מאז תחילתו ב־23 בנובמבר של מבצע חיסוני הילדים בגילי 5־11 בישראל, מתמודדים רופאי הילדים בקופות החולים עם מטח החששות, השאלות והספקות שמעלים הורים לילדים בגילים הרלוונטיים לחיסון.

"הורים שואלים כל מיני שאלות: לגבי החיסון עצמו, לגבי נושא הטכנולוגיה, האישורים, אם יש תופעות לוואי לטווח הארוך, אם החיסון עלול לפגוע בגדילה, בפוריות", אומרת ד"ר אפרת ווקסלר, מומחית ברפואת ילדים, מנהלת תחום רפואת ילדים בקופת חולים מאוחדת. "אחד הדברים שמרתיעים הורים הוא המון פייק ניוז שמסתובבות ברשתות החברתיות. הרשתות מלאות גם בהשמצות, ברסיסי מידע. אני מבינה הורים שחוששים ולפעמים כבר לא יודעים למי להאמין. לכן אני אומרת: לכו תתייעצו עם רופאי הילדים, תקבלו את המידע ממקור אמין".

"השאלה הראשונה ששואלים אותי היא שאלה פתוחה: 'ד"ר, האם לחסן את הילדים שלי?'", מספר ד"ר אמיר עלימי, מומחה לרפואת ילדים במכבי שירותי בריאות, מחוז הצפון. "אחריה באות שאלות נוספות. ההורים אוהבים לדעת שהרופא שלהם בקיא בחומר ולא חוזר על דברים שכבר נאמרו בתקשורת אלא ממש יודע לדבר במספרים, באחוזים, ולהביא להם את המידע מהעולם".

"ישנה השאלה: 'אם בילדים מחלת הקורונה היא קלה, אז למה בכלל לחסן?'", מספר ד"ר דב טשרנין, מומחה ברפואת ילדים, מנהל מרפאה של שירותי בריאות כללית במחוז שרון־שומרון. "ישנו גם החשש מכך שהחיסון עבר את אישורי ה־FDA באישור מאוד מהיר ו'מה, אנחנו סוג של ניסוי מדעי של העולם?'".

אפרת ווקסלר (צילום: דוברות מאוחדת)אפרת ווקסלר (צילום: דוברות מאוחדת)

ד"ר יובל ברנדשטטר, מומחה ברפואת ילדים ויועץ בהמטולוגיה של לאומית שירותי בריאות, אומר שההורים קודם כל באים עם השאלה אם בכלל כדאי להתחסן, "ואז אני צריך לתת להם תשובה מושכלת המבוססת על סיכוי לעומת סיכון", הוא אומר.

"מדאיג אותם למשל שהחיסון אולי מסוכן יותר מהמחלה עצמה, הם שואלים למה לחסן אם רוב הילדים חווים את המחלה ברמה של נזלת או תסמינים קלים. הם גם חוששים שהחיסון עלול לגרום לאיזושהי פגיעה ממושכת. כמו כן, אני פוגש הרבה אנשים שאומרים שיעשו את החיסון כשלא תהיה להם ברירה, במקרה שתהיה החלטה שהילד יהיה מחוסן או שלא ילך לבית ספר או לגן".

איך אתם מרגיעים את חששות ההורים?
ד"ר ווקסלר: "חשוב להסביר להם שטכנולוגיית ה־mRNA של החיסון נמצאת בשימוש מעל עשור, היא לא חדשה, ולכן החיסון גם פותח יחסית מהר. לגבי נושא האישורים של החיסון, אנו מסבירים להם שבקבוצת בדיקה של פייזר היו כמה אלפי ילדים שהחיסון נבדק עליהם, וצריך גם לזכור שאנחנו מחסנים בני נוער בגילים יותר בוגרים כבר כמה חודשים, ויש הרבה מידע מהם. בכל הנוגע לתופעות לוואי, אנחנו מסבירים שיש לנו כבר ניסיון של עשרות שנים בחיסונים באופן כללי, ושבכל ההיסטוריה של הרפואה לא התגלו תופעות לוואי אחרי שנים, אלא שבועות ספורים לאחר קבלת החיסון.

