם בבתי הספר. ילדים מחלימים כרגע יחוסנו 3 חודשים מאז ההחלמה. זו בסה"כ 1/3 כמות בשתי מנות. סדר גודל של 3 שבועות. הפסטיגלים יתקיימו כמתוכנן על בסיס תו ירוק מהודק. לא יוכל להיכנס ילד ללא בדיקה שלילית". 

בר לב העיר: "הקבינט בקושי התכנס". 
בנט: "כל יום בבוקר, 9-10, יש לנו חיתוך מצב". 
בר לב: "אני כאילו חבר בקבינט, אבל אני לא". 
אורית פרקש:  יש לי ילדה בת 10 ואומר בכנות שלא קיבלתי את המידע הנדרש. אם רוצים לרתום את השרים צריך לתת את המידע".  

לסיום סיכמו השרים את ועידת האקלים בגלזגו. בנט, שהתחייב ל-0 פליטות עד 2050, אמר: "השמרנים חושבים שזה עסק רק ל"מחבקי עצים" וזה לא ככה...קודם כל בישראל נטו יהיה שינוי דרמטי, למשל – יותר שריפות, יותר שטפונות, זרעים בחקלאות שכבר לא יעבדו וצריך זרעים חדשים. זה יקרה וצריך להתארגן על זה". 
פורר: "זה בדיוק הרפורמה בחקלאות. בהרבה מקומות כבר לא ניתן לגדל". 
בנט: "מדינת ישראל צריכה להיערך לאדפטציה , וזה לטובתנו ולא קשור לאף אחד. חוץ מזה, אנחנו מחוייבים להיות חלק מהעולם...זה לא ישפיע הרבה כי אנחנו קטנים.  הדבר השלישי זה החדשנות, איך עם ההייטק מובילים...יש כאן הזדמנות. זה טוב שידברו עלינו בהקשר חדשנות ולא פלסטינים , ובנוסף, יש כאן מיליארדי דולרים פוטנציאל של השקעות". 

זנדברג: "כדי לעמוד ביעדים צריך להפחית פליטות ב-45% עד 2030. אם נעשה היום את מה שמדינות חייבות, ב-2030 אנחנו בעלייה של 13% ולא בירידה!" 
בנט: "אנחנו עוברים לגז ונשמור מלאים של פחם מסיבות ביטחוניות. גז הוא טוב לסביבה אבל הוא לא מונע פליטות. כלומר, גז יותר טוב מבחינת זיהום מקומי שזה מה שאנחנו נושמים אבל מבחינת פליטות ברמה הגלובלית זה לא טוב יותר". 

זנדברג: "420 מיליארד שקל זה סובסידיות על דלקים לא טובים. ההחלטה היא שהיעד הבא ייקבע ויעודכן בשנה הבאה. הועידה הבאה תהיה בשארם א'שייח. זה נכון שמדינת ישראל קטנה, אבל כל המדינות הקטנות ביחד יוצרות 20% מהפליטות. החלק שלנו בפליטות הוא 60% יותר מגודלנו היחסי באוכלוסיה...אנחנו פולטים כמו מדינה מפותחת אבל אנחנו פגיעים יותר כי אצלנו חם יותר ויבש. לפי התחזיות באיזורים מסויימים במפרץ , כבר לא ניתן יהיה להסתובב בחוף כי יהיה חם מדי. יש הסכם בין ארה"ב לסין למרות שסין לא הגיעה לועידה... יש גם התחייבות של המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם לא לממן יותר  השקעות מזיקות עד 2050. זה עניין גדול". 

מירב כהן: "חשוב לסנכרן את ההייטק הישראלי עם ההזדמנות הזו. בשעתו, כשיגאל ארליך היה שר האוצר הוא הקים את קרן יוזמה שדחפה את כל תעשיית ההייטק קדימה. צריך אולי לבנות כאן מודל דומה". 
בנט: "קלעת בינגו! זה בדיוק הכיוון שלנו... תחשבו על זה.. זה כמו קורונה, רק בהילוך איטי, וצריך להתארגן על זה".