ועדת החוקה בראשות חבר הכנסת גלעד קריב התכנסה הבוקר (ראשון) לדיון בתקנות הקורונה החדשות, ובהן הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות, וכן הארכת תוקף התקנות הקיימות כיום בשבוע נוסף, עד ל-28.12.21.

התקנות כוללות הגבלות על התקהלות במרחב הציבורי והפרטי, לרבות חובת הפעלת מקומות מסוימים בתו ירוק או תו סגול. בנוסף תכין הוועדה את "חוק הקורונה הגדול" לקריאה שנייה ושלישית.

בדיון אמר פרויקטור הקורונה, הפרופ' סלמאן זרקא, כי נכון לעכשיו לא ניתן לדעת האם האומיקרון ידחק את הדלתא או להפך: "אולי נקבל גל דו ראשי של שני הווריאנטים", אמר והזהיר: "אנו נדרשים להיערך אל מול גל תחלואה מאוד גבוה. אנו צפויים לשיאים שלא הכרנו".

בפתח הדיון אמר יו"ר ועדת החוקה, ח"כ קריב, כי "אנחנו כבר לא בראשית הגל אלא בעיצומו. דווקא מכיוון שכולנו בוועדה תמימי דעים על כך שיש צורך בנקיטת צעדים, עלינו לוודא את האיזונים הנדרשים ולוודא שלנגד עינינו זכויות היסוד של כל אדם בישראל כעקרון על. דווקא ברגעים בהם הרשות המבצעת נדרשת לצעדים מרחיקי לכת - ועדת החוקה נדרשת ליתר תשומת לב לאיזונים ולבלמים.

מחר חברתי ח"כ השכל תוביל דיון חשוב מאוד בוועדת החינוך. לטעמי, השארת מערכת החינוך פתוחה ומתפקדת זה יעד חיוני, מרכזי והכרחי של הממשלה והבית הזה. לטעמי, במדרג ההגבלות שמוטלות יש מקום להטיל הגבלות נוספות על זירות אחרות של פעילות עסקית ומשקית כדי למנוע פגיעה בתפקודה של מערכת החינוך. יש לעשות את כל המאמצים לאפשר תפקוד תקין של מערכת החינוך. ישיבת תלמידים בביתם אל מול מסכי מחשב - זה לא תפקוד תקין".

נציגת אגף התקציבים: "עלות יומית של בידוד במלונית - כ-880 שקלים לאדם"

בהמשך עבר הדיון לעסוק בסוגיית הבידוד במלוניות ומימון השהות בהן. חברי הוועדה מתנגדים לשיקול הדעת הרחב שניתן לממשלה להחליט מהם המקרים בהם יחויבו שוהים בבידוד לממן את שהייתם במלונית. 

יעל אדמון, נציגת אגף התקציבים, אמרה בדיון כי "תקציב המלוניות - עד היום ישראל הוציאה קרוב ל-900 מיליון שקלים. עלות ממוצעת לחודש כ-6.6 מיליון שקלים. במלונית ממוצעת יש 250 חדרים. ככל שמשך הבידוד מתארך אנו צריכים להחזיק יותר מלוניות. כרגע פועלות שתי מלוניות שעלותן בין 12 לך-14 מיליון שקלים לחודש. העלות למדינה פר אדם תלויה במספר הימים בהם שהו בבידוד. כל חדר חייב להיות ריק יומיים בין אדם לאדם. בחודש ממוצע שהו במלונית כ-300 איש".

היא הוסיפה: "אנו מעריכים את העלות ביום כ-880 שקלים לאדם למלונית. מאחר ומדובר בחולי קורונה אין יכולת להכיל בתוך מלון קורונה גם אוכלוסיה אחרת ויש הרבה עלויות עודפות, כמו שלוש ארוחות ביום שמגיעות עד החדר. זה לא רק עלות הלילה. יש עלות נקיון, מזון, מעטפת פיקוד העורף. יש פה הרבה מאוד עלויות שנגזרות מהעובדה שאדם לא יכול בכלל לצאת מהחדר".

