בעקבות ההודעה, יו"ר מרצ חבר הכנסת ניצן הורוביץ פנה אל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה דחופה למנוע הפעלת האמצעים הללו ללא פיקוח פרלמנטרי ומשפטי. "מעקב, איכון, וניתור, של אזרחים, תוך שימוש במאגרי מידע ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, עלול לגרום פגיעה קשה בפרטיות ובחירויות האזרח הבסיסיות. משום כך אלה צעדים אסורים במדינות דמוקרטיות. גם במצב הנוכחי, אין להפעיל אמצעים חודרניים שכאלה, באופן גורף כלפי המוני אזרחים, ללא פיקוח נאות", כתב, "כמו כן, יש לקבוע כללים ברורים לשימוש במידע המתקבל, ולהגבילו ככל האפשר". גם התנועה לאיכות השלטון הביעה מחאה על השימוש בצעדים המתוכננים.
ח״כ רויטל סויד (העבודה) צייצה בחשבון הטוויטר שלה כי "צריך להתמודד עם נגיף קורונה ולהגן על בריאות הציבור, אבל אי אפשר להקל ראש בצעד הדרקוני והחריג שמשרד המשפטים שוקל: שימוש באמצעים טכנולוגיים מיוחדים הוא מרחיק לכת ופוגע בפרטיות של האנשים בכל רמה אפשרית. באיצטלה של מעקב דיגיטלי יידעו עלינו הכל ובלי צו של שופט ובלי פיקוח שיפוטי. טירוף".
ארגון רופאים לזכויות אדם התריעו נגד הרעיון לעקוב אחרי תושבי ישראל באמצעות איכון הטלפונים, ואף - כך על פי חלק מהפרסומים - הפעלתו של שירות הביטחון הכללי במעקב זה. "זהו אמצעי קיצוני ואין לו שום הצדקה כאשר ראש הממשלה עצמו אפילו לא מכריז על מצב חירום, מה שהיה מאפשר להבטיח משכורת לכל השכירים שמפוטרים או מוצאים לחל"ת ולהציל עסקים שנסגרים - ולמנוע מצוקה כלכלית", נכתב בהודעת העמותה, "ממי שדואג למאבק בנגיף ראוי לנקוט קודם כל באמצעים הסבירים של מיגון הצוותים הרפואיים או הגדלת מספר הבדיקות כפי שזועקים רופאי בריאות הציבור מזה זמן רב. לא ראוי בחסות המאבק בנגיף לנצל את הדאגה בציבור להפיכת אופי המשטר בישראל".
התרעות פיקוד העורף