ראש הממשלה, נפתלי בנט ושר הבריאות, ניצן הורוביץ ערכו היום (שישי) מסיבת עיתונאים ברקע זיהוי הווריאנט הדרום אפריקאי של נגיף הקורונה בישראל. במסיבת העיתונאים השתתפו גם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, וממונה הקורונה, פרופ' סלמן זרקא

בפתח ההצהרה אמר בנט: "לפני שבועיים קיימנו את תרגיל אומגה, ניצלנו את ההפוגה בדלתא כדי להתמודד עם תרחיש קשה יותר. ישבנו יחד כל צמרת המדינה במשך יום שלם ותרגלנו מצב חדש שבו זן של הנגיף מדבק יותר ופגוע בילדים ומחוסנים חודר לארץ, וזה הגיע מהר".

"הנגיף מדרום אפריקה מדאיג ביותר. אחרי עשרות ומאות זנים שנבחנו אצלנו במהלך השנה האחרונה הוא הביא להרמת לדגל במשרד הבריאות, בארץ וברחבי העולם", הוסיף.

לדבריו, "החדשות הטובות הן שישראל מתעוררת מוקדם, המערכת שלנו דרוכה וכל המפקדות שלנו ערוכות ופתוחות. עדיף לפעול מהר עכשיו מאשר לקבל החלטות שישראל מוצפת במאומתים. נפעל עד שנראה מה טיבו של הווריאנט הזה, אם נראה שהמצב לא כצעקתה, נחזיר את המצב לקדמותו".

עוד אמר כי "אזרחי ישראל, אלה חיינו בתוך המגפה. עלינו לגלות אחריות, הממשלה והאזרחים. צאו לחסן את הילדים בהקדם האפשרי כדי להגביר את רמת המוגנות, גם אם הווריאנט מגיב פחות לחיסונים. אנחנו עם היד על ההגה, ומבקש שתבינו שהתוכניות לפעמים משתבשות".

"יכול להיות שאולי בעוד שבוע יתברר שהכל לא כצעקתה ונחוזר לשגרה. אבל גם יכול להיות שלא, ויכול להיות שזה יתברר כמקרה אמת. בכל הבירות בעולם מסתכלים עלינו. אם לא נפעל בזמן נתחרט על זה", הוסיף.

ניצן הורוביץ (צילום: אבשלום ששוני)ניצן הורוביץ (צילום: אבשלום ששוני)

בהמשך נשא דברים שר הבריאות ניצן הורוביץ ואמר כי "זיהינו ארבעה מקרים כנראה, של הווריאנט החדש בישראל. על פי נתונים ראשוניים הוא עלול להיות מדבק מאוד".

"משרד הבריאות עוקב אחר הנתונים כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה. זיהינו את הווריאנט במהירות, כפי שתרגלנו בתרגיל הלאומי הגדול. זה מה שמאפשר לנו לעקוב אחר זה בצורה מהירה. לקחנו בחשבון שיהיה וריאנט נוסף".

לדבריו, אין צורך להכנס לחרדה. "אנחנו מתנהלים בקור רוח והמצב בשליטה. אנחנו בודקים במשרד הבריאות כאן בארץ כפי שבודקים בכל העולם, את ההתנהלות של הווריאנט החדש בניגוד לזנים קודמים. אין מידע לגבי מידת העמידות שלו בפני החיסון כרגע".

"נפעל על פי אותה מדיניות שהובלנו בחודשים האחרונים - נעשה את כל מה שצריך כדי לשמור על בריאות הציבור נאבק בתחלואה ונשמור על שגרת החיים בישראל. שמרו על ההנחיות, בידודים ומסכות, והכי חשוב: לכו להתחסן, זו ההגנה הטובה ביותר", סיכם.

ד''ר שרון אלרעי פרייס (צילום: אבשלום ששוני)ד''ר שרון אלרעי פרייס (צילום: אבשלום ששוני)

גם ד"ר שרון אלרעי פרייס התייחסה לדברים: "אחרי שנה וחצי של מגפה יש לנו במדינת ישראל יכולות מדהימות לזהות מגפה ולקטוע שרשרת הדבקה. אנחנו צריכים את הציבור איתנו ואנחנו ממליצים לכולם ללכת ולהתחסן".

"אנחנו צריכים לראות שאנחנו מכבים את הדלקה הזו במהירות, לכן אנחנו נעשה עליו את הבדיקות הנדרשות כדי להבין עליו קצת יותר ואנחנו לוקחים את זה ברצינות", הוסיפה.

חיסון ילדים (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)חיסון ילדים (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

מוקדם יותר היום, משרד הבריאות עדכן כי הווראיינט שהתגלה במדינות דרום אפריקה זוהה בישראל. מדובר כרגע בחוזר ששב ממלוואי ובנוסף קיים חשד לעוד שני מקרים של שבים מחו"ל שכרגע ממתינים לתוצאות הריצוף שלהם והם נשלחו לבידוד. בשלושת המקרים מדובר במחוסנים שפרטי ההתחסנות שלהם נמצאים כרגע בתהליך אימות. 

לצד זאת, ראש הממשלה, נפתלי בנט, קיים הבוקר דיון נוסף בעניין זן הקורונה החדש (B.1.1529), ביחד עם שר הבריאות וגורמי המקצוע בדרגים השונים. זאת, לאחר שעודכן במהלך הלילה על איתור חולה מאומת שהתגלה כנשא של הזן החדש.

בתום הדיון, נקבע כי מדינות אפריקה, כולל מאוריציוס, איי סיישל ומדגסקר, למעט מדינות צפון אפריקה, יוגדרו כמדינות אדומות וכניסת זרים לישראל ממדינות אלו תיאסר. בנוסף, פיקוד העורף יאתר את כלל המגיעים ממדינות אפריקה בשבוע האחרון, וינחה אותם להישאר בבידוד באופן מיידי, כאשר במקביל יבוצע דיגום ביתי.

כל אדם ששהה במדינות אפריקה (גם אם הגיע לישראל מיעד אחר) ייקרא לגשת באופן מיידי לביצוע בדיקת PCR שלאחריה ייכנס לבידוד עד לקבלת תוצאה. לצד זאת, יבוצע רכש של 10 מיליון ערכות PCR מותאמות לזיהוי הדוק של הוריאנט החדש וכן ייערך פיילוט התקנת מסנני HEPA - במסגרת הפיילוט, יותקנו בתוך כשבועיים מסנני אוויר במאות כיתות וב-100 גני ילדים ברחבי הארץ. 

בתוך כך, הוורייאנט המוכר כרגע כגרסה B.1.1.529, נושא בתוכו מספר גבוה של מוטציות ועלול להוביל לגלי תחלואה נוספים, אשר במרכזם יעמדו נגיפים שעמידים לחיסון. עד כה התגלה כי לגרסה המדוברת ישנם 32 מוטציות שונות בחלבון בו נאבקים החיסונים השונים.

על פי המדענים, המוטציות יכולות להשפיע מצד אחד על יכולת הנגיף להדביק תאים בגוף, אך מצד שני יכולות גם להשפיע על תאי החיסון לתקוף את המחלה.