כניסתו לתפקיד בתחילת 2019 הייתה רגועה יותר. הוא יישם תוכנית מקיפה לטיפול במובטלים הכרוניים, המקבלים קצבת הבטחת הכנסה. התוכנית שגובשה, "מעגלי תעסוקה", הורידה את מספרם בעשרות אלפים.
גראור: "מספר המובטלים הכרוניים, שעמד ב־2014 על 120 אלף, ירד בזכות הפעלה יעילה של התוכנית והגיע בסוף 2019 ל־60 אלף. הקצבה המשולמת להם עומדת על 1,400־2,500 שקל לחודש, על פי מצבם המשפחתי".
גראור ממשיך: "בדקנו אפשרויות למיצוי זכויותיהם גם בביטוח הלאומי, כשמדובר בבעיות רפואיות, נכות כללית ועוד. לצערי, חגגנו מוקדם מדי והכל כבר היסטוריה. אחרי שהתקדמנו והצלחנו להחזיר עשרות אלפים מתוכם למעגל העבודה, הגיע צונאמי הקורונה וטרף הכל. הם פוטרו והסיכוי שיחזרו אי פעם לעבודה הוא אפסי. כללי המשחק השתנו. אני מודה שעל תסריט כזה לא חשבתי מעולם".
מספר מילים על שירות התעסוקה. אם עד תחילת 2020 הוא היה מוכר לרובנו המוחלט דרך מסכי הטלוויזיה, היום הוא מהווה כתובת שנייה ליותר ממיליון מחוסרי עבודה. 12% מתוכם מובטלים ו־88% שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
השירות, המונה כיום 400 עובדים, מתמקד בטיפול בחסרי עבודה באמצעות 71 לשכות תעסוקה הפרוסות בכל רחבי הארץ. תקציב השירות עמד בשנה האחרונה על 270 מיליון שקל, אולם בעקבות משבר הקורונה התקציב הזה הפך ללא רלוונטי. בקרוב הוא יזנק בעשרות מיליוני שקלים, כפוף לאישור האוצר.
"אנחנו צריכים לסייע ליותר ממיליון איש בהרבה מאוד רגישות, משום שמדובר במשבר התעסוקתי הגדול ביותר אי פעם. אף אחד לא חזה או ציפה לתרחיש כזה, אבל אנחנו חזקים מספיק כדי לטפל במשבר. נעשית עבודת מטה טובה ולא נאכזב את דורשי העבודה והמעסיקים. אני בטוח שצריך להביא בשורה ותקווה, אף שזה אתגר ענק".
"בלשכות התעסוקה נרשמו בחודשים מרץ ואפריל 972,900 דורשי עבודה, לעומת 162,200 בפברואר. למרות המשבר, הושמו במרץ בסיוע שירות התעסוקה 3,268 עובדים. המשבר החל לתת את אותותיו בשבוע השני של מרץ, אבל הגל הגדול הגיע באמצע מרץ, ומאז נרשמו מדי יום אלפי דורשי עבודה חדשים".
"באילת הסיבה היא שכלכלת העיר מבוססת על התיירות. מדובר בפיגוע כלכלי בכל תושבי העיר הדרומית, כי התיירות נפגעה אנושות. המלונות נסגרו ויש מעגלי עבודה נוספים התלויים במלונאות. בביתר עילית הסיבה לזינוק היא שמפוטרים רבים הן עובדות הוראה במגזר החרדי, שמוסדות החינוך התורני אצלם נסגרו".
למרות עומק המשבר, בשירות התעסוקה לא מרימים ידיים ומנסים לאתר פתרונות מחוץ לקופסה. זאת, תוך הידברות עם אלפי מעסיקים מתחומי המשק השונים. בשירות פותחים מוקדים נוספים לייעוץ תעסוקתי, הכולל אימון אישי ובמידת הצורך גם ייעוץ פסיכולוגי. אלא שהקורונה מקשה על מגע אנושי, החיוני במצבי משבר, והפתרונות בשלב זה עדיין חלקיים. בשירות מתמקדים עדיין בקליטת זרם המובטלים לצורך מיצוי הזכויות. כמו כן הם עובדים על טיוב הנתונים כדי להגיע לפתרונות ממוקדים עבור מאות אלפי הפונים.
גראור: "למרות המשבר, קיימים עדיין מגזרים במשק שפועלים הרבה יותר חזק בהשוואה לתקופה שלפני המשבר. אנחנו יוזמים פניות, כמו לרשתות מזון ולסקטורים נוספים, כדי לסייע בקליטת חסרי העבודה. יש ביקוש גדול לעובדים סיעודיים בבתי אבות וכמובן גם בתחום החקלאות. כרגע אנחנו לא רואים את המובטלים בלשכות, כי הן סגורות", הוא ממשיך, "יצרנו קשר טלפוני עם מרבית האנשים שכבר נרשמו באתר. את חלקם נשלב בעבודות הנדרשות. בהמשך נידרש לבצע תוכנית כוללת כדי לקלוט את אנשי החל"ת".
"לפני התרחיש הפסימי, שבו היציאה מהמשבר תהיה ארוכה יותר, 450 אלף עד חצי מיליון יישארו ללא תעסוקה. הטיפול בהם הוא אתגר לא פשוט. החזרה לעבודה תהיה בהדרגה וזה לא יקרה בשבוע ואפילו לא בחודש. תעבור תקופה של מספר חודשים שבהם תיעשה העבודה תחת מגבלות".
"בכל מקרה, אני צופה שאחוז האבטלה יהיה גבוה משמעותית מזה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות. גם אנשי המקצוע ב־OECD מעריכים שההתאוששות והחזרה לשגרה חלקית יימשכו לפחות מספר חודשים, וגם אז לא ברור איך השגרה תיראה בעתיד. אסטרטגיית היציאה מהמשבר בנויה על שלוש הנחות: חזרת מרבית העובדים מחל"ת למעגל לעבודה; הכשרות גישור במפעלים עצמם כדי לסייע למעסיקים המתקשים במציאת עובדים; ונוסף לכך, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהדיגיטציה תגבר ולאור זאת נוציא אל הפועל הכשרות וסדנאות מיוחדות בניסיון לסייע".