בתחילת השיחה, פרויקטור הקורונה לשעבר הסביר מדוע ההחלטה לא עברה דרך הצט"מ: "יש ניתוח נתונים, יש דברים שלא מעלים אליהם. לקחנו בחשבון גם את הצרכים הציבוריים המשקיים ולא רק את ההיבטים הרפואיים. הצט"מ משפיע יותר בנקודות שצריך לקבל החלטות רפואיות 'פרופר'. כאן זה היה יותר מורכב ולא מצאנו לנכון שיש צורך בדיון בצט"מ כדי לקבל את ההחלטה הזאת".
"נקטנו במספר אמצעי זהירות שככל שיוקפדו זה יצמצם את זה – הבדיקות שאנחנו עושים, לא היה צורך עד היום בבדיקות. היום השביעי היה ללא בדיקות. הדבר השני, הנחיות, אם יש לך סימפטומים אתה לא יוצא החוצה. יש מספר דברים שיכולים להקטין את ה-15 אחוז האלה למספרים יותר נמוכים. כשאתה מסתכל על כל התמונה, התוספת של התחלואה שאנו מוסיפים פה, להערכתי לא גדולה. קיימת אבל לא גדולה", הוסיף הפרופ'.
לדבריו, גם הלחץ הציבורי עשה את שלו והוביל לקבלת ההחלטה: "ההשפעה של הבידודים הרבים, המאומתים הרבים על המשק היא גדולה. ודאי שזה חלק מהעניין. אם היינו מנטרלים אתה דבר הזה ופועלים אך ורק לפי השיקול הבריאותי הטהור יכול להיות שההחלטה הזאת לא הייתה מתקבלת. אני שלם עם ההחלטה כי בניהול הסיכונים, תוספת הסיכון שאנו מוסיפים בהחלטה הזאת לא רבה אל מול כל התמונה".
"אני לא חושב שאפשר לדבר במונחים האלה. תזכרו שאנחנו רחוקים מהשיאים של מאושפזים שהיו בגלים הקודמים יש לנו מרחב של קליטה של חולים, ונוכל לקלוט עוד הרבה חולים אבל העומסים מתבטאים בחדרי מיון, המתנות של אמבולנסים בפתחי המיונים. זה לא דברים שאנו אוהבים לראות ומקווים שהתקופה הזאת תחלוף מהר. במצב הנתונים של היום, אנחנו לא סומכים כל כך על מי עושה בדיקות ומי מדווח, אבל גם בקצב האשפוזים אנחנו רואים ירידה או התמתנות בעלייה".
סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm
בתוך כך התראיינה ל"כאן ב'" ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הד"ר שרון אלרעי פרייס, והתייחסה לתקנות הבידוד החדשות.
על ההחלטה לגבי הבידודים ועל מי שהוביל אותה אמרה: "אנחנו נדרשנו להסתכל על הנתונים, הפוליטיקאים לא צריכים לבקש מאיתנו דברים או שייתנו הנחיות. אנחנו מסתכלים על איך לשמור על משק פתוח ולאזן. ההנחיות האלה משמעותן היא שסומכים על האזרחים. אנחנו במספרים מאוד גדולים, צריך לקחת את האחריות ולשמור האחד על השני ולא לסכן".
לדבריה, "יש החלטות שהן לא רפואיות נטו, אלא החלטות מדיניות. אנחנו צריכים לעשות איזונים ולכן לא הכל הוא מקצועי נטו, צריך לראות כמה זה בטוח. יש מעקב אחרי חולי אומיקרון שעקבנו אחריהם וגם אחרי אנשים שנחשפו לאומיקרון. ברור שיש פה סיכון ואת זה אנו מנסים למזער באמצעות בדיקות". עוד הוסיפה, "אני יכולה רק להניח כמה מאומתים היו אתמול. אנחנו לא מצליחים להגיע לתשובות של בדיקות בזמן".
"בריאות הציבור זה לא רק כמה בן אדם יכול לדבק", הבהירה אלרעי פרייס. "יש ראייה רחבה יותר, בודקים אם אנשים נשארים עוד יומיים בבידוד, איך זה משפיע עליהם ועל המשק. עד עכשיו אנשים סיימו את ימי המחלה ולא נדרשו לעדכן האם הם מדבקים. אני רוצה לשבח את הציבור הישראלי, ששומר על ריחוק ומסיכות. אני סומכת על הציבור הישראלי כי זה הציבור שלנו".
במענה לשאלה האם יש למשרד הבריאות בסיס נתונים אמיתי שאפשר לקבל החלטות בהתבסס עליו השיבה אלרעי פרייס: "אנחנו מסתכלים על תמונות החולים המאושפזים ומוודאים שמי שצריך בדיקת PCR יקבל. אנחנו לא יודעים על כל מאומת. זו פאזה אחרת במגפה. אנחנו רואים מה ההשפעה על חולים קשים וקריטיים ודואגים שהם יקבלו את הטיפול המתאים".
"אנחנו תמיד אמרנו שאדם שבא במגע עם מאומת לא מיד יהיה חיובי", הסבירה. "יש תקופת דגירה. בתקופה לפני הווריאנט הזה ולפני האנטיגן הם היו מקבלים את המידע אחרי שלושה ימים. היום זה כבר באותו היום. אין טעם להיבדק באותו יום, צריך לחכות 72 שעות מהחשיפה. אם הילד מחוסן הוא יכול להמשיך בחייו. אנחנו מנסים לשמור את הילדים בבית הספר, לשמור כמה שיותר על השגרה. למצוא את האיזון. ביומיים הראשונים הילד לא ידביק. לוקח זמן לווירוס לדגור. אחרי 72 שעות הוא צריך להידבק כדי לוודא שלא נדבק וידביק. אני רוצה להדגיש שאם מישהו נחשף היום בבוקר לחולה מאומת, שימתין 72 שעות. המחוסן לא נדרש לבידוד. זה מקובל בהרבה מדינות בעולם, גם בגל האומיקרון. לאור הנתונים שבדקנו על תקופת הדגירה של האומיקרון, אנחנו קיצרנו את הבידוד. אנחנו לא יודעים איזה תופעות יהיו בקרב ילדים בגלל האומיקרון. אנו רוצים לשמור על בריאות הילדים", אמרה.
בהמשך נשאלה אלרעי פרייס על המחקר של "שיבא". במענה לשאלה האם זו הייתה טעות לשלוח את המבוגרים לחיסון רביעי השיבה: "בקרב האוכלוסייה שבסיכון, אנשים שעלולים להיות בסיכון, עדיף שהם יתקלו בווירוס כאשר רמת הנוגדנים שלהם גבוהה. כל תוספת של חיסון מקפיצה את רמת הנוגדנים. השאלה אם ממשיכים הלאה ומחסנים אחרים תלויה בנתונים. כרגע אין אינדיקציה לזה".
על הביקורת של פרופ' עידית מטות כלפי משרד הבריאות אמרה: "הדבר הכי חשוב הוא כרגע להרגיע. יש לחץ, הדבקות, חששות והנחיות שצריכות להתעדכן. מותר לה להגיד שהיא חושבת אחרת. אני יכולה לדבר רק לעניין המדיניות עצמה. להגיד לא צריך לבדוק ולבודד זו מדיניות שיכולה לפגוע באוכלוסיה שבסיכון. אנחנו לא יכולים להגיד להם שיישארו בבית וישימו את עצמם בסגר. לא יכולים לטמון את הראש בחול. גם אמירות לפיהן משרד הבריאות פועל מתוך חרדה או היסטריה הן לא ענייניות".
התרעות פיקוד העורף