הוא התייחס גם לסוגיית המטפלת והודה כי אינו יודע "איזה סוג של דלקת ריאות הייתה לנכדים של המטפלת, האם חיידקית או ויראלית", אך טען כי "אם היה להם בעיקר דלקת ריאות, בוודאי שהייתי נזהר ממנה ומהנכדים". לדבריו, עדיף שהמטפלת לא תגיע, "אם זה דרך הביטוח לאומי אפשר לבקש שישלחו לך מישהי אחרת, אולי יותר צעירה, בלי ילדים ובוודאי שאין למישהו בסביבתה הקרובה מישהו עם דלקת ריאות". פרופ' קרסו סייג זאת ואמר: "אם זה אותה דלקת אז המטפלת מחוסנת ובריאה".
דליות המשיכה ואמרה: "אין לי ספק שהבדידות היא גם מאוד קשה ומאוד כואבת", אך הדגישה: "אם יש ספק - אין ספק". לטענתה, אנשים שרגילים לחיות לבדם, "נהנים ביום יום, מחדשים את נפשם ומרעננים את ליבם על-ידי אנשים אחרים שמגיעים אליהם - יהיה להם יותר קשה, כי הם יהיו לבד, בלי הנכדים ובלי הילדים שהם אוהבים".
היא המליצה "יותר להשתמש בטלפון, לעשות שיחות וידאו ולבדוק כל מקרה לגופו של עניין, האם זה דחוף? האם זה חשוב? האם אפשר לדחות את זה בחודש-חודש וחצי?". דליות סיכמה ואמרה: "זה נורא עצוב ומתסכל, אבל בואו ננקוט משנה זהירות, נשאר לבד ונחשוב מה עושים עם הלבד הזה".
פרופסור קרסו הבהיר כי לבדידות יש השלכות על המצב הבריאותי, "יש תחום שנקרא השפעת הנפש על מערכת החיסון. אנשים בודדים, מדוכאים ועצובים - מערכת החיסון שלהם יותר חלשה". לדבריו, "ברגע שמבקרים אותך או מחבקים אותך - מערכת החיסון מתחזקת".