המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם הבוקר (רביעי) את "מדד הקול הישראלי" החודשי, הבוחן את עמדות הציבור בנושאים שונים. הסקר התייחס לסוגיית חיסוני הקורונה, לסוגייה האיראנית וכן למשפט נתניהו.

מהסקר עלה כי רוב (56%) בציבור תומכים בחיסון ילדים בגילאי 11-5. תמיכה פחותה יותר בחיסון ילדים נמצאה בקרב גילאי 44-25 (כ-46%), אשר מספרם של הורים לילדים בגילאים הרלוונטיים לחיסון גדול בקבוצה זו מאשר ביתר קבוצות הגיל. התמיכה הגבוהה ביותר בחיסוני ילדים הייתה בקרב הייתה באוכלוסייה המבוגרת מעל 65 (73%).

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתמיכה בחיסוני ילדים בין יהודים לערבים, אך כן בין מחנות הפוליטיים בציבור היהודי: התמיכה גבוהה יותר בשמאל (67%) ובמרכז (62%), מאשר בימין (52%). עוד נמצא כי תמיכת גברים בחיסון ילדים גבוהה מתמיכת נשים (61% ו-51%). מפילוח הציבור היהודי לפי רמת דתיות, נמצא כי התמיכה גבוהה ביותר בחיסוני ילדים היתה בקרב חילונים (65%), ואחרי כן, ללא הבדלים משמעותיים, כ-50% בקרב דתיים, חרדים ומסורתיים.

תמיכה בחיסוני הילדים לפי גיל (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
תמיכה בחיסוני הילדים לפי גיל (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

בנושא האיראני, עלה כי רוב מסוים (54%) בציבור מעריכים כי איראן היא בבחינת סכנה קיומית במידה רבה או רבה מאוד לישראל, כרבע סבורים שסכנתה בינונית ורק מיעוט (13%) כי סכנתה מעטה או כלל לא מהווה סכנה. ההבדלים בין הציבור היהודי לערבי דרמטיים: בעוד רוב גדול (62%) מהיהודים סבורים כי איראן מהווה סכנה קיומית לישראל רק מיעוט (19%) מהערבים סבורים כך.

עוד בהקשר זה, כמחצית (51%) מהציבור מסכימים כי על ישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן גם ללא הסכמה אמריקנית; פחות משליש (31%) לא הסכימו עם טענה זו. נמצאו פערים גדולים בתמיכה בתקיפה בין יהודים (תומכים 58%) לערבים (18%). גם כאן הפערים בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי גדולים: בימין כשני שלישים (67%) מסכימים כי ישראל צריכה לתקוף את איראן גם בלי הסכמה אמריקנית, מחצית מהמרכז חושבים כך ובשמאל רק מעט מעל שליש (37.5%). ככלל, לא היה שינוי משמעותי בדעת הקהל סביב איראן בשתי השאלות מאשר במדידה בחודש פברואר.

כמעט שני שלישים (64%) מהציבור תומכים בהצעת החוק לפיה מי שהוגש כנגדו כתב אישום על עבירה שעונשה 3 שנות מאסר ומעלה לא יוכל לכהן כראש ממשלה. בכל המחנות הפוליטיים בציבור היהודי אחוז התומכים בחקיקה זו עולה על שיעור המתנגדים, אך הפערים בין המחנות משמעותיים: מחצית מהימין תומכים בחוק (50%), לעומת רוב גדול במרכז (78%) ורוב מוחלט בשמאל (90%).

רוב דומה (61.5%) תומכים בהצעה להגבלת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים, כאשר החוק לא חל רטרואקטיבית על ראשי ממשלה לשעבר. שוב הפערים בין המחנות בציבור היהודי גדולים: כמחצית מהימין (53%) תומכים, בהשוואה לרוב גדול במרכז (76%) ובשמאל (83%). פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות, בקרב אלו שהצביעו למפלגות הקואליציה רוב גדול תומך בשתי ההצעות, ואילו בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה התמונה שונה- מצביעי הליכוד חלוקים בנוגע לשתי ההצעות, מצביעי המפלגות החרדיות מתנגדים, ובקרב הציונות הדתית מיעוט תומכים במניעת כהונה נגד מועמד שהוגש כנגדו כתב אישום, אבל רוב תומכים בקציבת כהונה לשמונה שנים.

באשר למשפט נתניהו, הציבור חלוק האם משפט נתניהו הוא ניסיון להשתמש בהליך המשפטי למטרות פוליטיות. 42% הסכימו עם טענה זו ו-39% לא הסכימו. לשיעור גבוה (19%) לא הייתה דעה ברורה בנושא. רוב גדול ממצביעי מפלגות האופוזיציה מסכימים כי משפט נתניהו הוא ניסיון להשתמש בהליך המשפטי למטרות פוליטיות, בעוד מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה רוב גדול אינם מסכימים לכך.

האם יש פוליטיזציה במשפט נתניהו - הסכמה לפי מפלגה (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
האם יש פוליטיזציה במשפט נתניהו - הסכמה לפי מפלגה (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)