ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשותו של חבר הכנסת גלעד קריב, התכנסה הבוקר (רביעי) לדיון בסיווג החדש למדינות האדומות. בסיום הדיון, אושרו תקנות הסיווג החדש למדינות האדומות, המבטאות מעבר משלב ההכלה לשלב צמצום התחלואה. לפיכך, 14 מדינות ייוותרו ברשימת המדינות בסיכון מרבי שהיציאה אליהן נאסרה ומקסיקו תתווסף לרשימה.
במהלך הדיון, יושב ראשה הבהיר את דרישותיו על מנת שיאשר את השינויים, בהם דרישותו להחיל חריג על אירועים משפחתיים שהם לא רק "מדרגה ראשונה", והוסיף: "הזכות לצאת מגבולות המדינה היא זכות חוקתית. אל תביאו אותי למצב שנעשה אתכם כיפופי ידיים ולא נאשר לכם תקנות. ככל שחולפים הימים, ההצדקה האפידמיולוגית והמשפטית להשאיר מדינות אדומות הולכת ויורדת, אני מקווה שהרשימה תצטמצם בעוד כשבוע".
בפתח הדיון הבהיר חבר הכנסת קריב, כי אם רשות האוכלוסין לא תקים קו אדום לטובת המבקשים להיכנס ארצה ולא יכולים להמתין חמישה ימים לתשובת ועדת החריגים - הוא יצביע נגד התקנות שהובאו לאישור הוועדה. "אמליץ לחבריי בוועדה להצביע נגד התקנות אם העניין לא ייסגר", אמר קריב, "היציאה מהארץ היא זכות יסוד, שיניתם את מדיניות הבידודים. זה לא תופס יותר מים, לא אאשר תקנות שבהן כתוב היתר יציאה 'קרובים מדרגה ראשונה', אל תביאו לנו את זה בסט התקנות הבא".
קריב הוסיף כי "אנחנו גם בפתחו של סכסוך עבודה בקונסוליות בשגריריות. אני דורש תשובה על הפעלת קו חם למבקשים להכנס או לצאת". הוא הסביר את הסתייגותו מכך שהתקנות עוסקות במתן היתרים חריגים כאשר מדובר באירועים משפחתיים בדרגת קרבה ראשונה, וטען: "בפרשנות סבירה, אירוע חיים של בן משפחה מדרגה שניה הוא כמעט תמיד אירוע גם של בן משפחה מדרגה ראשונה".
קריב דרש מצדו אמירה ברורה של ועדת החריגים, לכך שגם סבים וסבתות יקבלו אישור לצאת במידת הצורך, ולא להגביל הנחיות לקרוב מדרגה ראשונה.
ראש מטה בריאות הציבור, אילנה גנס, אמרה: "מקדם ההדבקה בעליה ובמקביל אנו מתחילים לצבור יותר עדויות קליניות על מחקרים קליניים ראשונים עם הסיכון לאשפוז ותחלואה קשה. מתחילים לראות עלייה יותר משמעותית באשפוזים. בניו יורק דובר על עלייה של פי ארבעה באשפוזי ילדים. מועילות החיסון מוערכת אחרי בוסטר ב-75%, וזה חלק מהנתון שסייע לנו לקבל החלטה קשה לגבי מדיניות הבידודים לנחשפים לווריאנט.
"אנחנו רואים דעיכה ברורה של שתי מנות ראשונות מול הווריאנט, לכן התקבלה ההחלטה להקדים את מנת הבוסטר לשלושה חודשים. מחלימים שמחוסנים במנת חיסון אחת מוגנים לפחות כמו מי שקיבל בוסטר", אמרה גנס.
"ההתפשטות בקהילה התחילה. תמונת המצב תשתנה במהירות. אנו עוברים משלב ההכלה לשלב צמצום התחלואה ככל האפשר. זה משפיע באופן ישיר על הקריטריונים של סיווג מדינות", הוסיפה גנס.
עוד הוצע כי הפנייה לוועדת ההשגות תעשה באופן מקוון כאשר קישור לטופס מקוון ודרכים נוספות אם ישנן, יצוינו בהחלטת ועדת החריגים. מטרת התיקון היא לפרסם את הפנייה לוועדת ההשגות רק למבקשים שבקשתם נדחתה, מתוך מטרה שלא להציף את ועדת ההשגות בפניות של אלו שטרם ניתנה החלטה בעניינם.
בדברי ההסבר לתקנות נכתב כי "עד כה, מאז זיהוי וריאנט האומיקרון, כל עוד התחלואה בישראל הייתה מוכלת בצורה טובה, הקריטריונים לסיווג המדינות התייחסו למידת התפוצה של הווריאנט ולביטוי שלה בתחלואה החוזרת עם הווריאנט לישראל. כעת, במעבר משלב ההכלה לשלב צמצום התחלואה, הקריטריון הרלוונטי הינו היקף התחלואה הנכנסת לישראל ממדינה מסוימת".
בתוך כך, המדינות הבאות יישארו מדינות אדומות: איחוד האמירויות, ארה"ב, אתיופיה, בריטניה, דרום אפריקה, הונגריה, טנזניה, ניגריה, ספרד, פורטוגל, צרפת, קנדה, שוויץ ותורכיה. כמו כן הוצע להוסיף לרשימת המדינות הללו את מקסיקו.