"בארצות הברית חוסנו מעל ארבעה מיליון ילדים בגילים הרלוונטיים, חלק במנה אחת וחלק כבר בשתי מנות - ואנחנו רואים שתופעות הלוואי המיידיות כגון חום, חולשה וכאבי ראש - פחות שכיחות בקרב ילדים מאשר אצל המבוגרים. מדובר בדברים יחסית קלים שחולפים בתוך יממה או שתיים. תופעת לוואי עיקרית שמפחידה את ההורים היא דלקת שריר הלב, שעלולה להופיע בתוך כמה ימים מהחיסון".

זה אכן נשמע מפחיד.
ד"ר ווקסלר: "אנחנו מסבירים שאכן ראו עלייה קלה בתופעה במתן החיסון בעיקר אצל בנים בגילי 16־19, אבל עדיין הסיכון לחלות בדלקת שריר הלב כתוצאה מהקורונה עצמה הוא הרבה יותר גבוה, וזה נכון לכל גיל. ב־95% מהמקרים שבהם המחוסן אכן פיתח דלקת שריר הלב בעקבות החיסון, היה מדובר במחלה מאוד קלה ללא צורך בהתערבות - זאת בניגוד לדלקת שריר הלב כתוצאה מהמחלה עצמה שמופיעה בצורה הרבה יותר קשה.

"בכל מקרה, השכיחות היא בגילים יותר בוגרים. נכון להיום, מהדיווחים בארצות הברית ובארץ, לא ראינו עלייה במקרי דלקת שריר הלב בגילים צעירים. בכל הנוגע לפוריות, חשש עלה בעקבות דיווחים אצל נשים בוגרות על שיבושים במחזור בעקבות החיסון. חשוב להגיד שאנחנו לא יודעים לאמוד היום את התופעה הזאת, ייתכן שהיא קשורה לשינויים ברירית הרחם, אבל היא בכל מקרה חולפת אחרי כמה שבועות, ואין לה קשר לילדות קטנות שלגביהן זה עדיין לא רלוונטי".

ד"ר ברנדשטטר: "עם כל השאלות, צריך להסביר להורים בכל זאת את ההיגיון בלהתחסן. יש לנו כבר ניסיון עם קבוצה מאוד גדולה של בני נוער שקיבלו חיסון ולא ראינו גל גדול של אשפוזים או אירועים שיש בהם מן הסיכון הבריאותי, אלא היו כל מיני תופעות קלות יחסית. ועוד משהו, אולי יותר ספקולטיבי: בכל גל שלו הווירוס הזה בוחר אוכלוסיות יותר צעירות. זה התחיל עם מבוגרים, המשיך עם נשים בהריון, ורואים מגמה של ירידה בגיל.

"ככל שהקבוצות האלה של מבוגרים ובני נוער הולכות ומתחסנות, הקבוצה היחידה שנשארה חשופה לגלגול הבא של הווירוס הזה היא הילדים, ולכן חשוב לחסן גם אותם. הסיכון בחיסון נמוך, והסיכון מהמחלה מתחיל לטפס".

"אולי נחכה"

מספרם של בני 5־11 בארץ עומד על מעל 1.2 מיליון ילדים. עם תחילת המבצע העריכו רוב המומחים כי שיעור המתחסנים בגילים הללו יגיע בסופו של דבר לכ־50%. אלא שנכון לעכשיו, ועל אף עלייה קלה של הימים האחרונים, הקצב עדיין נמוך יחסית למה שציפו: בלאומית שירותי בריאות ובקופת חולים מאוחדת כ־7% מקהל היעד קבעו תור או התחסנו; בשירותי בריאות כללית המספר מגיע לכ־10%, ובמכבי שירותי בריאות מדווחים על 15.6% מפוטנציאל המתחסנים בגילים הרלוונטיים.