ח"כ אורי מקלב: "במקרים רבים המלוניות קשות יותר מכלא. הם לא עברו שום עברה ואתם דורשים מהם תשלום על השהות שלהם? עבריין בכלא לא נדרש לשלם על השהות שלו. צריך לזכור שהמלוניות הללו הם מעצר של ממש ובמקרים רבים זה יותר קשה מכלא. זו יכולה להיות אמא שלא יכולה לגשת לילד שלה כי אסור לה לצאת מהחדר, אפילו סיבוב בחצר לא נותנים לעשות - אלו אנשים שלא עברו שום עבירה. גם אם יצא למדינה אדומה הוא קיבל אישור מוועדת החריגים ואתם לא מאמינים לו, לכן שולחים אותו לבידוד במלוניות ועוד דורשים ממנו תשלום על זה? עבריין שנמצא בכלא גם אם הוא עשיר ואמיד מאוד לא נדרש לשלם את התשלום על השהות שלו. עלות המימון ליום לאזרח עומדת על למעלה משמונה מאות שקלים, אדם שהתגלה כחולה ויצא כדין מהארץ נאלץ לשלם סכומי עתק למרות שלא עבר על שום חוק".

"אנו צפויים לשיאים שלא הכרנו"

בהמשך עבר הדיון לעסוק בתקנות להגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי.

ח"כ קריב: "התקנות חשובות מאוד. מדובר בשינוי משמעותי במדיניות התו הירוק. הדיון שאנו מקיימים כרגע הוא לא דיון שגרתי שבו אנו מתבקשים להאריך את המדיניות הקיימת ולהכניס בה שינוים כאלה ואחרים. מדובר בעצם על החלת מדיניות חדשה של התו הירוק. מדיניות מרחיבה בהרבה מזאת שהייתה עד עכשיו. זאת המדיניות המרחיבה ביותר של מה שנקרא תו ירוק. היא נסמכת על סוג חדש של איום שנשקף מווריאנט האומיקרון. אישור התקנות מהווה אישור למדיניות מאוד מרחיבה".

פרויקטור הקורונה, הפרופ' סלמאן זרקא, נשאל איך אפשר להצדיק החמרה בתקנות ומהי התשתית האפידימיולוגית שמצדיקה את זה.

פרופ' זרקא: "אנחנו בתוך הגל החמישי, לא יצאנו מהרביעי עדיין. אנו נמצאים בעלייה מאוד ברורה במקדם ההדבקה. יש בארץ 1,100 או 1,2000 חולי אומיקרון מאובחנים. 65% מהם משויכים לחו"ל בין אם היו בחו"ל או במגע עם מישהו מחו"ל. האומיקרון מדבק פי 2 או פי ארבע מהדלתא. יש לנו ממי ללמוד. בבריטניה כמות התחלואה גדלה ל-50 מקרים לחמישים אלף מקרים, וזה בנוסף למקרים מהדלתא. לא יודעים להגיד האם האומיקרון ידחק את הדלתא או להפך. אולי נקבל גל דו ראשי של שני הווריאנטים".

"אנו מבינים שתוך כשבוע עיקר התחלואה תהיה בתוך הארץ ולא מחו"ל", המשיך זרקא. "במצב כזה היעילות של סגירת המדינה דרך התיירות תהיה כבר לא אפקטיבית. בתוך שבוע עד עשרה ימים נבחן מחדש את סגירת התיירות והמדינות האדומות".

עוד אמר הפרופ': "אנו רואים עליה בתחלואה גם באשפוזי ילדים. אנו נדרשים להיערך אל מול גל תחלואה מאוד גבוה. אנו צפויים לשיאים שלא הכרנו, שנעבור לחמש עשרה אלף מקרים ביום ואולי יותר. העמדה המקצועית שלנו - תו ירוק בכל הקניונים. יש פה הגנה יותר טובה על הציבור ועל מי שנכנס לקניון".

זרקא המשיך: "אנו רואים את ההדבקות הגבוהה בבריטניה. אמבולנסים לא זזים כי נהגים נבדקו ונמצאים בבית. צוותים רפואיים בבידוד. ההדבקה המאוד גבוהה - יש לה פוטנציאל להביא אותנו לסגר דה פקטו, גם אם לא התכוונו אליו בגלל הדבקה נרחבת של משק חיוני. לכן ביקשתי מכל משרדי הממשלה לעשות הערכות נדרשת ולהפסיק את ההתכנסויות, לחזור לימי הזום.  סגירת חדרי אוכל בבתי חולים כחלק מהניסיון לצמצם את סכנת ההדבקה בתוך הצוותים החיוניים".

