השכר הריאלי הוסיף לעלות ב־2019, כשהעלייה הגדולה ביותר הייתה בענף המידע והתקשורת, הכולל תכנות מחשבים, שהשכר בו עלה ב־7% ב־2019. עוד לא ידוע באיזו מידה יוריד המשבר את רמות השכר במגזר הפרטי והציבורי בשנת 2020 ואחריה.
שכרם של העובדים המיומנים ביותר קרוב לזה של עמיתיהם במדינות המפותחות. לעומת זאת, עובדים בעלי רמת מיומנות נמוכה משתכרים בכ־50% פחות מעמיתיהם במדינות המפותחות.
"המדינה מציעה הכשרות לעובדים, אך במידה פחותה ממדינות אחרות, ואלה הזקוקים ביותר להכשרות אינם רוכשים אותן, בעיקר בשל עלותן הגבוהה וחוסר זמן", נאמר עוד בדוח. "שוק העבודה משתנה בעקבות תהליכי מחשוב וטכנולוגיות חדשות, ובחלק מהמשימות האדם נדחק הצידה".
פרופ' וייס מדגיש: "עדיין מוקדם להעריך כיצד ישפיע המשבר על עובדים מתחומים שונים ועל קבוצות אוכלוסייה שונות, אך סביר שהפגיעה בעובדים שלא רכשו מיומנויות שימוש במחשב תהיה קשה יותר".
בתחום הרווחה מזהירים חוקרי מרכז טאוב כי בעקבות המשבר, לבד מגל האבטלה חסר התקדים ולמרות ההקלות מצד ממשלת המעבר, אוכלוסיות חלשות כמו קשישים ואנשים עם מוגבלויות עדיין סובלות מבידוד חברתי, מהפסקת טיפולים מסוימים ואף ממחסור במשאבים ובתמיכה, משום שהעומס על השירותים החברתיים הולך וגובר.
"שיקום החברה והחזרת המשק לשגרה מחייבים גם שינוי במדיניות הרווחה, לרבות הגדלת התקציב לשירותים חברתיים, תוכניות לסיוע בשילוב בעבודה ומערכי תמיכה", נכתב עוד בדוח.
גם לפני המשבר שיעור העוני בישראל נותר בין הגבוהים ב־OECD והיקף ההוצאה החברתית של הממשלה נשאר הנמוך מכל המדינות המפותחות, למעט ארבע מהן. לפי הדוח, התוכנית האוניברסלית "חיסכון לכל ילד" אינה מתמודדת עם בעיה של אי מיצוי זכויות ונעדרת מרכיב של התמקדות באוכלוסייה החיה בעוני או במשפחות מרובות ילדים, מה שמקטין את הסיכוי שלה להוצאת הדור הבא ממעגל העוני.
התרעות פיקוד העורף