"התחלואה כיום בארץ היא נמוכה יחסית, וזה כאילו משדר להורים איזו תחושת רגיעה - שלצערנו לא נכונה - שאפשר להמתין, לחכות", אומרת ד"ר ווקסלר. "אנשים אומרים לי במרפאה: 'נחסן, אבל לא רוצים להיות הראשונים', אז אני עונה כאמור שבארצות הברית כבר מעל ארבעה מיליון ילדים חוסנו".

מה שכמובן משפיע על תמונת המצב של חיסוני הילדים הוא התפרצותו של הזן החדש והמידבק במיוחד, אומיקרון. "בעקבות הזן החדש אנשים אומרים 'אולי נחכה לראות אם החיסון מגן מפניו או לא', ואילו אנחנו אומרים שהוא מגן לפחות מתחלואה קשה ואולי גם מהדבקה", אומרת ד"ר ווקסלר. "ואם כבר פוגשים זן חדש ואלים יותר, עדיף לפגוש אותו כשאתה מחוסן, כשיש לך איזו הגנה".

"עכשיו שאלת השאלות היא אם החיסון יעיל נגד הווריאנט החדש, ואם כדאי לחסן את הילדים עכשיו או לחכות לחיסון חדש שיכלול גם את המוטציה הזאת", מספר ד"ר עלימי. "ההורים, במיוחד מי שיש לו חשש, מחפשים כל מיני שאלות כדי להתחמק מהחיסון ושוכחים שהזן הכי שכיח כיום בארץ הוא עדיין זן הדלתא שהחיסון נגדו כבר מוכח".

"עכשיו, אחרי הופעת האומיקרון, הורים שואלים אם כדאי לחסן או לחכות, כי ייתכן שיעילות החיסון נגד הזן הזה מופחתת", אומר גם ד"ר טשרנין. "גם אלה שבעד חיסון, חושבים אולי פעמיים אם כדאי לחסן עכשיו או להמתין. הנחת היסוד היא שהחיסון הנוכחי, גם בכל הקשור לזן החדש, מגן מפני מחלה חמורה. גם אם יחליטו לשנות את מבנה החיסון, זה יקרה שלושה־ארבעה חודשים קדימה, תקופה שבמהלכה הילדים האלה עדיין יהיו חשופים להידבקות בקורונה".

אמיר עלימי (צילום: באדיבות מכבי)אמיר עלימי (צילום: באדיבות מכבי)

נתונים מעודדים

ערוצי הפנייה לרופאי הילדים הינם מגוונים. "הורים קובעים תורים פרונטליים או טלפוניים על מנת להתייעץ לגבי חיסון ילדיהם", מספר ד"ר טשרנין. "אני מקבל אין ספור מיילים בנושא. הורים כן מתעניינים, כן קובעים תור כדי לדבר על הנושא".

"עדיין לא מספיק הורים פונים באופן אישי לרופא על מנת לקבל תשובות לגבי חיסונים", אומר מצדו ד"ר עלימי. "רופא לא מיועד רק למקרים שבהם לילד יש חום. בואו תשאלו אותנו. החשש והפחד הם לגיטימיים, אבל אם יותר הורים יבואו וישאלו, גם אחוז המתחסנים יגדל".
אתם אופטימיים לגבי עליית שיעור ההתחסנות?

ד"ר טשרנין: "התחזית שלי אופטימית לגבי אחוזי ההתחסנות. גם כשחיסוני בני הנוער נכנסו, בהתחלה זה היה אטי יותר, והיום אנחנו עומדים על כ־60% היענות".

ד"ר עלימי: "כרגע הנתונים שלנו במכבי מעודדים. צריך גם לזכור שכרגע חנוכה, אנשים יצאו לחופשה. מסע ההסברה שלנו נמצא בעיצומו, אנחנו כן רואים עלייה בקצב ומצפים שהמספרים ילכו ויגדלו".