לדברי הפרופ', "כרגע מאושפזים 176 אנשים בבתי החולים, 100 במצב קשה וקריטי, השאר במצב בינוני-קל. עיקר האוכלוסייה המאושפזת אינה מחוסנת או כזו שלא קיבלה ממנה שלישית ולכן מידת חסינותם הלכה וירדה. יש 4.8 מיליון איש בישראל המוגדרים מחוסנים או מוגנים סביב מנה שלישית או שתי מנות שלא עבר זמנן. אנחנו בפעילות גדולה של הנגשת חיסונים ומתוך כמיליון ילדים בגילאי 11-5 יש כ-170,000 שהתחסנו מנה אחת. 

דווקא האומקירון הסביר לנו שאנשים מחלימים אינם מוגנים מפניו. רואים זאת הרבה בדרום אפריקה, שם הרבה מהאוכלוסייה מחלימה ולא מחוסנת. ארה"ב למשל לא מחשיבה החלמה בכלל אלא מבקשת לקבל את מנות החיסון לפי הוותק. זה לא שמהחולה הראשון רואים חולים ונפטרים. לוקח זמן לראות את התחלואה הקשה והפטירות. העובדה שהמשק פתוח ויש בארץ רק 1,100 מקרים זה בזכות ההחלטות שהתקבלו".

הוא הוסיף כי "אנו לא עוסקים בחוק לחייב אנשים להתחסן. זה לא היה, לא נברא ולא נמצא על השולחן. כרגע הנתונים ממערב אירופה מראים שלאנשים מחוסנים יש הגנה של עד ארבעים אחוז מול הדבקה מאומיקרון ושבעים אחוז הגנה כנגד מחלה קשה. כך שהחיסון יעיל יותר נגד מחלה קשה ופחות נגד הדבקה. אין לנו בישראל עדיין יכולת לייצר מדע אפידימיולוגי ישראלי לגבי יכולת ההדבקה".

לאחר מכן עורר חבר הכנסת גדי יברקן מהומה לאחר שאמר שבישראל "עושים כמו אוסטריה, רק חסר מחנות ריכוז", בנושא התו הירוק. "בושה, שפל המדרגה", אמר יו"ר הוועדה קריב ולאחר שקרא אותו לסדר שלוש פעמים הרחיק אותו מהאולם. "לדבר כך על משרתי ציבור. בושה וכלימה", הוסיף קריב.

הדיון בעבודת ועדות החריגים לנושא הכניסה והיציאה מישראל בשל הגבלות הקורונה

ועדת החוקה החלה לדון בחוק המבטל את הקביעה לפיה השהייה במקום לבידוד מטעם המדינה (מלונית) תהיה תמיד במימונה של המדינה. כמו כן, הוצע להסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות או בהכרזה נסיבות שבהן השהייה במלונית תהיה במימון השוהה.

במהלך הדיון, עלו התנגדויות לחוסר הבניית שיקול הדעת של הממשלה באשר לקביעת בידוד במלונית על חשבון המבודד. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "לא יצא תחת ידינו חוק שאינו כולל את הפרמטרים לשיקול הדעת;  הבהילות לא ברורה, על הממשלה להסביר את שיקוליה".

ח"כ שמחה רוטמן: "הנחת המוצא המוסרית שהמדינה, נושאת באחריות נגמרה. "יושב לנו שר אוצר שאומר לאנשים 'תעשו הסבה מקצועית', מביאים אלינו תקנות שאומרות "אנחנו מכניסים אתכם לכלא ואתם תשלמו על זה". הדבר הזה לא לגיטימי ועלינו לעמוד כחומה בצורה נגד זה".

ח"כ אורי מקלב: "אלו אנשים שלא עברו שום עבירה, גם אם יצא למדינה אדומה הוא קיבל אישור מוועדת החריגים ואתם לא מאמינים לו לכן שולחים אותו לבידוד במלוניות ועוד דורשים ממנו תשלום על זה?". ח"כ אוסאמה סעדי, הוסיף על כך: "הם לא רוצים חוקתית להגיע לחובת חיסון אז עושים הכל כדי לעקוף זאת".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "מדובר בהסמכה שאין בה הבניה של שיקול דעת לממשלה. זה כרטיס פתוח לקבוע חיוב באלפי שקלים לאנשים".